‏הצגת רשומות עם תוויות ביקור בית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ביקור בית. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 21 באפריל 2013

איך להרגיל את התינוק לבקבוק/ עדי יותם

הרבה פעמים אפשר לראות בפורומים ובקבוצות פייסבוק המלצות לאמהות להציע לתינוקות בקבוק כבר משלב מוקדם של ההנקה, כדי למנוע מצב של "סרבנות בקבוקים". את החששות של האמהות מפני פגיעה בהנקה פוטרים לעתים קרובות בטענה המוכרת, "הילד שלי עבר מהנקה לבקבוק ובחזרה בלי שום בעיה".


אז מי צודק? האם רצוי לתת לתינוק בקבוק כבר בשבועות הראשונים? האם מתן בקבוק פוגע בהנקה או לא? ומה עושים כשתינוק מסרב לבקבוק?


ובכן, כל יועצת הנקה נתקלת במקרים רבים של תינוקות שמתחילים לסרב להנקה או להתקשות בטכניקה לאחר שקיבלו בקבוקים. נכון שרוב התינוקות יכולים להסתגל לשילוב או לבקבוקים מזדמנים, אבל חלקם יגיבו אחרת, ואין שום דרך לצפות מראש איך יגיב התינוק הספציפי שלך. אחת הסיבות הנפוצות לגמילה מוקדמת מהנקה היא מתן בקבוקים: אם בגלל פגיעה בביטחון של האמא בגופה וביכולת שלו להזין את התינוק שלה, או בגלל פגיעה באיזון של ייצור החלב, אם בגלל ש"רק בקבוק אחד ביום" פתאום מתחיל להביא איתו חברים, ואם בגלל פיתוח העדפת בקבוק ("בלבול פטמות").


האם מתן בקבוק באופן קבוע מבטיח שהתינוק תמיד יסכים לבקבוק? ממש לא. אנחנו נתקלות לעתים קרובות באמהות שהתינוק שלהן אכל מבקבוק ללא בעיה במשך כמה שבועות או חודשים, ואז פתאום החליט שהוא רוצה רק לינוק, בדרך כלל דווקא שבועיים-שלושה לפני החזרה לעבודה.


איך להציע בקבוק לתינוק סרבן בקבוקים? החשוב ביותר הוא לעשות זאת בהדרגה ובעדינות, בלי מלחמות ובלי להכריח. במדריך שהוצאתי יחד עם אלן שיין, "לחזור לעבודה, להמשיך בהנקה" אנחנו מציעות רשימה של דרכים. אתאר כאן בפירוט דרך אחת, שעבדה עבור משפחה שהגעתי אליה לאחרונה. האם צריכה לחזור לעבודה, והתינוקת, בת חמישה חודשים, מסרבת לבקבוק. בתמונה מופיע השולחן שראיתי בסלון כשנכנסתי, ועליו עשרה סוגי בקבוקים שונים שההורים ניסו לתת לה - ללא הצלחה



ביקשתי לראות מה קורה כשמציעים את הבקבוק. האם ניסתה בקבוק עם תמ"ל והתינוקת עיוותה את פניה באופן שאינו משתמע לשתי פנים: גועל נפש של טעם!


הצעתי לאם לסחוט מעט חלב באופן ידני והראיתי לה איך לעשות זאת. עטפנו את הבקבוק בחיתול טטרה וסחטנו את הפטמה עד שהבד שעוטף אותה היה ספוג בחלב אם.

ביקשתי מהאם לעבור לשבת על השטיח, נשענת על הספה, כשברכיה מורמות. היא הושיבה את התינוקת מולה, כשגבה של התינוקת נשען על ירכיה. הן יצרו קשר עין והאמא דיברה אליה ברכות ושעשעה אותה. באווירה נעימה, כשהתינוקת מפזרת חיוכים מתוקים לכל עבר, התחלנו בעבודה. 

האם קירבה את הבקבוק העטוף בחיתול אל פיה של התינוקת וסחטה עוד קצת חלב כך שהטיפות נגעו בשפתיה. את החלב הטעים הזה התינוקת ליקקה בשמחה. אחר כך האם קירבה עוד יותר את הבקבוק, בעדינות, עד שהתינוקת ניסתה למצוץ את הפטמה. הנחנו לה לעשות זאת למשך שתי שניות ואז האם משכה את הבקבוק חזרה אליה, בעדינות. ככה חזרנו על התהליך כמה פעמים: טפטוף על השפתיים, מגע של הפטמה בפה, מתן אפשרות למצוץ מעט מן הבקבוק ואז משיכה עדינה של הפטמה החוצה. 

אחרי כמה פעמים התינוקת איבדה סבלנות. עשינו הפסקה, האם והתינוקת שיחקו קצת בצעצוע, האם שאבה עוד חלב במשאבה חשמלית, ואז חזרנו על התהליך עוד כמה פעמים. בסופו של דבר לא הוצאנו את הפטמה מפיה, והיא אכלה כ-20 מ"ל ללא הפסקה עד שהפסיקה. מבחינת ההורים זו היתה הצלחה יפה - עד אותו יום, כזכור, התינוקת לא הסכימה בכלל לאכול מן הבקבוק.

ליתר ביטחון, תרגלנו גם האכלה מכפית בחלב אם. יש יותר משתי דרכים שבהן תינוק יכול לאכול - זה לא רק הנקה או בקבוק. אפשר להאכיל חלב אם בכפית, בטפטפת, במזרק או בספל קטן, בגמיעות קטנות ובזהירות. כך ההורים יכולים להיות רגועים שהתינוק לא ירעיב את עצמו ולא יתייבש גם אם ימשיך לסרב לבקבוק.


אחרי כמה ימים של תרגול התינוקת נכנסה למשפחתון, שם היא אוכלת כיום 40-50 מ"ל בבקבוק. זו לא כמות גדולה אבל הכמויות כנראה יגדלו עם הזמן, וכרגע היא בוחרת לאכול מעט, לישון הרבה ולהשלים זמן איכות עם אמא אחר הצהריים ובלילה.

~~~~~~~~~~~~
עדי יותם היא יועצת הנקה מוסמכת IBCLC משנת 2008 ומדריכה בליגת לה לצ'ה מאז שנת 2000. עובדת באזור השרון והמרכז. מחברת שותפה של "לחזור לעבודה, להמשיך בהנקה" – מדריך לאמהות מניקות החוזרות לעבודה, ובעלת הבלוג "קפה על חלב" - פייסבוק 




יום שני, 3 בדצמבר 2012

יעוץ שנגמר אחרת/ הדס אזולאי גביש

הטלפון לא הפסיק לנדנד  ולבסוף חצי ישנה עניתי .
זה היה האבא – כבר מההפתעה התעוררתי כולי:
'היא רוצה להניק' הוא אומר לי
'אבל זה לא הולך. תוכלי לבוא עכשיו ?'
'כבר 11 בלילה' אני אומרת 'אני חושבת שנפגש בבוקר', עניתי.

בבוקר השכם הטלפון שוב צלצל, "היא לא  מצליחה , אשמח שתבואי" ,
אפשר לשוחח עם האם?אני שואלת , 
'היא נחה עכשיו אבל זה בסדר היא מחכה לך'
משונה, חשבתי, אבל התחלתי להתארגן לנסיעה.

הגעתי לבית כפרי  אחד מיני רבים בסביבה שלי, בית אחורי שצמוד לבית ההורים הגדול. וכמו שתיארתי לעצמי בסלון חיכו לי סבא סבתא,  אבא, תינוק חמוד וגם אמא אחת חיוורת במיוחד.
ברכתי את כולם לשלום, התבוננתי בתינוק שישן שנת ישרים  היישרתי מבט אל האמא ושאלתי : מה קורה ? איך את מרגישה? 
'אולי את יכולה להתחיל את היעוץ' הסבתא שואלת, 'אני אעיר את התינוק'. וכבר היא מעירה אותו, מקלפת את בגדיו ומגלה גוף שמנמן ובריא של תינוק אחרי לידה , נראה מבטיח.

התינוק מתחיל לבכות. האבא ברקע מספר לי על חויות ההנקה של אשתו. ואילו היא יושבת בשקט, חיוורת מרגע לרגע,
אני מניחה יד עליה, שואלת בעיניים – מה קורה? והיא עונה בשקט, הוא רעב בואי ננסה.
התחלנו ביעוץ  - לאורך כל הדרך כל באי הבית התערבו וכמעט שלא נתנו לאם לדבר ולמרות זאת, אחרי הדרכה מתאימה התינוק נצמד ואכל ברעבתנות, הסבא נרגע ויצא מהחדר, הסבתא אחריו.
התינוק נרדם מבושם מההנקה, ואני ניצלתי את האווירה הטובה ובקשתי מהאב מעט פרטיות עם אשתו – שנוכל  לשוחח על ההמשך בשקט.

כשהחדר התפנה , שאלתי שוב – ספרי לי, איך את מרגישה? בקול חלוש סיפרה לי על לידה ארוכה שהסתבכה, על חשש לזיהום שבגללו לא התחילה להניק מיד ועל השחרור המפתיע כמה שעות לאחר מכן.
זיהום? החשד הלך לנקר במוחי? קבלת כבר את התוצאות מבית החולים?
לא, היא אמרה, שחררו אותי והנחתי שהכל בסדר.

כעת החלו הדברים מתחברים בראשי , הקול החלש, החיוורון, הישיבה הפסיבית שלה כל היעוץ- נגעתי תוך רשות במצחה וראיתי שהיא בוערת.
"כמה זמן את ככה, שאלתי? " מאתמול,  שעה אחרי שהגעתי הביתה, זה מנסיונות ההנקה של הלילה.  לא שתיתי מספיק, היא ממלמלת.
האבא, חזר לוקח את התינוק בעדינות, מחייך לאשתו – "יאללה, תתעודדי" הוא אומר לה – "הנה הוא אכל. הדיכאון, הוא שואל אותי ? זה אצל כל הנשים?"
"זה לא  נראה טוב", אני אומרת "תיקח אותה  למיון, יש לה חום, היא חלשה, הסימנים לא נראים טוב ".
"לא", הוא מתעקש. "בדקו אותה ושחררו הכל בסדר". וכך מצאתי את עצמי, פעם ראשונה ביעוץ, קצת מאבדת את שלוות רוחי – "זה בסדר? היא נראית לך בסדר?  ברור שקורה פה משהו? או שאתם הולכים יחד למיון או שאני מתקשרת  שיפנו אותה".
האב הלך להתייעץ עם הוריו שהקשיבו בחדר השני, שמעתי אותם מתווכחים ולא ידעתי מה לעשות. מצד אחד רפואה זה לא המקצוע שלי , מצד שני ראיתי הרבה נשים אחרי לידה כדי שכל האורות האדומים ידלקו ובגלל שכבר אבחנתי את האמא  הרגשתי שיש לי אחריות .
הסתכלתי על האם בצד , במבט קל ניתן היה לחשוב שהיא מנמנמת על הספה , אבל מבט שני הבהיר לי שהיא קרובה לעלפון – "זה הזמן אמרתי". עכשיו אנא קחו אותה לפני שיהיה מאוחר".
יצאתי מהבית מבולבלת, דואגת ומתפללת לשלומה.

בשעת לילה מאוחרת, קבלתי שוב טלפון. "תודה" הוא אמר, "הצלת אותה.  הזיהום התפשט, הייתה פאשלה ולא ממש הסתכלו על הבדיקות. היא מחוברת לאנטיביוטיקה חזקה וכבר לא תניק."
השיחה נסגרה, ורק מאוחר יותר נזכרתי שאפילו לא שלמו לי על הביקור –  אחרי שבוע קבלתי מהם צ'ק עם פתק קטן: "ליועצת ההנקה שהפעם  העניקה לאם"




~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

הדס אזולאי – גביש, יועצת הנקה מוסמכת IBCLC משנת  ויועצת מוסמכת במוח אחד (קינסולוגיה) משנת 2008.
בעלת מאטה –  בית לנשים בכל תקופת הפוריות. 
מקבלת בביתה בשעלבים (מועצת גזר,  דקות ממודיעין ) ועורכת ביקורי בית באזור -  מודיעין רמלה וישובי הסביבה.



יום ראשון, 25 בנובמבר 2012

מה, ייעוץ הנקה עולה כסף? כמה?! / עדי יותם

מדי פעם אני נתקלת בפורומים בשאלה שבכותרת.
"אם כל כך חשוב לכן שנשים יניקו," שאלה מישהי לא מזמן, "למה אתן לוקחות על זה כסף? ועוד כל כך הרבה!" 

אז שואלת יקרה, הנה התשובה שלי:

ראשית, נכון: ייעוץ ההנקה מאופיין בכך שלעוסקות בו יש בדרך כלל זיקה רגשית לנושא. כך הדבר במקצועות טיפוליים רבים. ביקור מוצלח שהביא לשיפור חוויית ההנקה של אמא ותינוק מעניק סיפוק שאינו דומה (להערכתי. לא מניסיון אישי) לסיפוק של איש מכירות שמכר לך טויוטה ולא סובארו. יועצות הנקה עוסקות במקצוען לא מתוך מחשבה שכך יוכלו להתעשר, אלא מתוך הידיעה והאמונה שחוויית הנקה מוצלחת טובה לבריאות התינוק ואמו, טובה לקשר בין השניים, וטובה לחברה כולה (מבחינת בריאות הציבור, איכות הסביבה, הקלת נטל הוצאות הבריאות, פחות אובדן ימי מחלה להורים עובדים, ושחרור הורמונים מרגיעים שביכולתם להפוך את העולם לטוב יותר...). 

אבל האם העובדה שאנחנו אוהבות את המקצוע שלנו ושואבות ממנו סיפוק, די בה כדי לפטור אותנו מן הצורך להתפרנס?

לא ממש. די בכך שנחשוב על רופאים, פסיכולוגים ומורים - גם אלה עוסקים במקצועות שיש בהם שליחות, אך מתוגמלים גם כספית על עבודתם.

יש עדיין אנשים שחושבים שייעוץ הנקה פירושו שהיועצת מלטפת את ראשה של האם הסובלת ומעודדת אותה להמשיך ולהניק בכל מחיר, גם אם כואב לה וגם אם התינוק רעב. המציאות רחוקה מן הדימוי הזה. יועצות הנקה מוסמכות מסייעות לאמהות לשפר את טכניקת ההנקה, כך שהכאבים והפצעים ייעלמו; מנחות בכלים מעשיים להגברת כמות החלב אם יש בכך צורך; מאתרות מצבים רפואיים שונים ומפנות לטיפול של בעלי מקצוע אחרים במידת הצורך; מעריכות את טכניקת ההנקה ובונות עם האם תכנית לשיפור; מתרגלות עם האם מגוון של תנוחות שיקלו עליה במגוון מצבים; ועוד ועוד.

כדי לקבל את ההסמכה הבינלאומית IBCLC יועצות ההנקה עוברות קורסים שנבדקו ואושרו על ידי הוועד הלאומי המסמיך אותנו, כולל קורסים באנטומיה ובפיזיולוגיה; וצוברות אלפי שעות קליניות כדי שיוכלו לגשת לבחינת ההסמכה הבינלאומית. עליהן לחדש את ההסמכה הזו מדי כמה שנים (להבדיל מרואה חשבון, עורך דין או רופא, שעוברים בחינת הסמכה אחת בחייהם) ולהציג הוכחות שנכחו בימי עיון, הרצאות וכנסים כדי לשמור על הידע שלהן עדכני ומקצועי. הלימודים הנדרשים הן ברמה של לימודי תעודה או תואר ראשון. כמעט כל היועצות המוסמכות בארץ הן בעלות תואר אקדמי קודם. אלה שאין להן השכלה אקדמית רשמית, נדרשו להכשרה ארוכה יותר לפני שיכלו לגשת לבחינת ההסמכה.

מסלול ההכשרה הארוך הזה עולה כסף. וההוצאות לא נגמרות עם קבלת ההסמכה: יש לנו ביטוח אחריות מקצועית, הוצאות על מכשור ועל ציוד מתכלה, על נסיעות לביקורי הבית, הוצאות טלפון, הנהלת חשבונות ועוד ועוד. וכמובן - גם הזמן שלנו שווה כסף. 

הגיוני לחשוב שמערכת הבריאות תישא בעלויות ייעוץ ההנקה. ככלות הכל, לא משלמים מאות שקלים באופן פרטי על טיפול בדלקת אוזניים או בדלקת ריאות, אז למה מערכת הבריאות לא מממנת את מניעת המחלות האלה ועוד רבות אחרות? זה לא מפני שהמערכת לא יודעת שתינוקות שאינם יונקים עולים לה הרבה כסף; היא מודעת לכך היטב והדבר מתבטא בהמלצות משרד הבריאות הישראלי באשר להנקה. ועדיין, מקצוע ייעוץ ההנקה הוא צעיר יחסית ולא מוסדר עדיין. חלק מקופות החולים מממנות באופן חלקי או מלא ייעוץ הנקה, כך גם חלק מביטוחי הבריאות הפרטיים, אך הדרך להכנסת שירותיי יעוץ הנקה לסל הבריאות עדיין ארוכה. ובינתיים, האמהות משלמות.

ולמה כל כך הרבה? אפילו אם זוכרים שההוצאה על תינוקות שאינם יונקים גדולה פי כמה מן ההוצאה על ייעוץ הנקה, עדיין מדובר בהוצאה לא מבוטלת. אבל כשמביאים בחשבון את הדברים שפירטתי לעיל - משך ועלות ההכשרה, והשמירה על ההסמכה - לא מדובר בתעריף יוצא דופן יחסית לשירותים דומים. 


~~~~~~~~~~~~


עדי יותם היא יועצת הנקה מוסמכת IBCLC משנת 2008 ומדריכה בליגת לה לצ'ה מאז שנת 2000. עובדת באזור השרון והמרכז. מחברת שותפה של "לחזור לעבודה, להמשיך בהנקה" – מדריך לאמהות מניקות החוזרות לעבודה, ובעלת הבלוג "קפה על חלב" - פייסבוק 

יום שני, 29 באוקטובר 2012

סיעור מוחות מקצועי לגבי שדיים עם "כוויות"/ ענת יערי


י' פנתה אליי טלפונית וסיפרה שהשדיים שלה מאוד פצועים וכאובים, היא ממש על סף ייאוש. היא ציינה שזהו בנה השלישי ועברו כשבועיים מהלידה.
כשהגעתי לביתה, נדהמתי לראות ששני השדיים מכוסים בפריחה והעור נראה מאוד מגורה, מזכיר במראה כוויות קשות


שאלתי אותה האם היא רגישה לחומר מסויים? האם שינתה  אבקת כביסה? האם היא  משתמשת במשחה מסויימת? היא סיפרה שהתחילה להשתמש בקרם לנולין שקיבלה בבית החולים וכעת היא מורחת אותו מספר פעמים ביום כדי להקל  על הצריבה והכאב. בנוסף היא נוטלת משככי כאבים כדי שתוכל להתמודד עם הכאב ולהמשיך להניק את בנה.
המראה היה באמת יוצא דופן. העור פגוע ורגיש ביותר, ולכן הדבר הראשון שהצעתי היה להפסיק מיידית את השימוש במשחה ולהשאיר את השדיים במצב מאוורר ככל האפשר


בערב, החלטתי להתייעץ עם הקולגות שלי דרך קבוצת הדיון הסגורה שלנו בפייסבוק. האם הסכימה שאצלם את השדיים כדי שאוכל לשתף את התמונות.  עשינו "סיעור מוחות".  גם שאר היועצות חשבו שנכון היה להפסיק מיידית את השימוש במשחה וזאת מכיוון שלא נמצא גורם אחר ואף המליצו להפנות את האם לרופא עור.  ואכן כך היה.
רופא העור איבחן שקיימת אלרגיה חמורה אצל האם ורשם לה מרשם למשחות לריפוי ושיקום העור.

כעבור שלושה ימים התקשרה אליי י' וסיפרה בשמחה רבה: "העור חלק  וורוד,  אין לי כבר צורך לקחת משככי כאבים, סוף סוף אני נהנית להניק  את הבן שלי!".

חשוב לי לציין שאלרגיה למשחת לנולין היא נדירה אך כמובן אפשרית ולכן כל שינוי במצב עור השדיים שבא בעקבות מריחת המשחה, חייב בירור מעמיק יותר.
משחת לנולין טהור מתאימה לטיפול וריכוך עור יבש וסדוק. היא מופקת מצמר כבשים ומריחתה על הפטמות מסייעת בהפחתת תחושת כאב וחוסר נוחות .
לנולין בדרגת נקיון רפואית, נחשבת לחומר היפואלרגני, בטוח לשימוש חיצוני ע"י ה -FDA.
מן הצמר של כבשה  מזן מרינו למשל,  ניתן להפיק כ 250-300 מיליליטר של לנולין.



~~~~~~~~~~~~~


ענת יערי- יועצת הנקה מוסמכת IBCLC משנת 2008 ומדריכת הכנה ללידה, גרה בקרית ביאליק.
מעבירה הרצאות בנושאי הנקה  בקורסים שונים ועורכת ביקורי בית באיזור הקריות, חיפה והסביבה.