יום יועצות ההנקה המוסמכות הבין לאומי

כן, כן- יש יום כזה!

יום שמוקדש ליועצות ההנקה המוסמכות IBCLC ברחבי העולם, מעין יום חג שכזה.

היום אנחנו מזמינות אתכם לספר לנו על חוויותיכם בתמיכה בהנקה בסיועה של יועצת הנקה מוסמכת IBCLC

האם נעזרתן ביועצת הנקה מוסמכת לפני או אחרי לידת התינוק/ת שלכן?

איך הייתן מגדירות את הקשר שלכן ליועצת ההנקה שלכן?

עד כמה ידעתן על קיום המקצוע הזה, לפני שהפכתן לאמהות?

היום הזה הוא הזדמנות מצויינת להכיר את האתר של "האיגוד הישראלי ליועצות הנקה מוסמכות" וגם לבקר בדף הפייסבוק שלנו ולהתחבר אלינו דרכו.

חשבנו שביום כזה ראוי לעשות קצת סדר ולהסביר קצת על ההבדלים בין נשות המקצוע השונות בתחום ההנקה, כדי לקדם את המודעות בנושא בקרב הציבור הרחב וכדי לתת מענה לשאלות שעולות כמעט בכל יום- 'מה ההבדל בין יועצות הנקה למדריכות הנקה?' 'יועצות הנקה זה לה לצ'ה?'

*יועצת הנקה מוסמכת IBCLC – international board certified lactation consultant

ייעוץ הנקה הוא מקצוע שנולד בארצות הברית בשנות השמונים. יועצת ההנקה היא הגורם המקצועי המוסמך ביותר בתחום ההנקה, עם הסמכה בינלאומית מוכרת וידועה מטעם המועצה הבינלאומית להסמכת  יועצות הנקה IBLCE – international board of lactation consultant examiners .

היועצת היא אשת מקצוע שלמדה את תחום ההנקה בקורס מקצועי ומקיף ואף השתלמה בנושאים המשיקים לתחום ההנקה, כגון אנטומיה ופיזיולוגיה, פרמקולוגיה, תזונה, פסיכולוגיה, התפתחות הילד, סטטיסטיקה ועוד. במקביל היא נדרשת לעבור התמחות מודרכת של מאות  עד אלפי שעות בבתי חולים, קליניקות הנקה ייעודיות ומרפאות משולבות ולהשתתף בכנסים מקצועיים.

רק לאחר שעמדה בכל דרישות ההכשרה האינטנסיביות היא יכולה לגשת לבחינת ההסמכה הבינלאומית ורק אם עברה אותה בהצלחה היא זכאית לתואר יועצת הנקה מוסמכת IBCLC. על היועצת לחדש את רישיונה אחת ל-5 שנים באמצעות השתתפות בכנסים ובהכשרות מקצועיות או מעבר בחינת הסמכה נוספת, אליה היא ממילא מחוייבת אחת ל-10 שנים. זאת כדי להבטיח שהיא מעודכנת ורלוונטית בכל הקשור בתחום העיסוק שלה שבו ישנם גילויים חדשים חדשות לבקרים בזכות כלי מחקר שהולכים ומשתכללים עם השנים. יועצת ההנקה תוכל לסייע לך ברמה הפיזית והרגשית הן לפני הלידה והן לאחריה. היא תדע לתת מענה לבעיות מורכבות בהנקה ולזהות מתי יש צורך בהתערבות רפואית.

יועצות ההנקה  נפגשות עם אימהות באופן פרטי בבתים או בקליניקות וגם בבתי חולים ובמוסדות רפואיים. הן מלמדות בקורסים ובהכשרות בתחומי ההיריון, הלידה, ההנקה, החינוך, בהכשרות פרא-רפואיות ועוד. כמו כן, הן מעורבות במחקרים ובעבודות מקצועיות ומשתתפות בכנסים מקצועיים מגוונים.יועצות ההנקה המוסמכות בישראל מאוגדות ברובן ב"איגוד הישראלי ליועצות הנקה מוסמכות"  IACLC המקיים כנסים והכשרות מקצועיות, לוקח חלק בדיונים בכנסת ובוועדות מקצועיות בתחום ההנקה של משרד הבריאות, ופועל למען קידום ההנקה וקידום המקצוע בישראל.

יועצות הנקה מורשות משרד הבריאות

משרד הבריאות הישראלי מכשיר אחיות להיות יועצות הנקה מורשות המשרד במחלקות יולדות בבתי חולים ובמחלקות נוספות, תחנות לבריאות המשפחה, ובקופות החולים. אחיות מורשות משרד הבריאות הינן אחיות מוסמכות בעלות תואר ראשון לפחות שעברו הכשרה ייחודית ומקיפה הכוללת שעות התנסות מעשית בפיקוח יועצות מורשות במסגרת הקהילה ובית חולים לאחר מכן נדרשו לעמוד בבחינה תאורטית ומעשית. חלק מהבוגרות ניגשות גם למבחן הבינלאומי IBCLC ועובדות גם כיועצות הנקה באופן פרטי, במקביל לעבודתן במרכזי הבריאות השונים. 

מדריכות הנקה

אלו נשות מקצוע שעברו קורס ניהול הנקה בסיסי שלעיתים כולל גם כמה עשרות שעות התנסות מעשית, הנדרש כדי להתחיל את התהליך הממושך להסמכה ליועצת הנקה IBCLC. ישנן מדריכות הנקה הנמצאות במסלול הסמכה המפוקח על ידי יועצות הנקה מנוסות יותר. במסגרת התהליך הן נדרשות ללמוד נושאים רבים המשיקים להנקה ונערכות לגשת למבחן ההסמכה. מדריכות ההנקה יכולות לסייע בפתרון בעיות הנקה נפוצות שאינן כרוכות במצבים רפואיים מורכבים הדורשים הכשרה מעמיקה יותר.

 

מדריכה בליגת לה לצ'ה    

ליגת לה לצ'ה הוא ארגון התנדבותי בינלאומי הנותן מידע ותומך בהנקה. ליגת לה לצ'ה נוסדה בשנת 1956 בארה"ב ע"י שבע נשים שהבינו מניסיונן שלנשים רבות מסביבן חסר מידע בסיסי על הנקה ותמיכה בפעולה כל כך טבעית וברורה שכזו. מטרת הארגון הייתה ועדין להציע תמיכה בהנקה לכל הזקוקות לה החל בשאלות ותשובות וכלה בסיוע מעשי. במהרה גדל הארגון והיום הוא פועל ביותר מ-70 מדינות ברחבי העולם המדריכות בליגת לה לצ'ה הן אימהות מניקות מנוסות שעוברות תהליך הכשרה בתוך הארגון. הן מפעילות מערך נרחב של תמיכה באימהות באמצעות קבוצות הנפגשות באופן קבוע ברחבי הארץ, מענה בקו התמיכה של הארגון שמספרו 1599-525-821, אתר אינטרנט שמספק מידע ומפעיל גם פורום פעיל וקבוצת תמיכה תוססת בפייסבוק. הארגון מקיים גם כנסים ותומך בהוצאה לאור של פרסומים וספרים ברוח הארגון.

ניתן להיעזר במדריכות לה לצ'ה בכל שאלה הקשורה בהנקה. לעתים קרובות גם אנשי מקצוע מתייעצים  עם הארגון. אתר www.lllisrael.org.il

*לקוח מתוך "המדריך הישראלי להנקה" שיראה אור בהמשך השנה

שחור ולבן/ נועה ארגון כהן

לאחרונה, אני שמה לב לניגוד הגדול בין סיפורי ההנקות הכה מיוחדים ושונים שאני נתקלת בהם, לבין החשיבה על הנקה בקרב האוכלוסייה.

רבות מהנשים, ואני מאמינה שגם גברים במשפחה, חושבות (וגם חושבים...) שיש דרך אחת להניק. שאצל כל הנשים, החוויה היא אותה חוויה. אם אמא אחת הניקה כך, שאבה כך, והתינוק שלה הגיב בדרך שלו, אז בוודאי גם החוויה שלי כאמא מניקה צריכה להיראות כך, להרגיש כך, ואם היא לא, משהו לא בסדר, כנראה.

ואז המסקנה המהירה היא: כנראה שאין לי חלב, כנראה שהוא לא מספיק לתינוק שלי שנולד גדול מאד וכו' וכו', ואין ברירה אלא להפסיק להניק.

יש נשים ששלב זה מגיע אצלן מאד מוקדם, אולי עוד בימים הראשונים בבית החולים, כשהן עושות את צעדיהן הראשונים לתוך העולם המופלא הזה, וישנן אחרות שחוות משבר זה אחרי שבועיים, חודש או אף 3 חודשים.

ישנן, שאף מן ההתחלה הן ספקניות. אינן מאמינות, מסיבות שונות, שיהיה להן מספיק חלב בשביל תינוקן, ואז הדרך מאד מהירה למסקנה המתבקשת.

יש שעוברות את השלב הזה. אף נעזרות בנשות המקצוע, ואז לאחר כמה חודשים של חוויה נפלאה ומספקת עם תינוקן, מגיעה העת לחזור לעבודתן, והן, אפילו אינן שוקלות להתייעץ עם אשת המקצוע שעזרה להן בתחילה, כי הן אינן רואות אופציה של שילוב בין הנקה וקריירה, ולכן גומלות את תינוקן מאד מהר לאחר החזרה לעבודה או אף כהכנה, לפני החזרה לעבודה.

אני חושבת, שבלי לשים לב, אמהות קופצות למסקנות חותכות כאלה בלי חשיבה מעמיקה שקדמה להן. הדבר מזכיר לי חשיבה על דברים שזרים לנו. כשאנחנו חושבים על סינים, הם כולם נראים לנו מאד דומים. אנו לא מסוגלים, בעצם, לחשוב עליהם באופן אחר כי אין לנו מידע מוקדם שיעזור לנו. אנחנו פשוט לא מכירים אותם. ואם נצטרך לגבש דעה עליהם, אז ללא היכרות מוקדמת עם כמה מהם, סביר שהיא תהיה אחת משתי אפשרויות בלבד. שחור או לבן.

באופן דומה, רבות מתייחסות, לפי הרגשתי, להנקה. כאל תחום זר, לא ידוע.

ההסבר שלי הוא שהדור המניק בארץ צעיר עדיין, ורבות הן הנשים המגיעות לשלב ההורות (מלבד, אולי, נשים שגדלו במושב או קיבוץ), מבלי שצברו במהלך חייהן חוויות הנקה כצופות מן הצד. לא כילדות, לא כנערות מתבגרות ולא כבוגרות. הן לא צפו באימן מניקה את אחיותיהן ואחיהן, או בדודתן, או באישה ברחוב חולצת שד ומניקה את תינוקה. סביר להניח שספורים הם המקרים אותן הן זוכרות.

השלב הזה של הלמידה השקטה הזו וההפנמה של התנהגויות נורמטיביות, שהוא כה טבעי ומתרחש אצל כל אחד ואחת מאיתנו בשלבים מוקדמים ומאוחרים בחייו, הינו קריטי לדרך בה אנו חושבים על דברים.

כדי לפתח חשיבה מורכבת לגבי כל נושא, אנחנו צריכים לחוות אותו באופן ישיר או עקיף, כאמור.

אז אנחנו יכולים לראות הרבה דוגמאות לחוויה האחת, ואנחנו מפנימים את כולן כאפשריות, אנחנו מהרהרים בנושא בכל שלב התפתחותי שלנו כאנשים, מגבשים דעה, משנים אותה, מפתחים אותה עם השנים, וחשיבתנו על הנושא הופכת להיות מורכבת ועשירה. ההיפך מחד-גונית.     

ואכן, דרך ההנקה, כדרך הטבע, אינה אחת. היא משתנה ללא הרף, מסוגלת להתאים עצמה לשינויים, לאילוצים שונים.

הנקה היא אינטראקציה, שנבנית בין האם לתינוקה. קשר ייחודי שהתחלתו, התפתחותו וסיומו אינדיבידואלי מאד.

אמנם, אני בטוחה שאמהות מישראל, אמריקה, אפריקה, הודו או טיוואן יוכלו למצוא נושא שיחה משותף אם ידברו על הנקה, כי כל אחת ואחת תבין על מה השנייה מדברת. בכל זאת, יש בסיס דומה ומקשר בין החוויות.

אך,

כמו שלא תמיד כדאי לקחת את העצות שחברה נותנת לי על ענייני אהבה וזוגיות, וליישם אותם על הקשר שלי  הייחודי עם בן זוגי,  כי אין דרך אחת שמתאימה לכולם ומתרחשת באותו אופן אצל כולם,

כך גם בקשר המיוחד הזה. אפשר תמיד לשתף חוויות, ליהנות מנושא השיחה המחבר אפילו בין אמהות זרות, לשמוע על אופן ההתמודדות של אחרות עם ההתחלות, עם הבעיות והקשיים ולשתף גם בהנאות!

אבל כדאי תמיד לזכור שבסופו של דבר, ההקשבה לבן הזוג שבקשר )גם אם אותו בן זוג הוא תינוק...) והאינטראקציה איתו, ועם המציאות המשותפת היא זו שתוביל אותנו לחוויה המספקת והנעימה ביותר!

היכן שיש אילוצים של מציאות, או קשיים אישיים שלא כל-כך נח לשתף עם חברות או אמהות, או שנדמה כי הן אינן לגמרי מבינות או יכולות או בעלות האמצעים והאנרגיות לעזור, כדאי לפנות ליועצות ההנקה שתפקידן הוא לתת יעוץ מקצועי, אישי ותומך באם המניקה ובתינוקה.

____________________________________________________

נועה ארגון כהן היא יועצת הנקה מוסמכת IBCLC משנת 2011.

בעלת BA בפסיכולוגיה.

גרה בהוד השרון ומבצעת ביקורי בית בכל אזור השרון וגם באזור ת"א-רמת-גן, נתניה, פתח-תקוה ועוד.

האתר של נועה 

פטמות גדולות מדיי/ רווית שוחט

יולדת יושבת דומעת בחדר ההנקה ופונה אלי בשמי "רווית את הסיכוי האחרון שלי, בבקשה תעזרי לי להצליח"- כך בלי שום הקדמה.

זוהי קריאה כ"כ נואשת שמשמעותה שרבות לפניי ניסו לעזור והיולדת איבדה כמעט לחלוטין את האמון בעצמה וביכולתה להניק. "איפה הבעיה?" חתכתי ישר ולעניין. הדבר האחרון שהיא זקוקה לו עכשיו הוא רשמיות ואלפי שאלות לא רלוונטיות. "היא לא מוכנה לינוק ממני, רק מקרבים אותה לשד והיא צורחת" ובו זמנית מצביעה על בקבוק חלב אם שאוב המונח לצידה (שכבר נותן לי את התשובה כי היולדת כבר בשלב של חלב מעבר ולא בשלבי הקולוסטרום הראשונים כך שכמויות החלב אינן הבעייה).

אני מנסה להבין את ההיסטוריה של הימים האחרונים שהיו רצופים גם במתן בקבוק, בלית ברירה, כיוון שהילדה אינה מתחברת לשד. תוך כדי שצף הדיבור של האם אני מבינה גם שניסו להציע לה לתת תוספת בעזרת צינורית כיוון שהיא סירבה לינוק מהשד. הניסיונות הללו כשלו. אני רואה את ערכת השאיבה מונחת בצידה השני של היולדת ומזהה מיד כי מדובר בערכה ישנה יותר וסטנדרטית בגודלה.

התינוקת ישנה לחלוטין בחיקה של היולדת וכלל אינה מבקשת לינוק.

אני מבקשת לראות את השדיים של האם ומיד ברורה לי התשובה. פטמות גדולות במיוחד.

עכשיו תוכנית הפעולה ברורה לי.

חיברתי את האם למשפך שאיבה (החלק המתחבר לשד מהמשאבה) בקוטר של 30 מ"מ (במקום ה 24 מ"מ בה השתמשה עד אותו רגע) והמחשתי לה את קוטר הפטמה ואת החלק היחסי אותו אמורה התינוקת לתפוס על מנת לינוק. בהמשך פניתי  לעודד אותה ולהתייחס לנסיבות ולעובדות אנטומיות עליהן אין לנו שליטה ועל העובדה שאין פה כישלון של אף גורם ובוודאי שלא היה ביכולתה לעשות או שלא לעשות, לבחור או שלא לבחור ולהגיע לתוצאה שונה. עצם קבלת הבעיה היא שתוביל לפתרון בהמשך.

אבן נגולה מעל ליבה ודמעות הקלה פרצו מעיניה.

המשך תוכנית הפעולה היה לרכוש ערכת שאיבה המתאימה בגודלה למבנה האנטומי של האם, תוכנית שאיבה מסודרת עם גמישות מסוימת ביישומה (ללא נקיפות מצפון מיותרת או סטרס נוסף), רכישת מנשא בד והמון מגע של התינוקת על אזור בית החזה של אמא, האכלה איטית מבקבוק כולל סוגי הבקבוקים ויצירת סובלנות מצד התינוקת להליך ההאכלה בכללותו. לדעתי ההנקה שתתרחש פה בהמשך הדרך, עוד חודש או חודשיים, תהיה טבעית לחלוטין ותבוא דווקא מצד התינוקת המשכתי להסביר. הרי עד אז תספיק לשכוח כמה אילצו אותה לתפוס את השד או לשתף פעולה. עד אז היא תספיק להפנים כי בית החזה של אמא הוא מקום של דיקלומים, שירה, חום, סבלנות, רוגע ואהבה. פשוט גן עדן עלי אדמות… ובגן עדן שבו גם זורם חלב מתוק וחם?! ברור שניקח!

את כל אמונותיי אלו השרשתי באם ושחררתי אותה לדרכה באותו היום רגועה יותר ופחות מיוסרת. אני חושבת שהצלחתי להעצים אותה בייעוץ שארך בין 10-15 דקות אולם בהחלט מילא את כל מה שהיה חסר בתוכה.

ולחשוב שנכנסתי לחדר ההנקה רק כדי להוציא דבר מה מהסטריליזטור ולרוץ הביתה כדי לבשל את ארוחת השישי… מי אמר שלא צריך מזל בחיים???

________________________________

רווית היא אחות מוסמכת מומחית ביילודים ובשפת התינוקות, יועצת הנקה מוסמכת משנת 2010 ומורשית משרד הבריאות.

כיום מתאמת ההנקה בבי"ח אסף הרופא, מרצה בכנסים ובקורסים אודות ההנקה ועולמם המופלא של הילודים.

האתר של רווית  babysecrets.co.il