יום ראשון, 2 בספטמבר 2012

אשת חיל- או- פגישה עם אמא לתינוק עם חיך ושפה שסועים/ גלי קמחי

סוף משמרת. אני שומעת שנולד לפני כחצי שעה תינוק עם חיך ושפה שסועים. צד אחד. לידה רביעית.

אני יודעת שרק מחר אראה אותם. בנסיעה הביתה אני חושבת עליה. מכירה כבר טוב את האוכלוסייה החרדית. נפגשתי לא פעם עם התנהגויות אציליות, מלאות בחוזק פנימי שאין לתארו בעיתות משבר. כל אחת מאיתנו רוצה ומייחלת לתינוק המושלם, לבריאותו. מה לעשות, שלפעמים זה לא ככה. כשמשהו כזה נופל עלייך כרעם ביום בהיר... ברור לי שאמונתה תסייע לה ותיתן לה כוח, אך עם זאת – כמה כאב!

המחשבות לא עוזבות אותי גם בערב ועד השעות הקטנות של הלילה, אז אני כבר בתוך הספרים, מוציאה חומר עדכני ומכינה נקודות לשיחה איתה. והיא – מה עובר עליה עכשיו? האם עשתה בכלל בדיקות בהריון? האם הניקה את ילדיה? מי היא ומה היא ואיך אגש אליה בבוקר ומה אגיד קודם..? יש כל כך הרבה טיפוסים הרי... צריך להתאים את עצמינו.

היא הראשונה שאני פוגשת בבוקר. כמה רווח לי כשניצוץ התודה נדלק בעיניה. אני כל כך שמחה שבאת, ומה, במיוחד אלי..? וכן. היא מה שנקרא "great nurser". נאבקה על כל הנקה בשיניים, צלחה כאבים וסדקים והניקה את כולם בלעדית ולאורך זמן. כמה שמחה על כל פיסת אינפורמציה, ועם עזרתה האדיבה והמקצועית של יונה רוב, "מסתדרים" לי עוד פעם הדברים בראש ואנחנו פונות למקור לקניית בקבוק הברמן בעלות מופחתת.

אנחנו הולכות להביא את התינוק. היא כבר מאוהבת בו לגמרי, רכות עד אין קץ ודאגה. לי זה לוקח בדיוק שתי שניות ליפול גם כן ברשת.

חיך ושפה שסועים והילד יפה תואר. נעים ומקסים ובריא ויפה תואר. בחיי.

בהתרגשות מביאות לתינוקיה את מנות הקולוסטרום הסחוט, גאווה בכל טיפה.

יום לפני שחרור. אתמול התקינו לו פלטה ואנחנו איתו, בתינוקיה. היא מראה ליועצת הנקה נוספת ולי במיומנות מרשימה, ביכולת אימהית חזקה ואמיצה איך מוציאים את הפלטה, את השטיפה ואת ההדבקה מחדש. כמה כוחות יש בה באישה הצעירה הזו. מחייכת הרבה, מחזקת את עצמה ואת סביבתה. ומחוייבת עד אין קץ.

במהלך היומיים הקצרים שלנו יחד משתחלות להן שיחות על דברים אחרים – איך ומה להגיד לאחים הגדולים (בעצם ממש קטנים), ולמשפחה ולאורחים.. היא שואלת ומעלה סוגיות בעדינות ובשקט, כאילו לא נעים לה לדבר על זה...אבל היא מבינה את הצורך שלה בעזרה ובעצה טובה. מסתבר שיש לה אח שנולד כך. היא היתה בערך בת 8 וחייתה בתחושה שצריך להסתיר אותו (!) ולא כי אמרו לה שכך צריך..

ואני -  לפעמים שותקת, לפעמים עונה. איך באחת השתיקות שלנו יחד פתאום זה בא ממנה – הידיעה וההחלטה שאת בנה היא לא תחביא. בשום אופן.

אנחנו בקשר טלפוני, בעיקר סביב נושא השאיבות. הוא בן 4 חודשים. הם עברו מההברמן ל Mead והוא אוכל מצוין. מעת לעת יש ירידות בכמויות החלב והיא משקמת... ממש בקרוב הניתוח לחיבור השפה.

זה היה אחד מהרגעים האלה, זכיתי ללוות אישה מיוחדת במינה ולמדתי המון.




גלי קימחי היא יועצת הנקה מוסמכת IBCLC משנת 2011.
עובדת בבית החולים "ביקור חולים" בירושלים מזה שנתיים, מלווה יולדות בחדר לידה, במחלקות היולדות ובפגיה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה