סיעור מוחות מקצועי לגבי שדיים עם "כוויות"/ ענת יערי

י' פנתה אליי טלפונית וסיפרה שהשדיים שלה מאוד פצועים וכאובים, היא ממש על סף ייאוש. היא ציינה שזהו בנה השלישי ועברו כשבועיים מהלידה.

כשהגעתי לביתה, נדהמתי לראות ששני השדיים מכוסים בפריחה והעור נראה מאוד מגורה, מזכיר במראה כוויות קשות

שאלתי אותה האם היא רגישה לחומר מסויים? האם שינתה  אבקת כביסה? האם היא  משתמשת במשחה מסויימת? היא סיפרה שהתחילה להשתמש בקרם לנולין שקיבלה בבית החולים וכעת היא מורחת אותו מספר פעמים ביום כדי להקל  על הצריבה והכאב. בנוסף היא נוטלת משככי כאבים כדי שתוכל להתמודד עם הכאב ולהמשיך להניק את בנה.

המראה היה באמת יוצא דופן. העור פגוע ורגיש ביותר, ולכן הדבר הראשון שהצעתי היה להפסיק מיידית את השימוש במשחה ולהשאיר את השדיים במצב מאוורר ככל האפשר

בערב, החלטתי להתייעץ עם הקולגות שלי דרך קבוצת הדיון הסגורה שלנו בפייסבוק. האם הסכימה שאצלם את השדיים כדי שאוכל לשתף את התמונות.  עשינו "סיעור מוחות".  גם שאר היועצות חשבו שנכון היה להפסיק מיידית את השימוש במשחה וזאת מכיוון שלא נמצא גורם אחר ואף המליצו להפנות את האם לרופא עור.  ואכן כך היה.

רופא העור איבחן שקיימת אלרגיה חמורה אצל האם ורשם לה מרשם למשחות לריפוי ושיקום העור.

כעבור שלושה ימים התקשרה אליי י' וסיפרה בשמחה רבה: "העור חלק  וורוד,  אין לי כבר צורך לקחת משככי כאבים, סוף סוף אני נהנית להניק  את הבן שלי!".

חשוב לי לציין שאלרגיה למשחת לנולין היא נדירה אך כמובן אפשרית ולכן כל שינוי במצב עור השדיים שבא בעקבות מריחת המשחה, חייב בירור מעמיק יותר.

משחת לנולין טהור מתאימה לטיפול וריכוך עור יבש וסדוק. היא מופקת מצמר כבשים ומריחתה על הפטמות מסייעת בהפחתת תחושת כאב וחוסר נוחות .

לנולין בדרגת נקיון רפואית, נחשבת לחומר היפואלרגני, בטוח לשימוש חיצוני ע"י ה -FDA.

מן הצמר של כבשה  מזן מרינו למשל,  ניתן להפיק כ 250-300 מיליליטר של לנולין.

~~~~~~~~~~~~~

ענת יערי- יועצת הנקה מוסמכת IBCLC משנת 2008 ומדריכת הכנה ללידה, גרה בקרית ביאליק.

מעבירה הרצאות בנושאי הנקה  בקורסים שונים ועורכת ביקורי בית באיזור הקריות, חיפה והסביבה.

אספקת חלב אצל אימהות לפגים במשקל נמוך מאד/ הדי הרפז

על פי הרצאה של דר' ג'יין מורטון מאוניברסיטת סטנפורד בארה"ב

אמהות רבות מתקשות לבסס את כמות החלב הדרושה לתינוקן לאורך זמן.  במחקרים שבדקו את הסיבות להפסקת הנקה אצל אמהות שילדו במועד ואצל אמהות שילדו  פגים נמצא שהסיבה העיקרית היא בעיה באספקת החלב.  גם כשבדקו את הסיבות להפסקת הנקה בין השבוע הראשון לששי לאחר הלידה, וגם במהלך השנה הראשונה לחיים, הסיבה העיקרית היא מחסור בחלב (milk supply). כמות החלב הינה הגורם החזק ביותר המשפיע על משך ההנקה ועל בלעדיותה.

ישנם גורמים נוספים שאנו נוטים "להאשים" כמשפיעים על יצור החלב כמו: הרגלי תזונה, מתח, שינה, כמות הנוזלים שהאם שותה וכדומה.  גורמים אלה לא קשורים לכמות החלב.  גורמים ידועים הקשורים להתבססות מוקדמת של כמות חלב גבוהה אצל אמהות שילדו לפני הזמן הם:

·         התחלת שאיבה מוקדמת, פחות מ-6 שעות לאחר הלידה

·         תדירות שאיבה מעל 5 פעמים ביממה

·         מגע עור בעור

הקשיים באספקת חלב בקרב אמהות שילדו פגים במשקל נמוך מאד:

·         רקמת שד פחות מפותחת

·         מצב בריאותי רעוע במהלך ההריון

·         עיכוב בהתחלת שאיבה לאחר הלידה ( מעל 6 שעות)

·         מספר מועט של שאיבות (פחות מ-5) ביום שלאחר הלידה ובהמשך התקופה לאחר הלידה

·         סיבות פסיכולוגיות, רגשיות

הסיבות להפסקת הנקה אצל אמהות לפגים:

·         חוסר בהספקת חלב

·         קושי בהעברת הפג ליניקה מהשד

·         קושי בהאכלה "משולשת"

המחקר מראה שתדירות גבוהה של שאיבה אצל אמהות לפגים משפיעה על כמות החלב בגיל שבועיים, אבל עדין קיים קושי בשמירת היתרון הזה בגיל שמונה שבועות.

אמהות לפגים התלויות במשאבה חשמלית לביסוס כמות החלב, יכולות לסחוט ידנית טיפות קולוסטרום בימים הראשונים, אבל מתקשות לאסוף כמות משמעותית בשאיבה.  לאחר ש"נכנס החלב" עדין נתן להוציא עוד כמות של חלב ידנית לאחר השאיבה

במחקר שנערך באוניברסיטת סטנפורד בדקו הוספת שתי טכניקות ידניות בנוסף לשאיבה במשאבה חשמלית, כגורם משפיע על כמות החלב:

1.      סחיטה ידנית (hand expression) בנוסף לשאיבה במשאבה להוצאת הקולוסטרום.

2.      שאיבת חלב תוך כדי פעולה ידנית על השד (hands-on-pumping) כמו:  מסג' לשד, לחיצה על השד (compression) וסחיטה ידנית בשלב שכבר נכנס החלב (lactogenesis).

האמהות למדו את הטכניקות הידניות לריקון טוב יותר של השד, ולא רק שאבו בצורה פסיבית. בהדרכה, האמהות למדו לעשות עיסוי לשד, לאחר מכן לשאוב את שני הצדדים בו זמנית, ולאחר מכן לשאוב או לסחוט ידנית כל צד בנפרד

כמות החלב הממוצעת באמהות שהוסיפו את הטכניקות הידניות לשאיבה החשמלית הייתה גבוהה יותר בהשוואה לכמות מדווחת של אמהות לפגים ששאבו בלבד באותה תדירות .

אמהות לפגים שסחטו את השד 5 פעמים ויותר בשלושת היממות הראשונות לאחר  הלידה, הצליחו לשאוב כמויות גדולות מהממוצע של חלב לאחר שבועיים.

אמהות לפגים הצליחו להגיע לכמות רצויה של חלב ולשמור אותה לאורך זמן ע"י הוספת טכניקות ידניות לשאיבה החשמלית .

פוטנציאל יצור החלב מושפע מהוצאת קולוסטרום בשלושת הימים הראשונים ולא רק מוויסות הורמונלי. מה שנעשה או לא נעשה בשלושת הימים הראשונים יכול להשפיע על כל מהלך ההנקה.  גירוי של מישוש ומגע מגביר את שחרור החלב. הוצאת קולוסטרום יעילה יותר עם היד. יתכן והקולוסטרום צמיגי מדי להוצאה במשאבה בלבד. חשוב לזכור שיש לעשות את פעולת השאיבה החשמלית ביחד עם הטכניקות הידניות. השילוב הזה הוכח כמשמעותי ביותר בהגברת כמות החלב יותר מאשר רק הארכת משך או הגברת התדירות של השאיבה.

לאור המידע שתואר כאן והניסיון המעשי מהשטח, ראוי לציין ששימוש בטכניקות האלה מומלץ גם לאמהות שילדו במועד שהן בסיכון לבעיה בהספקת חלב.

אמהות בסיכון לבעיה באספקת  חלב :

·         מצבים בהם חלה הפרדה בין האם לתינוק אחרי הלידה

·         אמהות שעברו ניתוחים בשד

·         אמהות  לתינוקות עם קשיים בהתלבשות על השד והעברת החלב

·         אמהות לתינוקות על גבול הפגות העליון late preterm  שבוע 35-38

·         אמהות לתינוקות קטנים לגיל הריון

·         אמהות לתינוקות עם צהבת ילודים ברמה גבוהה, או היפוגליסמיה

·         אמהות  לאחר לידה עם התערבויות

מכיון שאופן ריקון השד ביממות הראשונות הוא כה משמעותי להמשך תהליך ההנקה מומלץ לאם לסחוט ידנית לכפית, ולהוסיף לתינוק שלה ישירות לפיו לאחר כל הנקה. כך התינוק יתוגמל בעוד קלוריות, והתהליך לא יפגע. אם התינוק לא מצליח להעביר חלב, כמובן שעל האם לשלב את השאיבה והסחיטה הידנית.

סחיטה ידנית מתאימה לכל האמהות!

קישור לוידאו קליפ על הטכניקות הידניות

http://newborns.stanford.edu/Breastfeeding/HandExpression.html

http://newborns.stanford.edu/Breastfeeding/MaxProduction.html

~~~~~~~~~~~~~~~~~

הדי הרפז היא יועצת הנקה מוסמכת IBCLC משנת 1999, עובדת באזור חיפה. מרכזת ביחד עם סיגל גולן את קורס ניהול ההנקה של ביה"ס "ללדת"

חגיגה של אוקסיטוצין/ יוליה רבינוביץ'

לפעמים קורה שיש פגישת ייעוץ הנקה שבה נהנים מתוצאה מיידית. כך קרה הפעם. קיבלתי טלפון מסבתא מודאגת של תינוק בן חודש שרצתה להתייעץ טלפונית לגבי כאב בשד של בתה המניקה. היא רצתה הנחיות מדוייקות לטיפול, אך כשניסיתי לדובב אותה ואח"כ את בתה לא הייתי סגורה על מקור הבעיה, העליתי אפשרויות בהסתייגות שכל זה מבלי לראות את המקרה בעיניים. ייתכן שזאת סתימת צינורית וייתכן שזאת שלפוחית החלב (פתח צינורית שנסגר מבחוץ) וגם אלה אינם סיבות אלא תוצאות ויש לבדוק מה מקור הבעיה. גיליתי גם שזאת הייתה לידה קשה שהסתיימה בואקום כושל ואחריו ניתוח קיסרי ואמא שמניקה עם פטמת סיליקון כי "אין לה פטמות".

כשהגעתי אליהם שמחתי לראות תינוק שגדל יפה ואמא שופעת חלב. היא אמרה שבבית חולים המליצו לה להניק עם פטמות סיליקון עקב פטמות שטוחות. ראיתי את ההנקה שנראתה כך: תינוק שתופס את קצה פטמת הסיליקון שבכל זאת מצליח לקבל חלב הודות לרפלקס שחרור החלב שפעל להפליא. קיבלתי גם מידע נוסף ששתי לילות אחרונים ניסתה אמו לגרום לו לישון יותר רצוף בלילה ונתנה לו בקבוק עם חלב שאוב לפני השינה.

לאחר שהוא קיבל מענה לרעב הראשוני הורדנו את פטמת הסיליקון והחזרנו את התינוק בזריזות לשד. השד היה גמיש עם פטמה קטנה - מה שהכי נוח להנקה! הוא התחבר וינק יפה מאוד.  הראיתי לאמא ולסבתא את הבליעות הנאות של חלב (לא תמיד תינוק שמחובר לשד אכן יונק ומעביר חלב). כשהוא סיים גילתה אמו שכבר לא כואב לה השד. כשלחצתי על השד ראינו שחלב זורם בחופשיות בשפריצים מרשימים. התגובה של גוף האם למגע ומציצה ישירים של בנה (עם תפיסה נכונה, כמובן) היתה מיידית והיא זאת שעשתה את העבודה - הקסם של אוקסיטוצין, הורמון האהבה.

יצאתי משם בהתרוממות רוח, זכיתי לראות תוצאה מיידית וכל כך מספקת. פתרנו שתי בעיות במקום. כמובן שנתתי גם הכוונה להניק לפי דרישת התינוק, גם בלילה, עכשיו זה יהיה יותר קל בלי התעסקות עם פטמת סיליקון.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

יוליה רבינוביץ' היא יועצת הנקה מוסמכת IBCLC משנת 2007

מנהלת מרכז "אימהות בגליל", מצפה אבי"ב (הפתיחה בקרוב).

יום ביומנה של אחות טיפת חלב שהיא גם יועצת הנקה/ איילת דגן

בכל יום בדרך מהעבודה הביתה אני שואלת את עצמי כמה זמן הקדשתי היום לנושא ההנקה? את מי הדרכתי? למי ייעצתי? ובכל יום אני מוצאת את עצמי סופרת לא מעט דקות ואף שעות.

היום למשל, התקשרה אמא שגרה באחד המושבים בסביבה בקרבת תחנת טיפת החלב בה אני עובדת. מספרת על כאב בשד, חום מאתמול ולא מצליחה להבין איך ייתכן שהיא נתקלת בקושי בהנקה דווקא עם הילד השלישי...אני מזמינה אותה לחדר ההנקה המפואר במרפאתי (מוצג בתמונה: ובו 2 כורסאות הנקה מוגנות בוילון לשמירת הפרטיות, כרית, משקל לתינוק, משקל לאם, שידת החתלה) ומבקשת ממנה שתסמס לי ברגע שמגיעה עם התינוק. אני מתפנה אליה בין מטופלת למטופלת, למס' דקות ייעוץ, בודקת, צופה ומאבחנת דלקת בשד (וגם לשון קשורה אחורית...מסבירה שגם בזה יתכן וצריך לטפל בנפרד ושאולי זה הגורם לדלקת...) ומיד מארגנת לה טיפול בעזרת רופא הנשים הזמין במרפאה. הבחורה יוצאת מרוצה שהבעיה אובחנה ומודה על הטיפול היעיל והזמינות הגבוהה

בהמשך היום מתקבלת אם עם תינוק בן חודש שמספרת לי שלאחר לידה קודמת היה לה רושם ש"אין לה מספיק חלב" (???) ושהתינוקת שלה לא עלתה מספיק טוב במשקל. גם כרגע, היא מוסיפה, התינוק יונק לעיתים קרובות והיא חושבת ש"נגמר לה החלב". אני צופה בהנקה, עושה הערכה לוקחת אנמנזה מבצעת אומדן מלאות השד, שוקלת את התינוק (עלה 400 ג' בשבוע) וחושבת על "קפיצת גדילה"... ועוברים לבדיקת התפתחות, הדרכה, חיסון והביקור מסתיים.

ובסוף היום מגיעה מטופלת שלי ובן זוגה (שהיו אצלי במעקב הריון) שניהם חרשים אילמים, כעת יומיים לאחר לידה. הגיעו לשקילה. לאם פטמה שקועה - שאיננה יוצאת גם לאחר גירוי. בדרך של הדגמה, עם קצת שימוש בשפת הסימנים, כמעט בלי מילים ובעזרת התכתבות הסברתי על תנוחות הנקה, שימוש בטכניקה של צביטת הפטמה והכנסתה לפה התינוקת ותגבור ע"י שאיבת חלב והשלמתו בבקבוק, כוס וכו'. לאחר כמה דקות התינוקות מצליחה להתחבר לפטמה והשמחה גדולה. היא מוזמנת לעוד יומיים לשקילה נוספת.

ב- 19:00 בערב אני מכנסת במרפאה 12 נשים הרות מטופלות התחנה (לקראת סוף הריונן) למפגש "הכנה להנקה" - סדנא אותה אני מקפידה לקיים אחת לחודש. בשקופית הראשונה במצגת שלי מופיעה הכותרת "לכל תינוק יש את הזכות לקבל את חלב אימו". אני מכריזה ומבקשת מהנוכחות לספר איפה המשפט הזה פוגש אותן ומה הן חושבות עליו. מתפתח דיון סוער (מסכימה/לא מסכימה - זה קיצוני מידי...)המשתתפות מביעות עניין, משתוקקות לעוד ועוד מידע והופ... עברו להן שעתיים - ככה זה כשנהנים...

בדרך הביתה בסופו של יום ארוך אני חושבת לעצמי על כך שבעצם רוב היום אני מדברת הנקה, שהשקפת העולם שלי כאחות טיפת חלב בנושא השתנתה לגמרי ושהתפקיד הזה הפך להיות חלק ניכר מעולמי...

קצת על התהליך שעברתי בדרך להתמחות בהנקה...

ב- 2010 כמה חודשים לאחר לידת בני הצעיר, עם חזרתי לעבודה לאחר חופשת הלידה, ראיתי במקרה פרסום של בית הספר לסיעוד קפלן בדבר קורס לייעוץ הנקה - על בסיסי לאחיות מטעם משרד הבריאות. מזה שנים רציתי להעמיק בתחום ועכשיו ההזדמנות הייתה לידי. סיימתי את הקורס והבנתי שלא ארגיש שלמה עם עצמי אם לא אמשיך לפסגה ואעבור את המבחן הבינלאומי. מאז התמחותי, חברות התמ"ל מגיעות למרפאתי אך לא משאירות שום  פרסומות/דוגמיות/מתנות לאחיות כפי שהיה קודם לכן. האחיות בתחנה מעודדות הנקה, בישיבות צוות אני מעבירה עדכונים בתחום ודלתי פתוחה לכל לקוחה שמעוניינת להניק ולקבל ליווי ברצף עד גמילה.

~~~~~~~~~~

איילת דגן, יועצת הנקה IBCLC משנת 2011, אחות בריאות הציבור וטיפת חלב. אחראית תחנה של טיפת חלב בקרית מלאכי של "כללית" . נותנת שירותי ייעוץ הנקה גם למושבים וקיבוצים בסביבה.

בוגרת הקורס הראשון ליועצות הנקה מורשות של משרד הבריאות ובוגרת קורס בריאות הציבור.

מעבירה פעם בחודש סדנת הכנה להנקה במסגרת סדנאות קידום בריאות ב "כללית".

תיאור מקרה/ ורד בוקעי

את מירי (שם בדוי) פגשתי בביתה לאחר שבטלפון היא אמרה לי שהכל טוב והיא מניקה אבל בכדי לוודא שהכל תקין היא תשמח שאבוא למפגש ייעוץ הנקה.

בביקור פגשתי אימא צעירה לילד ראשון בן 4 ימים. התינוק היה צהוב וישנוני. הוא נולד בסיוע מכשיר ואקום עקב שלב לחיצות ארוך מאד.

לטענת האם היא מתקשה לחברו לשד.

התינוק התחבר לשד בביקור אך התנתק פעמים רבות מאד והתנועות שעשה על השד היו תנועות לעיסה ולא תנועות יניקה.

בבדיקת הפה מצאתי לשון עם חיפוי לבן וגיד תת לשוני קצר, עבה וקדמי. לאימא היה שפע של חלב ובכל זאת התינוק לא הצליח להעביר חלב על פי שקילות הנסיון שערכתי. בשל כך המלצתי לאימא לשאוב ולהאכיל מבקבוק עד שנברר את מצב הלשון במרפאת רופא מומחה.

בשל צבעו הצהוב המלצתי לפנות לרופא ילדים ששלח אותם לבדיקות צהבת. אלה הראו עלייה משמעותית ברמות הבילירובין.

על פי המלצתי האם קבעה תור לד"ר בוצר, מנהל מרפאת שיניים באיכילוב ומומחה לבעיות לשון קשורה, שמצא בבדיקה:

לשון מחופה, תינוק שאינו מבצע תנועות יניקה אלא לעיסה. מיד לאחר שחרור הלשון התינוק ינק ועל פי השקילה, שערכתי במרפאה של דר בוצר, לקח פי 5 חלב ממה שלקח לפני שחרור הלשון.

בביקור שני- כשבועיים לאחר הניתוק- הוא עדיין נראה לועס את השד והלסת כל הזמן נפלה והתנתקה מהשד. לאימא כאב ולתינוק הייתה פטריה על הלשון.

המלצתי לפנות לפיזיוטרפיסט אוסטיאופת שיוכל לתת מענה לבעייה הזו.

המטפל-שמעון גדג'- כתב כך:

סיבת הטיפול: קושי בהנקה

חיתוך בגלל לשון קשורה בגיל שבוע

גיל ביום הטיפול: 5 שבועות

בדיקות וטיפול אוסטאופתיה:

סיבוב פנימי של העצם שמתחת לאוזן

מתח רב בעצמות הגלגלת

לחץ על תעלת עצב גלגלתי שמעצבב את הלשון

מתח בעמוד שדרה צווארי בעיקר ביישור הצוואר

אחרי הטיפול הראשון, התינוק הצליח לינוק ובמפגש השני (ביקורת), הטסטים האוסטאופתים היו תקינים.

כשבועיים לאחר הטיפול האוסטאופטי האימא התקשרה אליי וציינה כי היא חוששת שיש בעייה כי התינוק יונק רק 15 דקות מצד אחד ו-5 דקות מצד שני ואינו מוכן לאכול עוד. לשאלותיי בדבר יציאות ומשקל התינוק ענתה האם תשובות שהעידו על יניקה יעילה.

כיום התינוק יונק הנקה מלאה, הכפיל את משקל הלידה בגיל חודשיים וחצי וההנקה ללא כאב או אי נוחות.

חשוב לי לציין ששיתוף הפעולה של האם היה מאד משמעותי וכי היא עקבה אחר ההנחיות שניתנו לה על ידי כל אנשי המקצוע שטיפלו בה ובתינוקה.    

זה מקרה שמראה עד כמה אבחון מדויק וטיפול בזמן יכול להביא להנקה יעילה וטובה.

אין קשר בין התמונה לבין המקרה הנ"ל

~~~~~~~~~~~~~~~~

ורד בוקעי היא תזונאית ויועצת הנקה מוסמכת IBCLC משנת 2003. גרה בהוד השרון.
עורכת ביקורי בית בבית היולדת בכל אזור המרכז ומפגשי Follow milk בקליניקה בהוד השרון.
מרצה בקורסי ייעוץ הנקה של משרד הבריאות ומנחת תלמידות בהתנסות מעשית בביקורי בית

על הנקה וצום יום כיפור

זהו נושא חשוב שמעלה המון שאלות ותהיות.
כל מי שעוסקת בהנקה מוצאת את עצמה עונה על שאלות בנושא זה יותר ויותר ככל שמתקרב צום יום כיפור.
אי לכך מצאנו לנכון להביא את הדברים הידועים לנו.
נחלוק פה את דבריהן של שתי יועצות הנקה מוסמכות החברות באיגוד שלנו

מדבריה של עדי יותם

על פי ההלכה, נשים מניקות פטורות מצום יום הכיפורים רק ימים ספורים לאחר הלידה. אם את מניקה וחוששת מהשפעת הצום על ההנקה, הנה כמה טיפים:

• גייסי עזרה. לפי ההלכה, חשוב יותר שאת תצומי מאשר שאת או בן הזוג תתפללו בבית הכנסת. במיוחד אם יש ילדים גדולים יותר בבית, רצוי שיהיה איתך מי שיוכל לקחת על עצמו את המשימות השונות, כדי שאת תוכלי להתמקד במנוחה ובהנקה.

• שתי יותר מן הרגיל לפני הצום.

• אכלי פחמימות מורכבות, שמתפרקות לאט בגוף: פסטה מחיטה מלאה, אורז מלא, קטניות וכו'.

• לכי לישון מוקדם, ביום-יומיים שלפני הצום.

אם את שואבת:

• נשים ששואבות כבר תקופה של כמה שבועות או חודשים, יודעות בדרך כלל אם שתייה בלתי מספקת גורמת להן לשאוב פחות חלב. זה לא נורא כשיש עודפים, אבל אם ממילא השאיבה קשה לך ואת נוהגת להתייעץ עם רב בשאלות הלכה – התייעצי מראש לגבי תסריט אפשרי שכזה, ואל תשכחי לפרט את כל הנתונים: גיל התינוק, האם מדובר בתזונה מחלב אם בלבד או קרוב לכך, ועד כמה מיעוט נוזלים משפיע אצלך על השאיבה.

• אפשר גם לשאוב מעט חלב מראש, ולתת אותו לתינוק אם את מרגישה שהוא עדיין רעב לאחר ההנקה, בעיקר בשעות האחרונות של הצום.

אם התינוק כבר אוכל מוצקים:

• עודדי את התינוק/פעוט לאכול מוצקים, ולינוק פחות. אבל לא להגזים: הימנעות מהנקה במשך שעות ארוכות עלולה להביא לגודש מציק. אם מישהו אחר מטפל בו, הציעו לו משהו לאכול לפני שיהיה רעב ויבקש לינוק.

אם מתעורר קושי:

§         * לנשים דתיות – כדאי להתייעץ מראש עם רב למקרה שתרגישי שהחלב שלך מתמעט בצורה משמעותית במהלך הצום, או שתחושי ברע. יש נשים שהצום אינו קשה מדי עבורן גם בהנקה, ויש כאלה שגם כשאינן מניקות סובלות מאוד ונוטות להתייבש. גם אם בעבר צמת בקלות יחסית, ההנקה עשויה להפוך את החוויה לקשה יותר. כשאת מתייעצת עם רב, אל תשכחי לפרט את כל הנתונים: גיל התינוק, האם מדובר בתזונה מחלב אם בלבד או קרוב לכך, האם יש גורמי סיכון כגון אלרגיה לחלב במשפחה (אם יציעו לך לתת תמ"ל – המבוסס הרי על חלב פרה – במקום להניק). התייבשות עלולה לפגוע גם באם המניקה וגם באספקת החלב שלה – הווה אומר, פגיעה בתינוק.

אחרי הצום:

• ייתכן שבלילה שלאחר הצום וביום המחרת תרגישי ירידה קלה בכמות החלב. התארגני מראש כך שתוכלי לנוח יותר, המשיכי לשתות לפי תחושת הצמא ולאכול לפי תחושת הרעב, והניקי לעתים תכופות. אפשר להיעזר בטכניקת הגברת הזרימה אם התינוק מוחה על הזרימה האיטית יותר.

אז למה לא לתת תמ"ל וגמרנו? כי הדבר מעמיד בסיכון את המשך ההנקה, במיוחד כשמדובר בתינוק קטן וההנקה עוד לא מבוססת, וכי מתן תמ"ל כרוך בסכנות בפני עצמו. בהצלחה, ושיהיה צום משמעותי!

~~~~~~~~~~~~~~

עדי יותם היא יועצת הנקה מוסמכת IBCLC משנת 2008 ומדריכה בליגת לה לצ'ה מאז שנת 2000. עובדת באזור השרון והמרכז. מחברת שותפה של "לחזור לעבודה, להמשיך בהנקה" – מדריך לאמהות מניקות החוזרות לעבודה, ובעלת הבלוג "קפה על חלב" -   פייסבוק 

מדבריה של  חנה כצמן

הרבה תינוקות, גם אלו שניזונים מהנקה מלאה, עוברים את צום אמותיהן בשלום. אם כי יש אחוז של תינוקות שידרשו הנקות תכופות יותר ולא יהיו שבעים לקראת סוף הצום. לא תמיד אפשר לדעת מראש, אולם יש סיכוי שאמא שסבלה מבעיה באספקת החלב, או אמא לתאומים או לפג, או כזו שבעבר היתה חלשה מהרגיל בצום, תתקל בסיבוכים.

ישנם רבנים המציעים לאמהות מניקות להכין בקבוקים לפני הצום, אם מתמ"ל או חלב שאוב, למקרה שהתינוק ידרוש יותר חלב מאשר האמא יכולה לספק בהנקה. בשנים האחרונות יש יותר רבנים שערים לחשיבות של הנקה בלעדית לחצי שנה הראשונה, לפי המלצות משרד הבריאות. לדוגמא, בעלון שבת "מצב הרוח" (21.9.12), כתב הרב בן ציון אלגאזי, ראש מכון צורבא מרבנן ור"מ בישיבת כרם ביבנה:

"איסור אכילה ושתייה ביום הכיפורים, חמור יותר מכל שאר הצומות. האוכל ושותה בשיעור שקבעו חכמים, מבטל את העינוי וחייב כרת. לכן, ההנחה הבסיסית היא, שעוברות ומניקות מתענות ומשלימות יום הכיפורים (שולחן ערך ברי"ז).

ובכל אופן, הפוסקים דנים בדין עוברות שקיים חשש לנזק להן או לעובריהן עקב הצום, כגון חשש להפלה, או שהיו מקרי הפלה קודמים, בכגון אלה התירו למעוברות לאכל ולשתות בשיעורים על פי התייעצות מוקדמת עם רופא ומורה הוראה. כך גם מיניקות, שכתב החזון איש (או"ח נ"ט): 'סתם תינוק מסוכן הוא אצל חלב, וכל שיש ספק שמא יגרם לתינוק קלקול מעיים כעצירות או שלשול או חום כלשהו, ע"י שינוי בדרך הזנתו, הרי הוא ספק פיקוח נפש, ומחללים על זה את השבת'. לפי זה, יש לנהוג כך לעניין יוה"כ, אם ע"י הצום יתמעט החלב או יפסק לגמרי, והתינוק יצטרך להיזון בתחליפים, יהיה מותר למינקת לשתות."

נקודה נוספת: לפי דעתי, אי אפשר להפריד בין הצרכים של האמא והתינוק בעניין זה. אם כמות החלב ירדה עד כדי כך שהתינוק סובל, זה אומר שגם האמא יכולה להיות בסכנת התייבשות. חשוב לזכור שגם אם התינוק אוכל מזון אחר, הגוף של האמא ממשיך להשתמש בנוזלי גופה לטובת חלב האם.

החשיפה הראשונה לתמ"ל אצל תינוק קטן יכולה להגדיל את הסיכוי שלו לפתח אלרגיה.

לכן חשוב שאם מניקה שפונה לרב לשאול על צום בהנקה תציג את המידע הנכון: גיל התינוק, בעיות בצומות בעבר אם היו עם או בלי הנקה, קשיים עם הנקה כמו עלייה איטית במשקל, מצב בריאותי של התינוק, רגישות של התינוק למאכלים שונים, והאם הוא רגיל לאכול מוצקים או תמ"ל או לשתות מבקבוקים.

בגלל שהרב בדרך כלל נמצא בבית הכנסת למשך החג וקשה להשיג אותו, עליה גם לברר היטב את המצבים, גם שלה וגם של תינוקה, בהם מותר לה לאכול ולשתות ובאיזה כמויות.

אפשר לשאול גם על שתייה או אכילה ב"שעורים". יש רבנים שאפילו אוסרים על אמהות מיניקות לצום באופן מלא במידה שתינוקה תלוי בחלב אמו. האמא שותה כ-30-40 מ"ל כל 9 דקות, זה נקרא לשתות ב"שיעורים" כבר מתחילת הצום. הסיבה היא שמעיקר הדין שתיית כמויות במינון הזה לא נחשב כצום.

הרבה אמהות נמצאת לבד בבית במשך היום, לפעמים עם כמה ילדים קטנים. אם היא תרגיש ברע, או התינוק יתחיל לצרוח, חשוב שהיא תדע איך לנהוג. כשהייתי אמא צעירה חיפשתי חברה במצב דומה כדי לעבור את חלק מהיום ביחד.

באיחולים של גמר חתימה טובה לכולם וצום קל לכל מי שצם.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~

חנה כצמן היא יועצת הנקה מוסמכת, IBCLC, משנת 2011, ועושה ביקורי בית באיזור פתח תקוה והסביבה. היא גם מדריכה מתנדבת בליגת לה לצ'ה מאז 1999. לפני 6 שנים היא פתחה אתר באנגלית על הורות והנקה בארץ, A Mother in Israel  .

ספר מתנה? גבי פישמן פוסברי

ליועצות הנקה יש תפקיד שהוא רחב בהרבה רק מלשבת עם אמהות הזקוקות לעזרתנו אחת על אחת. חלק מתפקידנו הוא גם להגן על ההנקה באופן ציבורי – ולכן רוצה לשתף אתכן בפנייתי למחלקת שרות לקוחות ב"צומת ספרים" בתאור המופיע להלן.

הפניה מועברת בו זמנית למספר כתובות ביניהן "אמון הציבור".

כבר היום קבלתי תשובה חזרה מ"אמון הציבור" אשר בקשו שאצרף תמונה של הסימניה המדוברת – והרי צילום אצלי הוא חלק מהחיים – כך שמייד שלחתי להם צילום אוטנטי של הסימניה המדוברת...

מחכה לתגובות ומבטיחה לעדכן

"ספר מתנה"                                                                                                   5.9.12

חזרתי כרגע מקניות קטנות והתחדשתי בסניפכם "צומת ספרים" ראש פינה בספר "הולדה של אם" מאת דניאל שטרן.

אני במקרה לא אם טרייה – ולא אישה העומדת ללדת את תינוקה ואימהותה בפעם הראשונה. אני אישה בת 52 אשר חוותה לידות של עצמי ואחרות שוב ושוב ויודעת ומודעת מה כוחה של מילה... ובפרט ברגע משמעותי ומכונן כמו לפני ואחרי לידה ...

הגעתי הביתה מקניותי, השתרעתי על הספר בנחת שקטה לכבודו של העמוד הראשון...... אני פותחת את הספר.... ומתוך העמוד הראשון מתגלצ'ת לה באלגנטיות נונשלנטית - סימניה – שכותרתה

 "מטרנה" מבצע הכי קרוב אלייך לחברות הפייסבוק של מטרנה - ספר מתנה.... לפרטים בפייסבוק

 לוגו תחתי  - "צומת ספרים..."

אמא עתידית... קונה ספר... במקרה אחד את "הולדתה של אם".. במקרה אחר כל ספר אחר האמור להכין אותה לקראת הלידה, אימהותה ... וישר מוטחת לפניה אגרסיביות שיווקית ממקור כל כך לא צפוי... כל כך בוטה!!!!  של חברת "מטרנה"  - שמטרתה היא גם כאן באמצעותכם – לגעת בה ברגע מכונן – ברגע בו הם (חברת "מטרנה" ) יודעים ש"התגלצ'ות" שכזו של סימניה, כמותה כקבלת "שי" של מטרנה ברגע מכונן אחרי הלידה – כשרגעים אלו - הם שיסייעו בהחתמת החלטתה באופן מודע או לרוב לא מודע את בחירתה להעדפת האכלת תינוקה.

אני משוכנעת מעבר לכל ספק, שחברת "צומת ספרים" אישרה באופן תמים אופן שווק זה, אך חשוב לי להציף נושא זה באופן עקרוני ולהסביר שחברות אלו משתמשות בכם כבמה לשווק אגרסיבי ופוגעני בסיכוייהם של אמהות להיניק את תינוקם ובסיכוי אמהות לצלוח הנקה.

מדינת ישראל חתומה על קוד אתי הנקרא  "הקוד הבין לאומי לשווק תמ"ל" (תרכובות מזון לתינוק)  הקורא לסקטורים רחבים לשתף פעולה על מנת להמעיט ככל האפשר בפגיעה בסיכוי של תינוקות לינוק בהצלחה, זאת ומאחר וידוע כי אפילו הצגה חד פעמית של תרכובות מזון לתינוק כמו "מטרנה" יש בה כדי להפריע לתהליך יוזמת ההנקה, התבססות ההנקה ומשך ההנקה .

לא אלאה אתכם במכלול הסעיפים, אך קוד אתי זה אוסר על כל חברה באשר היא לשווק תרכובות מזון לתינוק.

להלן אני מעתיקה את סעיף 5 הממוען לציבור והמתייחס לענינינו:

פרק 5: הציבור הרחב והאמהות

5.1 אין לפרסם או לבצע קידום מכירות באופן אחר של מוצרים המוזכרים בקוד זה לציבור הרחב.

5.2 אסור ליצרנים ולמשווקים להעניק באופן ישיר או עקיף, לנשים הרות, אימהות או לבני משפחותיהן דוגמיות של מוצרים הכלולים בקוד זה.

5.3 בהתאמה לפסקאות 1 ו-2 בפרק זה אין לפרסם בנקודות המכירה, לתת דוגמאות או להשתמש בכל אמצעי אחר לקידום מכירות באופן ישיר לצרכן  ברמה הקמעונאית. לדוגמא: תצוגות מיוחדות, תלושי הנחה, הטבות, מכירות מיוחדות,loss-leaders, tie in sales של מוצרים הכלולים בקוד זה. אין בכוונת תנאי זה להגביל הקמת תשתית של מדיניות תמחור המכוונת לאספקת מוצרים במחיר נמוך יותר לטווח הארוך.

5.4 יצרנים ומפיצים אינם מורשים לתת לנשים הרות, אמהות לתינוקות ופעוטות כל מתנה בצורת חפצים או כלים אזר עשויים לקדם את השימוש בתמ"ל או האכלה בבקבוק.

5.5 צוותי שיווק במסגרת תפקידם לא יצרו כל מגע ישיר מכל סוג שהוא עם נשים הרות או אמהות לתינוקות או פעוטות.

הקוד במלואו מצורף בקישור להלן והוא מתורגם מתוך אתר ארגון הבריאות העולמי - WHO

1.      www.dalia-behappy.com/AllSites/400/Assets/last_version_code.doc

קניתי לעצמי בחדווה רבה את הספר "לידתה של אם" מתוך רצוני להפליג לעולמה של היולדת והאם לעתיד ומתוך סקרנות פרטית ומקצועית שלי.

היום זו הייתי אני, מחר תהה זו הבת שלך, או כל אשה אחרת שלא בחרה במודע ובקשה ברגע בו קנתה ספר - לקבל מידע על חברת "מטרנה".

לדעתי יש לתת על כך את הדעת בקרב עובדי "צומת ספרים" ולפרסם הנחיות להימנע משיתוף פעולה פרסומי מעין זה בחברתכם.

מי כמוכם מבין – מה כוחה של מילה,

אעריך ואודה לכם מאוד על שיתוף פעולתכם,

                                                                   בכבוד רב,

                                                                   גבי פישמן פוסברי

                                                                  אחות ויועצת הנקה מוסמכת IBCLC

~~~~~~~~~~~~~

גבי פישמן פוסברי, יועצת הנקה IBCLC משנת 2002.  אחות בריאות הציבור וטיפת חלב העובדת בטיפת חלב עם קהילה חרדית בצפת כחלק עיקרי ממשרתה ובתוך כך מקבלת גם לייעוצי הנקה ללקוחות אזור צפת והסביבה, ומשמשת כשדה קליני לאחיות המתמחות במסגרת הקורס העל בסיסי להנקה.

במקביל, במשרה קטנה (10%) עובדת בשרותי בריאות כללית בתור אחות ליווי הריון בטבריה וחצור ובנוסף  לכך מעבירה ב"כללית" אחת לחודש מזה למעלה משנה וחצי קבוצות להכנה להנקה לנשים הרות.