אספקת חלב אצל אימהות לפגים במשקל נמוך מאד/ הדי הרפז

על פי הרצאה של דר' ג'יין מורטון מאוניברסיטת סטנפורד בארה"ב

אמהות רבות מתקשות לבסס את כמות החלב הדרושה לתינוקן לאורך זמן.  במחקרים שבדקו את הסיבות להפסקת הנקה אצל אמהות שילדו במועד ואצל אמהות שילדו  פגים נמצא שהסיבה העיקרית היא בעיה באספקת החלב.  גם כשבדקו את הסיבות להפסקת הנקה בין השבוע הראשון לששי לאחר הלידה, וגם במהלך השנה הראשונה לחיים, הסיבה העיקרית היא מחסור בחלב (milk supply). כמות החלב הינה הגורם החזק ביותר המשפיע על משך ההנקה ועל בלעדיותה.

ישנם גורמים נוספים שאנו נוטים "להאשים" כמשפיעים על יצור החלב כמו: הרגלי תזונה, מתח, שינה, כמות הנוזלים שהאם שותה וכדומה.  גורמים אלה לא קשורים לכמות החלב.  גורמים ידועים הקשורים להתבססות מוקדמת של כמות חלב גבוהה אצל אמהות שילדו לפני הזמן הם:

·         התחלת שאיבה מוקדמת, פחות מ-6 שעות לאחר הלידה

·         תדירות שאיבה מעל 5 פעמים ביממה

·         מגע עור בעור

הקשיים באספקת חלב בקרב אמהות שילדו פגים במשקל נמוך מאד:

·         רקמת שד פחות מפותחת

·         מצב בריאותי רעוע במהלך ההריון

·         עיכוב בהתחלת שאיבה לאחר הלידה ( מעל 6 שעות)

·         מספר מועט של שאיבות (פחות מ-5) ביום שלאחר הלידה ובהמשך התקופה לאחר הלידה

·         סיבות פסיכולוגיות, רגשיות

הסיבות להפסקת הנקה אצל אמהות לפגים:

·         חוסר בהספקת חלב

·         קושי בהעברת הפג ליניקה מהשד

·         קושי בהאכלה "משולשת"

המחקר מראה שתדירות גבוהה של שאיבה אצל אמהות לפגים משפיעה על כמות החלב בגיל שבועיים, אבל עדין קיים קושי בשמירת היתרון הזה בגיל שמונה שבועות.

אמהות לפגים התלויות במשאבה חשמלית לביסוס כמות החלב, יכולות לסחוט ידנית טיפות קולוסטרום בימים הראשונים, אבל מתקשות לאסוף כמות משמעותית בשאיבה.  לאחר ש"נכנס החלב" עדין נתן להוציא עוד כמות של חלב ידנית לאחר השאיבה

במחקר שנערך באוניברסיטת סטנפורד בדקו הוספת שתי טכניקות ידניות בנוסף לשאיבה במשאבה חשמלית, כגורם משפיע על כמות החלב:

1.      סחיטה ידנית (hand expression) בנוסף לשאיבה במשאבה להוצאת הקולוסטרום.

2.      שאיבת חלב תוך כדי פעולה ידנית על השד (hands-on-pumping) כמו:  מסג' לשד, לחיצה על השד (compression) וסחיטה ידנית בשלב שכבר נכנס החלב (lactogenesis).

האמהות למדו את הטכניקות הידניות לריקון טוב יותר של השד, ולא רק שאבו בצורה פסיבית. בהדרכה, האמהות למדו לעשות עיסוי לשד, לאחר מכן לשאוב את שני הצדדים בו זמנית, ולאחר מכן לשאוב או לסחוט ידנית כל צד בנפרד

כמות החלב הממוצעת באמהות שהוסיפו את הטכניקות הידניות לשאיבה החשמלית הייתה גבוהה יותר בהשוואה לכמות מדווחת של אמהות לפגים ששאבו בלבד באותה תדירות .

אמהות לפגים שסחטו את השד 5 פעמים ויותר בשלושת היממות הראשונות לאחר  הלידה, הצליחו לשאוב כמויות גדולות מהממוצע של חלב לאחר שבועיים.

אמהות לפגים הצליחו להגיע לכמות רצויה של חלב ולשמור אותה לאורך זמן ע"י הוספת טכניקות ידניות לשאיבה החשמלית .

פוטנציאל יצור החלב מושפע מהוצאת קולוסטרום בשלושת הימים הראשונים ולא רק מוויסות הורמונלי. מה שנעשה או לא נעשה בשלושת הימים הראשונים יכול להשפיע על כל מהלך ההנקה.  גירוי של מישוש ומגע מגביר את שחרור החלב. הוצאת קולוסטרום יעילה יותר עם היד. יתכן והקולוסטרום צמיגי מדי להוצאה במשאבה בלבד. חשוב לזכור שיש לעשות את פעולת השאיבה החשמלית ביחד עם הטכניקות הידניות. השילוב הזה הוכח כמשמעותי ביותר בהגברת כמות החלב יותר מאשר רק הארכת משך או הגברת התדירות של השאיבה.

לאור המידע שתואר כאן והניסיון המעשי מהשטח, ראוי לציין ששימוש בטכניקות האלה מומלץ גם לאמהות שילדו במועד שהן בסיכון לבעיה בהספקת חלב.

אמהות בסיכון לבעיה באספקת  חלב :

·         מצבים בהם חלה הפרדה בין האם לתינוק אחרי הלידה

·         אמהות שעברו ניתוחים בשד

·         אמהות  לתינוקות עם קשיים בהתלבשות על השד והעברת החלב

·         אמהות לתינוקות על גבול הפגות העליון late preterm  שבוע 35-38

·         אמהות לתינוקות קטנים לגיל הריון

·         אמהות לתינוקות עם צהבת ילודים ברמה גבוהה, או היפוגליסמיה

·         אמהות  לאחר לידה עם התערבויות

מכיון שאופן ריקון השד ביממות הראשונות הוא כה משמעותי להמשך תהליך ההנקה מומלץ לאם לסחוט ידנית לכפית, ולהוסיף לתינוק שלה ישירות לפיו לאחר כל הנקה. כך התינוק יתוגמל בעוד קלוריות, והתהליך לא יפגע. אם התינוק לא מצליח להעביר חלב, כמובן שעל האם לשלב את השאיבה והסחיטה הידנית.

סחיטה ידנית מתאימה לכל האמהות!

קישור לוידאו קליפ על הטכניקות הידניות

http://newborns.stanford.edu/Breastfeeding/HandExpression.html

http://newborns.stanford.edu/Breastfeeding/MaxProduction.html

~~~~~~~~~~~~~~~~~

הדי הרפז היא יועצת הנקה מוסמכת IBCLC משנת 1999, עובדת באזור חיפה. מרכזת ביחד עם סיגל גולן את קורס ניהול ההנקה של ביה"ס "ללדת"

מה דעתכם על גבר שמניק/ ורד לב

חנה כצמן, אחת מיועצות ההנקה המוסמכות בארץ, הפנתה את תשומת לבי לבלוג מעניין שמציג נושא שנוי במחלוקת.
הבלוג הוא של טרבור, בחור קנדי.
בעצם טרבור אינו בחור רגיל, הוא טרנסג'נדר.
מה זה אומר?
שהוא נולד אישה ובחר לשנות את מינו.
אבל... הוא לא עבר ניתוח לשינוי מין, אלא ערך שינויים בעזרת נטילת הורמונים גבריים (טסטוסטרון) וניתוח להסרת החזה.
כך שלמראית עין טרבור הוא אכן גבר לכל דבר.

בשלב כלשהו בחייו הוא פגש גבר, הם התאהבו והם רצו להביא ילדים- סיפור רגיל, לא?
הרעיון של אימוץ לא לגמרי הסתדר להם, בגלל אורך התהליך ואי הודאות הכרוכה בו ולכן הם חשבו על חלופה אחרת.
בהתייעצות עם הרופאים של טרבור הם הבינו שהוא יכול בעצם להרות וללדת תינוק, כי מערכת הרבייה הנשית שלו קיימת. הוא רק היה צריך להפסיק את הטיפול ההורמונלי.
ואכן הכניסה להריון הלכה כמתוכנן ואז התחיל טרבור לחשוב על האכלת התינוק.
פתאום הרעיון של הנקה והאכלת בנו בחלב אם הפך יותר ויותר רלוונטי וחשוב לו והוא ובן זוגו למדו את הנושא.
טרבור אף השתתף בקבוצת לה לצ'ה באזור מגוריו כדי ללמדו יותר על תהליך ההנקה ומיד אחרי הלידה המיילדת עזרה לו לחבר את התינוק, ג'ייקוב, לשד והוא קרא למדריכת לה לצ'ה שתמכה בו לבוא ולראות.
אחרי כמה ימים התברר שטרבור לא מייצר את כל כמות החלב לה זקוק ג'ייקוב ולכן הם החליטו להיעזר בתרומת חלב אם. וכך טרבור האכיל אותו בעזרת SNS מכשיר המאפשר הוספת חלב תוך כדי הנקה

טרבור מימין, עם התינוק ג'ייקוב, משמאלם ד"ר ג'ק ניומן

היום ג'ייקוב כבר בן שנה ועדיין יונק כשאין סימנים של גמילה באופק.
מתוך הסיפור שלו ועם כל התמיכה שהוא קבל בקבוצת לה לצ'ה המקומית שלו מנסה טרבור להבין איך יהיה הכי נכון עבורו לעזור ולתמוך בטרנסג'נדרים נוספים שעוברים תהליכים דומים לשלו, כי הוא מרגיש שזה משהו שנכון לו לעשות.
העדכון האחרון שאני ראיתי הוא על כך שהוא פותח קבוצת תמיכה לטרנסג'נדרים בסקייפ, בשיתוף עם יועצת הנקה מוסמכת מקנדה.

אפשר לקרוא את כל הסיפור של טרבור בבלוג המאד מעניין שלו ואף להמשיך לעקוב על קורותיהם של טרבור וג'ייקוב.
הנה, למשל, פוסט על איך טרבור עזר להניק את התינוקת של חברה שנכנסה לניתוח תוספתן חירום (אני רק חושבת על מגוון האפשרויות הכרוכות בזה ונדהמת).

אין לי ספק שנראה יותר ויותר נושאים אחרים ומאתגרים בעולם ההנקה בשנים הקרובות, עם ריבוי האפשרויות של קיום משפחות בימינו. כדאי להכיר את כל התחום הזה ולהבין איך אנחנו יכולות להמשיך ולתמוך בבחירות השונות של אנשים שונים.

נשמח לשמוע את דיעותיכם לגבי הנושא הזה

הגברת ייצור חלב- הצגת צמח המורינגה/ ורד לב

השפעתה הגלקטוגוגית של המורינגה- Moringa Oleifera/ Malunggay

ורד לב, נטורופתית N.D., יועצת הנקה מוסמכת IBCLC

מורינגה Moringa oleifera הוא עץ הגדל בהודו ובאזורים טרופיים נוספים. הוא בעל תכונות מרפא רבות, אם כי התכונה שאני רוצה להתעכב עליה, היא התכונה הגלקטוגוגית שלו- יכולתו לסייע בהגברת ייצור החלב בקרב נשים מניקות.

קיימים אזכורים לשימוש בצמח המורינגה,כצמח מסורתי שניתן לנשים לאחר לידה ולנשים מניקות, בהודו, במדינות שונות באפריקה, נפאל, תאילנד, הפיליפינים, אפגניסטן, הוואי, במדינות דרום אמריקה ועוד

מאחר וכל חלקי העץ משמשים לרפואות שונות, חשוב להבין שהתכונות הגלקטוגוגיות- המגבירות ייצור החלב- מתייחסות לעלי המורינגה, בצורתם הטרייה או המיובשת. השימוש בהם תורם להעלאת רמות הפרולקטין בדם האם. מחקרים רבים נעשו על שימוש רפואי בחלקי העץ השונים: שורש, קליפת העץ, התרמילים הירוקים, גבעולים, זרעים, פרחים ועלים (1). אלה קושרים את המורינגה בטיפול במחלות רבות ומגוונות, כמו סוכרת, דלקות פרקים, לופוס, סרטן, איידס ועוד (2).

המורינגה מכילה כמויות גדולות של ויטמינים, מינרלים ונוגדי חימצון חשובים, כמו קוורציטין. יש בה ברזל, סידן, מגנזיום וויטמין C, A ועוד, כמו גם חומצות שומן החיוניות לגוף והיא מכילה את כל חומצות האמינו החיוניות לגופנו על מנת לייצר חלבון איכותי בגוף. כך שניתן לראות שמעבר להיותה בעלת השפעה גלקטוגוגית על האם המניקה, היא תורמת להזנתה הישירה, וגם זו- אולי- דרך עקיפה לשמירה על ייצור החלב. לכן, זה בהחלט צמח בעל חשיבות עליונה במצבים של רעב ובמקומות שספגו אסונות טבע, ואכן ישנן תכניות תמיכה להכרות עם עץ המורינגה במדינות אפריקה השונות, בהן מלמדים את המקומיים להכיר את הצמח ואת השימושים התזונתיים- רפואיים בו. ישנן פורמולות מזון המיועדות לתינוקות באפריקה שמוסיפים להן מורינגה (3).

קיימים כמה וכמה מחקרים שנערכו על בעלי חיים שמצאו הגברת ייצור חלב בקרב פרות שקבלו תוספת של עלי מורינגה לתערובות שלהן (4,5).

מחקר כפול סמיות שנערך עם מורינגה בדק מתן 2 קפסולות של 350 מ"ג מורינגה, 3 פעמים ביום לנשים לפני לידה, החל משבוע 35 ועד ליום ה-3 לאחר הלידה. חלב נאסף מהאמהות מהשעה ה-6 לאחר הלידה, כל 4 שעות, עד השעה ה-46. המחקר תיעד את: 1. תחילת ייצור החלב. 2. כמות החלב שיוצרה. 3. השפעת משך הנטילה על הכמות ועל תחילת הייצור. נמצא כי לעומת קבוצת הביקורת, נוטלות המורינגה הראו התחלה מהירה יותר של ייצור חלב וכמות משמעותית גדולה יותר, כמו גם כמות משמעותית גבוהה יותר של חלב מרגע שהחל הייצור וממוצע גבוה בהרבה של ייצור החלב במשך יממה. המחקר מצא כי נטילה ממושכת יותר הובילה לכמות חלב גדולה ולהתחלת ייצור מהירה יותר (6).

לא מתועדת רעילות לשימוש בעלי המורינגה וכן לא נמצאו תופעות לוואי הקשורות באכילתה (7). אם כי בדומה לחילבה, גם למורינגה יכולת להוריד רמת סוכר.

בישראל מגדלים את המורינגה בערבה והיא משווקת ע"י חברת "מורינגה ערבה בע"מ".

ישנו אתר נוסף המוכר מורינגה שמגודלת באזור עמק חפר www.moringa.co.il.

כן אפשר להשיג גם מורינגה אצל הרבליסטים וחברות המשווקות צמחי מרפא למיניהם

צורות לקיחה

בישראל קיימות 3 צורות לקיחה למורינגה: כמוסות, אבקת העלים היבשים ושמן מהזרעים שאינו רלוונטי להנקה.

מינונים

אבקת העלים: 1/2כפית, 2 פעמים ביום במזון (לפזר על סלטים, תבשילים, להוסיף לשייק ועוד).

כמוסות: 2 כמוסות, 2 פעמים ביום.

ההשפעה יכולה להופיע כבר תוך מספר ימים. ניתן להגביר את המינון, לפי הצורך בליווי איש מקצוע

אשמח לקבל תגובות וחוויות מהשימוש במורינגה לצורכי הגברת ייצור חלב

References:

(1) http://www.newcrops.uq.edu.au/listing/species_pages_M/Moringa_oleifera

(2) http://www.tfljournal.org/gateway.php

(3) http://www.moringanews.org/documents/babyfood.doc

(4) http://www.tfljournal.org/wiki.php/20081210143343638

(5) http://www.moringanews.org/documents/Reyesthesis.pdf

(6) The efficacy of malunggay (moringa oleifera) given to near term pregnant women in inducing early postpartum breast milk production- a double blind randomized clinical trial, Briton-Medrano, G. M.D., Ma Lucila Perez, M.D., 2002  http://www.golacta.com/reports/malunggay_efficacy.pdf

(7) http://www.tfljournal.org/wiki.php/2008120914534748

~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ורד לב היא יועצת הנקה מוסמכת IBCLC ונטורופתית.
עושה ביקורי בית בין חדרה לזכרון יעקב.
מלמדת, מרצה וכותבת על נושאים שקשורים בהנקה, תזונה ובריאות.