יעוץ שנגמר אחרת/ הדס אזולאי גביש

הטלפון לא הפסיק לנדנד  ולבסוף חצי ישנה עניתי .

זה היה האבא – כבר מההפתעה התעוררתי כולי:

'היא רוצה להניק' הוא אומר לי

'אבל זה לא הולך. תוכלי לבוא עכשיו ?'

'כבר 11 בלילה' אני אומרת 'אני חושבת שנפגש בבוקר', עניתי.

בבוקר השכם הטלפון שוב צלצל, "היא לא  מצליחה , אשמח שתבואי" ,

אפשר לשוחח עם האם?אני שואלת , 

'היא נחה עכשיו אבל זה בסדר היא מחכה לך'

משונה, חשבתי, אבל התחלתי להתארגן לנסיעה.

הגעתי לבית כפרי  אחד מיני רבים בסביבה שלי, בית אחורי שצמוד לבית ההורים הגדול. וכמו שתיארתי לעצמי בסלון חיכו לי סבא סבתא,  אבא, תינוק חמוד וגם אמא אחת חיוורת במיוחד.

ברכתי את כולם לשלום, התבוננתי בתינוק שישן שנת ישרים  היישרתי מבט אל האמא ושאלתי : מה קורה ? איך את מרגישה? 

'אולי את יכולה להתחיל את היעוץ' הסבתא שואלת, 'אני אעיר את התינוק'. וכבר היא מעירה אותו, מקלפת את בגדיו ומגלה גוף שמנמן ובריא של תינוק אחרי לידה , נראה מבטיח.

התינוק מתחיל לבכות. האבא ברקע מספר לי על חויות ההנקה של אשתו. ואילו היא יושבת בשקט, חיוורת מרגע לרגע,

אני מניחה יד עליה, שואלת בעיניים – מה קורה? והיא עונה בשקט, הוא רעב בואי ננסה.

התחלנו ביעוץ  - לאורך כל הדרך כל באי הבית התערבו וכמעט שלא נתנו לאם לדבר ולמרות זאת, אחרי הדרכה מתאימה התינוק נצמד ואכל ברעבתנות, הסבא נרגע ויצא מהחדר, הסבתא אחריו.

התינוק נרדם מבושם מההנקה, ואני ניצלתי את האווירה הטובה ובקשתי מהאב מעט פרטיות עם אשתו – שנוכל  לשוחח על ההמשך בשקט.

כשהחדר התפנה , שאלתי שוב – ספרי לי, איך את מרגישה? בקול חלוש סיפרה לי על לידה ארוכה שהסתבכה, על חשש לזיהום שבגללו לא התחילה להניק מיד ועל השחרור המפתיע כמה שעות לאחר מכן.

זיהום? החשד הלך לנקר במוחי? קבלת כבר את התוצאות מבית החולים?

לא, היא אמרה, שחררו אותי והנחתי שהכל בסדר.

כעת החלו הדברים מתחברים בראשי , הקול החלש, החיוורון, הישיבה הפסיבית שלה כל היעוץ- נגעתי תוך רשות במצחה וראיתי שהיא בוערת.

"כמה זמן את ככה, שאלתי? " מאתמול,  שעה אחרי שהגעתי הביתה, זה מנסיונות ההנקה של הלילה.  לא שתיתי מספיק, היא ממלמלת.

האבא, חזר לוקח את התינוק בעדינות, מחייך לאשתו – "יאללה, תתעודדי" הוא אומר לה – "הנה הוא אכל. הדיכאון, הוא שואל אותי ? זה אצל כל הנשים?"

"זה לא  נראה טוב", אני אומרת "תיקח אותה  למיון, יש לה חום, היא חלשה, הסימנים לא נראים טוב ".

"לא", הוא מתעקש. "בדקו אותה ושחררו הכל בסדר". וכך מצאתי את עצמי, פעם ראשונה ביעוץ, קצת מאבדת את שלוות רוחי – "זה בסדר? היא נראית לך בסדר?  ברור שקורה פה משהו? או שאתם הולכים יחד למיון או שאני מתקשרת  שיפנו אותה".

האב הלך להתייעץ עם הוריו שהקשיבו בחדר השני, שמעתי אותם מתווכחים ולא ידעתי מה לעשות. מצד אחד רפואה זה לא המקצוע שלי , מצד שני ראיתי הרבה נשים אחרי לידה כדי שכל האורות האדומים ידלקו ובגלל שכבר אבחנתי את האמא  הרגשתי שיש לי אחריות .

הסתכלתי על האם בצד , במבט קל ניתן היה לחשוב שהיא מנמנמת על הספה , אבל מבט שני הבהיר לי שהיא קרובה לעלפון – "זה הזמן אמרתי". עכשיו אנא קחו אותה לפני שיהיה מאוחר".

יצאתי מהבית מבולבלת, דואגת ומתפללת לשלומה.

בשעת לילה מאוחרת, קבלתי שוב טלפון. "תודה" הוא אמר, "הצלת אותה.  הזיהום התפשט, הייתה פאשלה ולא ממש הסתכלו על הבדיקות. היא מחוברת לאנטיביוטיקה חזקה וכבר לא תניק."

השיחה נסגרה, ורק מאוחר יותר נזכרתי שאפילו לא שלמו לי על הביקור –  אחרי שבוע קבלתי מהם צ'ק עם פתק קטן: "ליועצת ההנקה שהפעם  העניקה לאם"

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

הדס אזולאי – גביש, יועצת הנקה מוסמכת IBCLC משנת  ויועצת מוסמכת במוח אחד (קינסולוגיה) משנת 2008.

בעלת מאטה –  בית לנשים בכל תקופת הפוריות. 

מקבלת בביתה בשעלבים (מועצת גזר,  דקות ממודיעין ) ועורכת ביקורי בית באזור -  מודיעין רמלה וישובי הסביבה.

שחרור חלב דיספורי/ לילי עוזיאל

בטור זה אני מבקשת לשתף אתכן, יועצות הנקה נכבדות, נשים המלוות יולדות (בין כנשות מקצוע ובין מלוות אישיות) ודרככן אף את היולדות עצמן, בתופעה המכונה באנגלית 

D-MER: DYSPHORIC MILK EJECTION REFLEX

בעברית אכנה אותה שחרור חלב דיספורי ובקיצור: שח”ד.

אני מתקשה לזכור מתי היתה הפעם הראשונה בה נתקלתי בתופעה, אני זוכרת רק שהחשיפה אליה סחפה אותי בגלי אמפטיה. 

ככל שאני מתעמקת ומכירה יותר זוויות של הנקה, אני מבינה יותר שהנקה היא אנושיות צרופה, אשר ככזאת מקפלת בתוכה כל-כך הרבה זוויות. 

בחיי היומיום שלי אני פוגשת זוויות רבות של הנקה. רובן שכיחות ומוכרות: האושר, החיבור, הסיפוק, הקשיים, הייאוש, המשוכות, ההתגברות על משוכות, שוב סיפוק...

היכרות עם תופעות כמו שחרור חלב דיספורי מאירה גם את הצד האפלולי יותר של ירח ההנקה.

אני מבקשת לערוך היכרות עם שח"ד. 

זאת תופעה אנושית שאני חוששת שאם לא נכיר אותה ואם לא נסייע לנשים להכיר בה - יהיו סביבנו נשים שחווית האמהות שלהן תהיה פחות מעצימה ומספקת מכפי שיכלה להיות ומכך אני נעצבת מאוד.

למיטב ידיעתי אין בישראל בסיס מידע אשר להיקף הנשים החוות שחרור חלב דיספורי. 

אני מקווה שפתיחת שיח בנושא זה בין נשות מקצוע המלוות נשים לאחר לידה ובינינו הנשים לבין עצמנו, תזרה אור גם על היקף התופעה בישראל.

מהי דיספוריה? 

דיספוריה היא הפרעה במצב הרוח. הכוונה בדרך כלל היא למצב רוח ירוד, לא נעים, למשל תחושת עצב קשה, תחושת חרדה, רגזנות, או חוסר שקט. זהו המצב ההפוך מאופוריה.

מהי תופעת שחרור חלב דיספורי?

שחרור חלב דיספורי זו תופעה בה האשה המניקה חווה פרץ פתאומי של דיספוריה או של רגשות שליליים עזים ממש לפני התרחשות רפלקס ירידת החלב. הדיספוריה נמשכת לא יותר מאשר רגעים ספורים.

שח”ד היא תופעה אשר זכתה להכרה רק לפני שנים ספורות וזהו נושא המצוי במחקר. 

כבר כעת ידוע שזוהי תופעה שניתן לטפל בה. מחקר ראשוני מלמד כי מה שגורם לתופעה הוא כנראה פעילות דופמין לקויה במהלך רפלקס ירידת החלב.

בואו נבין מה תופעת השח"ד אינה:

תופעת שחרור חלב דיספורי אינה תגובה פסיכולוגית להנקה.

תופעת שחרור חלב דיספורי אינה ירידת חלב המלווה בבחילה, או בכאב ראש, או בכל אי נוחיות גופנית מבודדת אחרת.

תופעת שחרור חלב דיספורי אינה ביטוי של דכאון לאחר לידה או הפרעה במצב רוח לאחר לידה.

תופעת שחרור חלב דיספורי אינה תחושה של תיעוב הנקה.

תופעת שחרור חלב דיספורי אינה התופעה של חוסר חשק או סלידה מהנקה המתרחשת לעיתים אצל אמהות המניקות תוך שהן בהריון.

אז מה עובר על אמא הסובלת מתופעת שחרור חלב דיספורי?

·       תחושה של דיספוריה המופיעה לפתע לפני רפלקס שחרור החלב והנעלמת תוך 30 שניות עד 2 דקות.

·       היא תרגיש את הדיספוריה לפני שתרגיש את שחרור החלב בשדייה (ונזכור שלא כל האמהות מרגישות את התרחשות שחרור החלב).

·       לעיתים עוד לפני ששחרור החלב הראשון נגמר, תחושת הדיספוריה כבר חולפת והאמא מרגישה טוב.

·       הדיספוריה עשויה לקרות לפני שחרור החלב הראשון בהנקה בלבד, או לפני כל אחד מרפלקסי שחרור החלב המתרחשים במהלך ההנקה, בתלוי במידת העוצמה שבה התופעה מתבטאת אצל אותה אמא.

·       יתכן שתסבול משח”ד לפני שחרורי חלב בעת שאיבת חלב או בשחרור חלב ספונטני וגם זה תלוי בעוצמת התופעה אצלה.

·       שחרור חלב דיספורי זה רפלקס. ככזה הנשלט ע”י הורמונים השח"ד אינו בשליטתה של האמא. האמא אינה יכולה לשכנע את עצמה לצאת מהדיספוריה.

·       לשח”ד אין קשר לגירוי הפטמה. ברגע שעומד להתרחש רפלקס ירידת חלב האמא אינה צריכה אפילו לחשוב על הנקה (כמו שהיא יכולה להשפיע סוגסטיבית על התרחשות רפלקס ירידת החלב) כדי שהדיספוריה תתקוף אותה. 

·       כדי להבין את הרפלקס של השח”ד, צריך לדעת שכששחרור חלב מתרחש רמת הורמון הפרולקטין בגוף עולה עוד לפני שהחלב מתחיל לזרום בשדיים. הדופמין מסייע לשלוט בהפרשת הפרולקטין. על רמת הדופמין לצנוח במהירות כדי שרמת הפרולקטין תוכל לעלות. כאשר רמת הפרולקטין מתחילה לטפס רמת הדופמין מתאזנת. תהליך זה מתרחש אצל כל אשה שמניקה. 

·       ידוע כי לדופמין השפעה על מצב הרוח. אצל אשה הסובלת משח”ד הדופמין מתנהג בצורה שונה מהרגיל בעת שרמתו צונחת. באותו רגע של צניחת דופמין האשה הסובלת משח”ד חשה בדיספוריה. כאשר רמת הדופמין מתאזנת – תחושת הדיספוריה שלה נעלמת.

·       תופעת השח”ד משתנה מאשה לאשה, ויכולה לבוא לידי ביטוי בתחושות שונות כמו עצבות, ייאוש, חרדה או עצבנות. הדיספוריה תמצא את מקומה בקשת הרחבה של הרגשות שיכולות לנוע ממחשבות אובדניות רגעיות ומתחושה קשה של געגועים ועד לזעם עז.

·       מקובל לסווג את השח”ד לשלוש רמות עוצמה: קלה, מתונה וחמורה. העוצמה נקבעת על ידי פרשנות האשה לעוצמת תחושותיה, ע”י משך הזמן שלוקח לשח”ד לחלוף, בכמה מתוך ירידות החלב בכל הנקה האמא חשה את הדיספוריה וע”י קריטריונים נוספים.

·       אמהות אינן חוות שח”ד מכיוון שחוו תקיפה מינית, או בגלל חווית לידה טראומטית. יתכן שבעת הדיספוריה האשה הסובלת משח”ד תזכר בחוויות שליליות שכאלה אם חוותה אותן בחייה, אבל לא החוויות השליליות האלה הן שגורמות לה לסבול משח”ד.

התחושות השליליות שהאשה מרגישה בעת הדיספוריה מזכירות לה איך הרגישה בעת שחוותה את החוויות השליליות האלה והן גורמות לה לחשוב על אותן חוויות שליליות אשר גרמו אף הן לצניחה ברמת הדופמין בגופה כאשר התרחשו בעברה. ייתכן שבגלל שהשח”ד עצמה גורמת לצניחה ברמת הדופמין האשה חווה מעיין תחושת דז'ה-וו לחוויות שליליות בעברה שגרמו אף הן לצניחת דופמין.

דרכי טיפול

כאשר האשה סובלת משח”ד ברמה קלה או מתונה, לעיתים די בקבלת מידע אודות התופעה כדי שהיא תוכל להתמודד עם התרחשותה בצורה סבירה.

לנשים רבות קל יותר לקבל את מצבן מרגע להן למדות כי מדובר בהתרחשות גופנית, להבדיל מהתרחשות נפשית-רגשית.

נשים רבות מוסרות כי קל להן יותר לשלוט בתסמינים מרגע שהבינו שמדובר בתופעה גופנית.

חשוב לעודד את הנשים הסובלות משח”ד לערוך יומן תחושות והרגלים כדי לסייע להן לבודד גורמים אפשריים המחמירים את התופעה (למשל לחץ ודחק, מחסור בנוזלים, צריכת יתר של קפאין) ושינוי הרגלים אשר יכול לסייע בהפחתת תסמיני התופעה (יותר מנוחה, טכניקות הרפיה, שתייה מוגברת במודע, פעילות גופנית ועוד).

אמהות הסובלות משח”ד בדרגה חמורה עשויות להזדקק לטיפול תרופתי. 

בנסיון שהצטבר בטיפול בשח”ד עד כה, נמצא שטיפול בתרופות שמעלות את רמת הדופמין בגוף מסייעות ביעילות בטיפול בשח”ד. טיפול זה יכול להיות בתרופות המונעות ספיגה מחדש של הדופמין על ידי התאים ששחררו אותו (Dopamin reuptake inhibitors), דופמין אגוניסטים או תרופות אחרות התומכות ברמת הדופמין בגוף ואשר יימצאו כמתאימות לשימוש באם המניקה. מידע לגבי תרופות כנ”ל, למשל בופרופיון (זיבאן) ניתן למצוא בספר Medications and Mother's milk המוכר מאת Dr. Thomas Hale.

תרופות נוגדות דכאון נפוצות מקבוצת הSSRI לא נמצאו כיעילות לטיפול בשח”ד, ככל הנראה כיוון שאינן משפיעות בדרך של העלאת רמת הדופמין בגוף.

מידע נוסף לגבי הטיפול התרופתי בשח”ד ניתן למצוא באתר האינטרנט ובפרסומים השונים הנזכרים שם.

מידע

תופעת שח”ד אינה חדשה אולם עד לפני שנים בודדות לא ניתן היה למצוא מידע כתוב אודותיה. אמהות חששו ועדיין חוששות לדבר עליה בשל החרדה הברורה מהתגובות הסביבתיות לתחושותיהן הקשות. ההשלכה של תגובות כאלה על הדימוי העצמי של האשה כאמא היא ברורה מאליה והיא עלולה להיות חמורה מאוד. כאשר העזו ודיברו על הרגשות הקשות המלווית אותן בכל ירידת חלב – לעיתים פטרו אותן ולא נתנו אישור ללגיטימיות של תחושותיהן. מסיבות אלה, עד לאחרונה לא הובן היקפה הרחב של תופעה זאת.

ככל שניתן תחושת הכרה בתופעה ונפתח פתח לאמהות לשוחח על תחושותיהן הקשות – נוכל לסייע ליותר ויותר אמהות להתמודד עם התופעה הקשה.

דמיינו לעצמכן את ההקלה שיחושו אותן אמהות, בדומה להקלה שחשו אמהות כה רבות עם “היציאה מהארון” של תופעת הדכאון לאחר לידה.

התעוררות של הדיון בתופעת ירידת החלב הדיספורית תעזור לנו גם לאמוד את היקף התופעה באוכלוסייה שלנו, ולהכיר לממסד הרפואי את התופעה ואת דרכי הטיפול בה.

טור זה נכתב בהתבסס על המידע המופיע באתר האינטרנט www.d-mer.org

זהו אתר אינטרנט שמנוהל על-ידי יועצת הנקה IBCLC האמריקאית Alia Macrina Heise אשר סבלה בעצמה משח”ד. Alia מרצה בנושא זה ברחבי העולם.

ביחד עם יועצת ההנקה הותיקה והידועה Diane Wiessinger היא פרסמה מספר פרסומים בנושא אשר מסייעים להקנות ידע לכל המטפלים המלווים אמהות הסובלות משח”ד.

פרק בנושא נכלל במהדורה השמינית של הספר The womanly artof breastfeeding אשר ראה אור בהוצאת ליגת לה לצ'ה.

אני מודה לגב' Alia Macrina Heise על הרשות שנתנה לי לתרגם מידע מכתוביה לעברית, מתוך רצוני לשתף את האמהות, יועצות ההנקה, הצוות הרפואי לגווניו השונים וכל המטפלים התומכים באמהות בתקופה הרגישה שלאחר הלידה במידע החשוב אודות תופעת שחרור החלב הדיספורי.

הכרותינו כולנו עם התופעה ושיתוף המידע יוכל גם לסייע להעמיק את הידע ההולך ונרכש לגביה ולגבי דרכי הטיפול בה.

לכל תינוק יש זכות לינוק ולכל אמא שרוצה להניק ישנה זכות להניק ברווחה ובהנאה. מצוותנו היא לסייע לאמהות ולתינוקות להגשים את הזכות החשובה הזאת.

~~~~~~~~~~~~~~~~~

לילי עוזיאל היא יועצת הנקה מוסמכת IBCLC משנת 2011.

היא יועצת הנקה פרטית בקהילה, באזור המרכז וחברה בצוות המרכז הרפואי להנקה של ד"ר מירה ליבוביץ'.

על הנקה וצום יום כיפור

זהו נושא חשוב שמעלה המון שאלות ותהיות.
כל מי שעוסקת בהנקה מוצאת את עצמה עונה על שאלות בנושא זה יותר ויותר ככל שמתקרב צום יום כיפור.
אי לכך מצאנו לנכון להביא את הדברים הידועים לנו.
נחלוק פה את דבריהן של שתי יועצות הנקה מוסמכות החברות באיגוד שלנו

מדבריה של עדי יותם

על פי ההלכה, נשים מניקות פטורות מצום יום הכיפורים רק ימים ספורים לאחר הלידה. אם את מניקה וחוששת מהשפעת הצום על ההנקה, הנה כמה טיפים:

• גייסי עזרה. לפי ההלכה, חשוב יותר שאת תצומי מאשר שאת או בן הזוג תתפללו בבית הכנסת. במיוחד אם יש ילדים גדולים יותר בבית, רצוי שיהיה איתך מי שיוכל לקחת על עצמו את המשימות השונות, כדי שאת תוכלי להתמקד במנוחה ובהנקה.

• שתי יותר מן הרגיל לפני הצום.

• אכלי פחמימות מורכבות, שמתפרקות לאט בגוף: פסטה מחיטה מלאה, אורז מלא, קטניות וכו'.

• לכי לישון מוקדם, ביום-יומיים שלפני הצום.

אם את שואבת:

• נשים ששואבות כבר תקופה של כמה שבועות או חודשים, יודעות בדרך כלל אם שתייה בלתי מספקת גורמת להן לשאוב פחות חלב. זה לא נורא כשיש עודפים, אבל אם ממילא השאיבה קשה לך ואת נוהגת להתייעץ עם רב בשאלות הלכה – התייעצי מראש לגבי תסריט אפשרי שכזה, ואל תשכחי לפרט את כל הנתונים: גיל התינוק, האם מדובר בתזונה מחלב אם בלבד או קרוב לכך, ועד כמה מיעוט נוזלים משפיע אצלך על השאיבה.

• אפשר גם לשאוב מעט חלב מראש, ולתת אותו לתינוק אם את מרגישה שהוא עדיין רעב לאחר ההנקה, בעיקר בשעות האחרונות של הצום.

אם התינוק כבר אוכל מוצקים:

• עודדי את התינוק/פעוט לאכול מוצקים, ולינוק פחות. אבל לא להגזים: הימנעות מהנקה במשך שעות ארוכות עלולה להביא לגודש מציק. אם מישהו אחר מטפל בו, הציעו לו משהו לאכול לפני שיהיה רעב ויבקש לינוק.

אם מתעורר קושי:

§         * לנשים דתיות – כדאי להתייעץ מראש עם רב למקרה שתרגישי שהחלב שלך מתמעט בצורה משמעותית במהלך הצום, או שתחושי ברע. יש נשים שהצום אינו קשה מדי עבורן גם בהנקה, ויש כאלה שגם כשאינן מניקות סובלות מאוד ונוטות להתייבש. גם אם בעבר צמת בקלות יחסית, ההנקה עשויה להפוך את החוויה לקשה יותר. כשאת מתייעצת עם רב, אל תשכחי לפרט את כל הנתונים: גיל התינוק, האם מדובר בתזונה מחלב אם בלבד או קרוב לכך, האם יש גורמי סיכון כגון אלרגיה לחלב במשפחה (אם יציעו לך לתת תמ"ל – המבוסס הרי על חלב פרה – במקום להניק). התייבשות עלולה לפגוע גם באם המניקה וגם באספקת החלב שלה – הווה אומר, פגיעה בתינוק.

אחרי הצום:

• ייתכן שבלילה שלאחר הצום וביום המחרת תרגישי ירידה קלה בכמות החלב. התארגני מראש כך שתוכלי לנוח יותר, המשיכי לשתות לפי תחושת הצמא ולאכול לפי תחושת הרעב, והניקי לעתים תכופות. אפשר להיעזר בטכניקת הגברת הזרימה אם התינוק מוחה על הזרימה האיטית יותר.

אז למה לא לתת תמ"ל וגמרנו? כי הדבר מעמיד בסיכון את המשך ההנקה, במיוחד כשמדובר בתינוק קטן וההנקה עוד לא מבוססת, וכי מתן תמ"ל כרוך בסכנות בפני עצמו. בהצלחה, ושיהיה צום משמעותי!

~~~~~~~~~~~~~~

עדי יותם היא יועצת הנקה מוסמכת IBCLC משנת 2008 ומדריכה בליגת לה לצ'ה מאז שנת 2000. עובדת באזור השרון והמרכז. מחברת שותפה של "לחזור לעבודה, להמשיך בהנקה" – מדריך לאמהות מניקות החוזרות לעבודה, ובעלת הבלוג "קפה על חלב" -   פייסבוק 

מדבריה של  חנה כצמן

הרבה תינוקות, גם אלו שניזונים מהנקה מלאה, עוברים את צום אמותיהן בשלום. אם כי יש אחוז של תינוקות שידרשו הנקות תכופות יותר ולא יהיו שבעים לקראת סוף הצום. לא תמיד אפשר לדעת מראש, אולם יש סיכוי שאמא שסבלה מבעיה באספקת החלב, או אמא לתאומים או לפג, או כזו שבעבר היתה חלשה מהרגיל בצום, תתקל בסיבוכים.

ישנם רבנים המציעים לאמהות מניקות להכין בקבוקים לפני הצום, אם מתמ"ל או חלב שאוב, למקרה שהתינוק ידרוש יותר חלב מאשר האמא יכולה לספק בהנקה. בשנים האחרונות יש יותר רבנים שערים לחשיבות של הנקה בלעדית לחצי שנה הראשונה, לפי המלצות משרד הבריאות. לדוגמא, בעלון שבת "מצב הרוח" (21.9.12), כתב הרב בן ציון אלגאזי, ראש מכון צורבא מרבנן ור"מ בישיבת כרם ביבנה:

"איסור אכילה ושתייה ביום הכיפורים, חמור יותר מכל שאר הצומות. האוכל ושותה בשיעור שקבעו חכמים, מבטל את העינוי וחייב כרת. לכן, ההנחה הבסיסית היא, שעוברות ומניקות מתענות ומשלימות יום הכיפורים (שולחן ערך ברי"ז).

ובכל אופן, הפוסקים דנים בדין עוברות שקיים חשש לנזק להן או לעובריהן עקב הצום, כגון חשש להפלה, או שהיו מקרי הפלה קודמים, בכגון אלה התירו למעוברות לאכל ולשתות בשיעורים על פי התייעצות מוקדמת עם רופא ומורה הוראה. כך גם מיניקות, שכתב החזון איש (או"ח נ"ט): 'סתם תינוק מסוכן הוא אצל חלב, וכל שיש ספק שמא יגרם לתינוק קלקול מעיים כעצירות או שלשול או חום כלשהו, ע"י שינוי בדרך הזנתו, הרי הוא ספק פיקוח נפש, ומחללים על זה את השבת'. לפי זה, יש לנהוג כך לעניין יוה"כ, אם ע"י הצום יתמעט החלב או יפסק לגמרי, והתינוק יצטרך להיזון בתחליפים, יהיה מותר למינקת לשתות."

נקודה נוספת: לפי דעתי, אי אפשר להפריד בין הצרכים של האמא והתינוק בעניין זה. אם כמות החלב ירדה עד כדי כך שהתינוק סובל, זה אומר שגם האמא יכולה להיות בסכנת התייבשות. חשוב לזכור שגם אם התינוק אוכל מזון אחר, הגוף של האמא ממשיך להשתמש בנוזלי גופה לטובת חלב האם.

החשיפה הראשונה לתמ"ל אצל תינוק קטן יכולה להגדיל את הסיכוי שלו לפתח אלרגיה.

לכן חשוב שאם מניקה שפונה לרב לשאול על צום בהנקה תציג את המידע הנכון: גיל התינוק, בעיות בצומות בעבר אם היו עם או בלי הנקה, קשיים עם הנקה כמו עלייה איטית במשקל, מצב בריאותי של התינוק, רגישות של התינוק למאכלים שונים, והאם הוא רגיל לאכול מוצקים או תמ"ל או לשתות מבקבוקים.

בגלל שהרב בדרך כלל נמצא בבית הכנסת למשך החג וקשה להשיג אותו, עליה גם לברר היטב את המצבים, גם שלה וגם של תינוקה, בהם מותר לה לאכול ולשתות ובאיזה כמויות.

אפשר לשאול גם על שתייה או אכילה ב"שעורים". יש רבנים שאפילו אוסרים על אמהות מיניקות לצום באופן מלא במידה שתינוקה תלוי בחלב אמו. האמא שותה כ-30-40 מ"ל כל 9 דקות, זה נקרא לשתות ב"שיעורים" כבר מתחילת הצום. הסיבה היא שמעיקר הדין שתיית כמויות במינון הזה לא נחשב כצום.

הרבה אמהות נמצאת לבד בבית במשך היום, לפעמים עם כמה ילדים קטנים. אם היא תרגיש ברע, או התינוק יתחיל לצרוח, חשוב שהיא תדע איך לנהוג. כשהייתי אמא צעירה חיפשתי חברה במצב דומה כדי לעבור את חלק מהיום ביחד.

באיחולים של גמר חתימה טובה לכולם וצום קל לכל מי שצם.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~

חנה כצמן היא יועצת הנקה מוסמכת, IBCLC, משנת 2011, ועושה ביקורי בית באיזור פתח תקוה והסביבה. היא גם מדריכה מתנדבת בליגת לה לצ'ה מאז 1999. לפני 6 שנים היא פתחה אתר באנגלית על הורות והנקה בארץ, A Mother in Israel  .