הרבה פעמים אפשר לראות בפורומים ובקבוצות פייסבוק המלצות לאמהות להציע לתינוקות בקבוק כבר משלב מוקדם של ההנקה, כדי למנוע מצב של "סרבנות בקבוקים". את החששות של האמהות מפני פגיעה בהנקה פוטרים לעתים קרובות בטענה המוכרת, "הילד שלי עבר מהנקה לבקבוק ובחזרה בלי שום בעיה".
אז מי צודק? האם רצוי לתת לתינוק בקבוק כבר בשבועות הראשונים? האם מתן בקבוק פוגע בהנקה או לא? ומה עושים כשתינוק מסרב לבקבוק?
ובכן, כל יועצת הנקה נתקלת במקרים רבים של תינוקות שמתחילים לסרב להנקה או להתקשות בטכניקה לאחר שקיבלו בקבוקים. נכון שרוב התינוקות יכולים להסתגל לשילוב או לבקבוקים מזדמנים, אבל חלקם יגיבו אחרת, ואין שום דרך לצפות מראש איך יגיב התינוק הספציפי שלך. אחת הסיבות הנפוצות לגמילה מוקדמת מהנקה היא מתן בקבוקים: אם בגלל פגיעה בביטחון של האמא בגופה וביכולת שלו להזין את התינוק שלה, או בגלל פגיעה באיזון של ייצור החלב, אם בגלל ש"רק בקבוק אחד ביום" פתאום מתחיל להביא איתו חברים, ואם בגלל פיתוח העדפת בקבוק ("בלבול פטמות").
האם מתן בקבוק באופן קבוע מבטיח שהתינוק תמיד יסכים לבקבוק? ממש לא. אנחנו נתקלות לעתים קרובות באמהות שהתינוק שלהן אכל מבקבוק ללא בעיה במשך כמה שבועות או חודשים, ואז פתאום החליט שהוא רוצה רק לינוק, בדרך כלל דווקא שבועיים-שלושה לפני החזרה לעבודה.
איך להציע בקבוק לתינוק סרבן בקבוקים? החשוב ביותר הוא לעשות זאת בהדרגה ובעדינות, בלי מלחמות ובלי להכריח. במדריך שהוצאתי יחד עם אלן שיין, "לחזור לעבודה, להמשיך בהנקה" אנחנו מציעות רשימה של דרכים. אתאר כאן בפירוט דרך אחת, שעבדה עבור משפחה שהגעתי אליה לאחרונה. האם צריכה לחזור לעבודה, והתינוקת, בת חמישה חודשים, מסרבת לבקבוק. בתמונה מופיע השולחן שראיתי בסלון כשנכנסתי, ועליו עשרה סוגי בקבוקים שונים שההורים ניסו לתת לה - ללא הצלחה
ביקשתי לראות מה קורה כשמציעים את הבקבוק. האם ניסתה בקבוק עם תמ"ל והתינוקת עיוותה את פניה באופן שאינו משתמע לשתי פנים: גועל נפש של טעם!
הצעתי לאם לסחוט מעט חלב באופן ידני והראיתי לה איך לעשות זאת. עטפנו את הבקבוק בחיתול טטרה וסחטנו את הפטמה עד שהבד שעוטף אותה היה ספוג בחלב אם.
ביקשתי מהאם לעבור לשבת על השטיח, נשענת על הספה, כשברכיה מורמות. היא הושיבה את התינוקת מולה, כשגבה של התינוקת נשען על ירכיה. הן יצרו קשר עין והאמא דיברה אליה ברכות ושעשעה אותה. באווירה נעימה, כשהתינוקת מפזרת חיוכים מתוקים לכל עבר, התחלנו בעבודה.
האם קירבה את הבקבוק העטוף בחיתול אל פיה של התינוקת וסחטה עוד קצת חלב כך שהטיפות נגעו בשפתיה. את החלב הטעים הזה התינוקת ליקקה בשמחה. אחר כך האם קירבה עוד יותר את הבקבוק, בעדינות, עד שהתינוקת ניסתה למצוץ את הפטמה. הנחנו לה לעשות זאת למשך שתי שניות ואז האם משכה את הבקבוק חזרה אליה, בעדינות. ככה חזרנו על התהליך כמה פעמים: טפטוף על השפתיים, מגע של הפטמה בפה, מתן אפשרות למצוץ מעט מן הבקבוק ואז משיכה עדינה של הפטמה החוצה.
אחרי כמה פעמים התינוקת איבדה סבלנות. עשינו הפסקה, האם והתינוקת שיחקו קצת בצעצוע, האם שאבה עוד חלב במשאבה חשמלית, ואז חזרנו על התהליך עוד כמה פעמים. בסופו של דבר לא הוצאנו את הפטמה מפיה, והיא אכלה כ-20 מ"ל ללא הפסקה עד שהפסיקה. מבחינת ההורים זו היתה הצלחה יפה - עד אותו יום, כזכור, התינוקת לא הסכימה בכלל לאכול מן הבקבוק.
ליתר ביטחון, תרגלנו גם האכלה מכפית בחלב אם. יש יותר משתי דרכים שבהן תינוק יכול לאכול - זה לא רק הנקה או בקבוק. אפשר להאכיל חלב אם בכפית, בטפטפת, במזרק או בספל קטן, בגמיעות קטנות ובזהירות. כך ההורים יכולים להיות רגועים שהתינוק לא ירעיב את עצמו ולא יתייבש גם אם ימשיך לסרב לבקבוק.
אחרי כמה ימים של תרגול התינוקת נכנסה למשפחתון, שם היא אוכלת כיום 40-50 מ"ל בבקבוק. זו לא כמות גדולה אבל הכמויות כנראה יגדלו עם הזמן, וכרגע היא בוחרת לאכול מעט, לישון הרבה ולהשלים זמן איכות עם אמא אחר הצהריים ובלילה.
~~~~~~~~~~~~
עדי יותם היא יועצת הנקה מוסמכת IBCLC משנת 2008 ומדריכה בליגת לה לצ'ה מאז שנת 2000. עובדת באזור השרון והמרכז. מחברת שותפה של "לחזור לעבודה, להמשיך בהנקה" – מדריך לאמהות מניקות החוזרות לעבודה, ובעלת הבלוג "קפה על חלב" - פייסבוק
