תגובת האיגוד לאייטם הבוקר ב"קשת", בנוגע להנקת פעוטות

תגובת האיגוד הישראלי ליועצות הנקה מוסמכות לאייטם בנוגע להנקת פעוטות ששודר הבוקר: 30/4/14, בתוכנית הבוקר של קשת: 

הבוקר שודר בתכנית הבוקר של "קשת" ראיון עם פרופ' רחל לוי-שיף, פסיכולוגית קלינית חינוכית ומרצה לפסיכולוגיה.
בתכנית נאמרו דברים חמורים בגנות ההנקה ע"י המרואיינת ומנחי התוכנית.

לא הובא כל איש מקצוע מתחום הרפואה, נציג משרד הבריאות או יועצת הנקה מוסמכת בינלאומית (IBCLC), כדי להציג את העמדה הרפואית והביולוגית, הסותרת מכל וכל את הדברים שנאמרו, באשר לגיל ההנקה המומלץ ולנזקים פסיכולוגיים לתינוק.

האיגוד הישראלי של יועצות ההנקה המוסמכות מבקש לצטט את המלצות משרד הבריאות הישראלי בנושא ההנקה:
" הנקה בלעדית או שליטה (הזנה בחלב אם כמקור מזון עיקרי) רצויה עד סביבות גיל 6 חודשים, והמשך הנקה בתוספת מזון משלים לחלב אם עד גיל שנה ואף יותר מכך, כל עוד ההנקה מתאימה לאם או לתינוק. (...) אנשי הצוות הרפואי העובדים עם אמהות ותינוקות (רופאים, אחיות, דיאטניות) צריכים לעודד את ההנקה על ידי הדרכה על עקרונות ההנקה ויישומה לפני הלידה ולאחריה. העקרונות הם: (...) המשך ההנקה עם החזרה לעבודה ואפשרות לשימוש במשאבות לשאיבת חלב..."

המלצות האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים ((AAP קובעות במפורש כי:
"יש להמשיך בהנקה לפחות במשך שנת החיים הראשונה, ומעבר לכך, כל עוד האם והתינוק רוצים בכך (...) הנקה ממושכת מעניקה יתרונות בריאותיים והתפתחותיים לילד ולאם (...) אין גבול עליון למשך ההנקה ואין כל עדות לנזק פסיכולוגי או התפתחותי בשנת החיים השלישית או אחר כך".

בניגוד לדברים שנאמרו בתכנית, מחקרים מבוססים הביאו את ארגון הבריאות העולמי WHO להמליץ על הנקה עד גיל שנתיים לפחות, הן במדינות מתפתחות והן במדינות מפותחות.
נזכיר כי תינוקות במדינות מפותחות אינם חסינים מפני מחלות, ועל פי אותו רציונל הממליץ על הנקה, ממליצים ארגוני הבריאות במדינות ברחבי העולם על תכנית חיסונים נרחבת לתינוקות.

אנו מצפות כי "קשת" תביא תיקון לדברים הבלתי מבוססים ששודרו הבוקר.

 
יש לקוות כי בתכניות עתידיות ייערך תחקיר מקיף יותר לפני טיפול בנושא ההנקה, שיש לו משמעותיות בריאותיות, רגשיות וכלכליות, על התינוקות, על האמהות, על מערכת הבריאות ועל החברה בכללה.

בברכה,

עדי יותם - יועצת הנקה מוסמכת IBCLC, בשם האיגוד הישראלי ליועצות הנקה מוסמכת
 

יום יועצות ההנקה המוסמכות הבין לאומי

כן, כן- יש יום כזה!

יום שמוקדש ליועצות ההנקה המוסמכות IBCLC ברחבי העולם, מעין יום חג שכזה.

היום אנחנו מזמינות אתכם לספר לנו על חוויותיכם בתמיכה בהנקה בסיועה של יועצת הנקה מוסמכת IBCLC

האם נעזרתן ביועצת הנקה מוסמכת לפני או אחרי לידת התינוק/ת שלכן?

איך הייתן מגדירות את הקשר שלכן ליועצת ההנקה שלכן?

עד כמה ידעתן על קיום המקצוע הזה, לפני שהפכתן לאמהות?

היום הזה הוא הזדמנות מצויינת להכיר את האתר של "האיגוד הישראלי ליועצות הנקה מוסמכות" וגם לבקר בדף הפייסבוק שלנו ולהתחבר אלינו דרכו.

חשבנו שביום כזה ראוי לעשות קצת סדר ולהסביר קצת על ההבדלים בין נשות המקצוע השונות בתחום ההנקה, כדי לקדם את המודעות בנושא בקרב הציבור הרחב וכדי לתת מענה לשאלות שעולות כמעט בכל יום- 'מה ההבדל בין יועצות הנקה למדריכות הנקה?' 'יועצות הנקה זה לה לצ'ה?'

*יועצת הנקה מוסמכת IBCLC – international board certified lactation consultant

ייעוץ הנקה הוא מקצוע שנולד בארצות הברית בשנות השמונים. יועצת ההנקה היא הגורם המקצועי המוסמך ביותר בתחום ההנקה, עם הסמכה בינלאומית מוכרת וידועה מטעם המועצה הבינלאומית להסמכת  יועצות הנקה IBLCE – international board of lactation consultant examiners .

היועצת היא אשת מקצוע שלמדה את תחום ההנקה בקורס מקצועי ומקיף ואף השתלמה בנושאים המשיקים לתחום ההנקה, כגון אנטומיה ופיזיולוגיה, פרמקולוגיה, תזונה, פסיכולוגיה, התפתחות הילד, סטטיסטיקה ועוד. במקביל היא נדרשת לעבור התמחות מודרכת של מאות  עד אלפי שעות בבתי חולים, קליניקות הנקה ייעודיות ומרפאות משולבות ולהשתתף בכנסים מקצועיים.

רק לאחר שעמדה בכל דרישות ההכשרה האינטנסיביות היא יכולה לגשת לבחינת ההסמכה הבינלאומית ורק אם עברה אותה בהצלחה היא זכאית לתואר יועצת הנקה מוסמכת IBCLC. על היועצת לחדש את רישיונה אחת ל-5 שנים באמצעות השתתפות בכנסים ובהכשרות מקצועיות או מעבר בחינת הסמכה נוספת, אליה היא ממילא מחוייבת אחת ל-10 שנים. זאת כדי להבטיח שהיא מעודכנת ורלוונטית בכל הקשור בתחום העיסוק שלה שבו ישנם גילויים חדשים חדשות לבקרים בזכות כלי מחקר שהולכים ומשתכללים עם השנים. יועצת ההנקה תוכל לסייע לך ברמה הפיזית והרגשית הן לפני הלידה והן לאחריה. היא תדע לתת מענה לבעיות מורכבות בהנקה ולזהות מתי יש צורך בהתערבות רפואית.

יועצות ההנקה  נפגשות עם אימהות באופן פרטי בבתים או בקליניקות וגם בבתי חולים ובמוסדות רפואיים. הן מלמדות בקורסים ובהכשרות בתחומי ההיריון, הלידה, ההנקה, החינוך, בהכשרות פרא-רפואיות ועוד. כמו כן, הן מעורבות במחקרים ובעבודות מקצועיות ומשתתפות בכנסים מקצועיים מגוונים.יועצות ההנקה המוסמכות בישראל מאוגדות ברובן ב"איגוד הישראלי ליועצות הנקה מוסמכות"  IACLC המקיים כנסים והכשרות מקצועיות, לוקח חלק בדיונים בכנסת ובוועדות מקצועיות בתחום ההנקה של משרד הבריאות, ופועל למען קידום ההנקה וקידום המקצוע בישראל.

יועצות הנקה מורשות משרד הבריאות

משרד הבריאות הישראלי מכשיר אחיות להיות יועצות הנקה מורשות המשרד במחלקות יולדות בבתי חולים ובמחלקות נוספות, תחנות לבריאות המשפחה, ובקופות החולים. אחיות מורשות משרד הבריאות הינן אחיות מוסמכות בעלות תואר ראשון לפחות שעברו הכשרה ייחודית ומקיפה הכוללת שעות התנסות מעשית בפיקוח יועצות מורשות במסגרת הקהילה ובית חולים לאחר מכן נדרשו לעמוד בבחינה תאורטית ומעשית. חלק מהבוגרות ניגשות גם למבחן הבינלאומי IBCLC ועובדות גם כיועצות הנקה באופן פרטי, במקביל לעבודתן במרכזי הבריאות השונים. 

מדריכות הנקה

אלו נשות מקצוע שעברו קורס ניהול הנקה בסיסי שלעיתים כולל גם כמה עשרות שעות התנסות מעשית, הנדרש כדי להתחיל את התהליך הממושך להסמכה ליועצת הנקה IBCLC. ישנן מדריכות הנקה הנמצאות במסלול הסמכה המפוקח על ידי יועצות הנקה מנוסות יותר. במסגרת התהליך הן נדרשות ללמוד נושאים רבים המשיקים להנקה ונערכות לגשת למבחן ההסמכה. מדריכות ההנקה יכולות לסייע בפתרון בעיות הנקה נפוצות שאינן כרוכות במצבים רפואיים מורכבים הדורשים הכשרה מעמיקה יותר.

 

מדריכה בליגת לה לצ'ה    

ליגת לה לצ'ה הוא ארגון התנדבותי בינלאומי הנותן מידע ותומך בהנקה. ליגת לה לצ'ה נוסדה בשנת 1956 בארה"ב ע"י שבע נשים שהבינו מניסיונן שלנשים רבות מסביבן חסר מידע בסיסי על הנקה ותמיכה בפעולה כל כך טבעית וברורה שכזו. מטרת הארגון הייתה ועדין להציע תמיכה בהנקה לכל הזקוקות לה החל בשאלות ותשובות וכלה בסיוע מעשי. במהרה גדל הארגון והיום הוא פועל ביותר מ-70 מדינות ברחבי העולם המדריכות בליגת לה לצ'ה הן אימהות מניקות מנוסות שעוברות תהליך הכשרה בתוך הארגון. הן מפעילות מערך נרחב של תמיכה באימהות באמצעות קבוצות הנפגשות באופן קבוע ברחבי הארץ, מענה בקו התמיכה של הארגון שמספרו 1599-525-821, אתר אינטרנט שמספק מידע ומפעיל גם פורום פעיל וקבוצת תמיכה תוססת בפייסבוק. הארגון מקיים גם כנסים ותומך בהוצאה לאור של פרסומים וספרים ברוח הארגון.

ניתן להיעזר במדריכות לה לצ'ה בכל שאלה הקשורה בהנקה. לעתים קרובות גם אנשי מקצוע מתייעצים  עם הארגון. אתר www.lllisrael.org.il

*לקוח מתוך "המדריך הישראלי להנקה" שיראה אור בהמשך השנה

רשמים מכנס בנושא "הנקה וסרטן השד" / ורד לב

גם לאחר שעברו בהצלחה את מבחן ההסמכה הבינלאומי, יועצות ההנקה IBCLC נדרשות כל הזמן להמשיך ללמוד ולהשתלם בתחום מקצוען שהינו מרתק ומתחדש תדירות.

כחלק ממהות מקצוע ייעוץ ההנקה, חשוב לנו היועצות, להישאר מעודכנות בכל המידע המחקרי הרלוונטי כמו גם ללמוד האחת מניסיונה הרב של חברתה. האם כל כך הרבה דברים מתחדשים בנושאים הקשורים להנקה? ובכן, מסתבר שתמיד יש מחקרים ותובנות חדשים, וגם כאשר אנחנו כבר יועצות הנקה מוסמכות ומנוסות, תמיד נרצה ללמוד עוד על הנקה. כל הזמן.

 
יועצת הנקה מוסמכת IBCLC נדרשת לחדש את רישיונה אחת ל-5 שנים, אם ע"י הצגת נקודות לימוד מכנסים, הרצאות וקורסים רלוונטיים, או ע"י חזרה על מבחן ההסמכה הבינלאומי

קצת מינגלינג ותצוגת דוכנים

לשמחתנו יותר מאשר בעבר, כיום יש אפשרויות רבות להשתלם מקצועית וללמוד עוד ועוד על תחומי ההנקה השונים בעזרת שלל כנסים מקצועיים הנערכים בארץ בעולם, וגם כנסים וירטואליים המרכזים את מיטב המומחים בתחום ונגישים לכל נשות המקצוע ברחבי העולם

רגע לפני ההרצאה הראשונה

לפני כשבועיים השתתפתי בכנס בנושא  "הנקה וסרטן השד"  שארגנה ורד בוקעי  יועצת ההנקה מוסמכת, אשר בין שאר עיסוקיה הרבים, מארגנת בארץ   כנסים מקצועיים מעניינים ומפרים ליועצות ההנקה וגם לקהל הרחב

ורד מתרגשת לפתוח את הכנס

סרטן שד היא מחלה אשר פוגעת קשות באוכלוסיית הנשים (וגם באחוז קטן מאוכלוסיית הגברים) והעיסוק בה לא קל להתמודדות, מעלה חששות ותחושה של חוסר אונים. למרבה הצער, בשנים האחרונות הנתונים הסטטיסטיים מראים שהמצב בשטח לא מעודד.

במהלך הכנס זכינו לשמוע את סיפורה המרגש ומעניק ההשראה של קירה דורון, שגילתה לפני כמה שנים שחלתה בסרטן שד עם תום ההנקה של בנה הצעיר. כבר במהלך הנקת בנה, קירה הרגישה שהתפתח אצלה גוש בשד שלא נעלם ואף הלך וגדל לו לאיטו אך למרבה התסכול והצער, לא הצליחה למצוא אף רופא שהסכים לבדוק אותה במהלך תקופה זו שנמשכה זמן רב. מסיבה זאת, הסרטן התגלה ואובחן רק לאחר שסיימה להניק תקופה ממושכת, ובזאת נמנע ממנה אבחון מוקדם של המחלה ובשלב הגילוי והאבחון הסרטן כבר היה בעל אופי גרורתי והטיפול בו הפך לקשה במיוחד.

בכנס השתתפה גם כירורגית השד ד"ר נעה לוי- בנדט. לטענתה אין זה נכון שאי אפשר לאבחן אישה בעת ההנקה. במסגרת הרצאתה החשובה היא המליצה על מעקב מסודר שכולל בדיקה עצמית של האשה, תשומת לב שלה לממצאים בשד שנראים לה חריגים או מחשידים, ביקורים סדירים אצל כירורג שד ובמקרים של חשש לגוש בשד - בדיקה מיידית אצל כירורג שד על מנת לשלול קיומו של סרטן. היא הסבירה מהם ההבדלים בין ממוגרפיה, אולטרסאונד ובדיקה ידנית ומדוע השילוב ביניהם חשוב ובדיקה אחת אינה בהכרח מספיקה.

לדבריה לכל אישה המגיעה לגיל 40 מומלץ לעבור בדיקה אחת לשנה או שנתיים, על אף שהכיסוי ממערכת הבריאות הוא רק החל מגיל 50. מסתבר שהסטטיסטיקות לגבי נשים צעירות יותר הולכות ועולות.

משתתפות הכנס ציינו שקיים חוסר בהירות לגבי הגיל בו מומלץ להתחיל מעקב מסודר וקבוע, וכמו כן נדונה הסוגיה העוסקת בשאלה החשובה - מה קורה כאשר אישה מניקה מבקשת להיבדק והרופאים אומרים לה לחזור רק בתום ההנקה? הדברים עוררו דיון סוער בקרב נשות המקצוע שהשתתפו והתארחו בכנס.
המשתתפות סיפרו מניסיונן האישי והמקצועי שלמרות שקופות החולים מכסות את עלות בדיקות הממוגרפיה והאולטראסאונד החל מגיל 50 ומעלה, ניתן לגשת באופן פרטי ולהיבדק בעלות שאינה גבוהה במיוחד.

 
מאחר וכיום ידוע שגילוי מוקדם של סרטן בשד מעלה משמעותית את סיכויי ההחלמה ועשוי להציל חיים, זהו בהחלט פתרון שעשוי להתאים לנשים רבות.

מימין לשמאל: ד"ר לוי- בנדט, אירית פנר יו"ר ארגון "אחת מתשע", קירה דורון

התמונות באדיבות דלית אילן יועצת הנקה מוסמכת IBCLC 

_____________

ורד לב היא יועצת הנקה מוסמכת IBCLC ונטורופתית N.D.
עובדת כיועצת הנקה באופן פרטי באזור שבין חדרה לזכרון יעקב ומקבלת מטופלים בקליניקה בכרכור.
כותבת, מלמדת, מבשלת ומנהלת את הבלוג "מה יש לצהריים"

הנקה בפומבי: זכות הציבור להתמודד עם זה/ עדי יותם

אחת לכמה זמן מגיע לכותרות מקרה של אשה שהתבקשה לעזוב מקום שבו ישבה והניקה, או לעבור לחדר הנקה מוגבל, בטענה שהמראה שלה מניקה מפריע לאחרים. שתי נשים, איוונה פפו-סלע ותמר נאמן-גולן, החליטו לעשות מעשה כדי למחות על מצב זה. הן הקימו דף בפייסבוק בשם "ה(ע)נקה בציבור", ומטרותיהן, כפי שהן מתוארות בקבוצה, הן "להקים משמרות מחאה של נשים מניקות בכל רחבי הארץ, לאתר בעלי עסקים פרו-הנקה, ולעורר את המודעות להנקה". אירוע משמרות המחאה מתוכנן ל-24 בדצמבר הקרוב.

פרויקט נוסף של חברות הקבוצה, שזוכה להצלחה גדולה בקרב אמהות מניקות בפייסבוק, הוא החלפת תמונת הפרופיל בתמונת הנקה, לאות הזדהות עם ההגנה על זכותן של נשים להניק בכל מקום. מי שלא מרגישה בנוח עם העלאת תמונות אישיות שלה מניקה, מי שאין לה תמונות כאלה, וגברים תומכי הנקה - כל אלה יכולים להשתמש בתמונות של נשים אחרות (ברשותן כמובן) או בתמונות של יצירות אמנות המציגות אמהות מניקות ותינוקות יונקים, וכאלה יש הרבה. 

אז מה העניין עם ניסיונות ההגבלה של הנקה בציבור? נוצרת כאן בעצם תופעה של אפליית תינוקות. אתה אוכל מבקבוק? ברוך הבא. יונק – צא בבקשה החוצה, לך תאכל בשירותים, או הכי טוב, תישאר בבית. ועדיף בבית שלך, כדי שלא תביך את המארחים.  

כאשר מקרים של הטרדת מניקות ויונקים הופכים לידיעות ברשת, יש הזדמנות לקבל מושג מסוים על הלוך הרוח הציבורי בנושא. התגובות לידיעות האלה מתחלקות לשלוש קבוצות עיקריות: ישנן המניקות הקמות להגן על זכותנו להניק בכל מקום ובכל שעה - מאחר שמהיכרות אישית ידוע להן שתינוקות, חצופים שכמותם, אינם נוהגים להודיע מראש מתי יהיו רעבים וגם לא לתאם את לוח הזמנים שלהם עם זה של אחרים. ישנם אלה שחושבים שהם התקווה הגדולה של עולם הסטנד אפ הישראלי ("אני בן 30 ועדיין יונק!"), ויש לא מעט כאלה שרואים בהנקה בציבור מפגע ציבורי.
 

תשמעו, אפשר לקחת את זה צעד אחד קדימה (או אחורה). היו מקומות וזמנים, לא רחוקים, שבהם גם נשים בהריון התבקשו לא לצאת מפתח ביתן, מאותן סיבות בדיוק: פגיעה ברגשות הציבור, שמירה על צניעות. שהרי די בעצם נוכחותה של בטנה הבולטת של אשה, כדי להעיד על מה שעשתה כדי להגיע למצב זה. האם מישהו רוצה להדיר כיום את נוכחותן של נשים בהריון ממקומות ציבוריים? אולי לפחות להגביל את האופן שבו הן מתלבשות, כדי שהבטן לא תיחשף בטעות? חילונים מזדעקים כשמישהו מנסה לשלול מאשה את החופש להסתובב ברחוב בגופייה או בחצאית מיני. האם באמת יש הבדל בין התופעה הזו לבין ההצקה למניקות בציבור?

כבוד הדדי, התחשבות – אין לי שום בעיה עם אלה. רעיון טוב. אבל בין הרגשות העדינים של הסביבה לבין הרעב של התינוקות – מצטערת, אין לי שום התלבטות כשאני נדרשת לבחירה הזו.

אין לי עניין להתייחס להשוואה הדוחה שעולה הרבה פעמים בטוקבקים למיניהם, בין פעולות טבעיות למיניהן לבין הנקה, שגם היא סוג של האכלה אבל הרבה יותר מזה, והיא סוג של אינטימיות אבל לא, לא מינית.

אנחנו חיים בחברה. הריחות של אנשים אחרים, מנהגים כמו חיטוט באף או באוזן, הלבוש, צורת הדיבור של אחרים - כל הדברים האלה ורבים אחרים יכולים להפריע. אז מה? נתחיל להעיר לזרים בקניון? במסעדה? נזמין איש ביטחון? אם מפריע לנו משהו שאינו בלתי חוקי, אינו פוגע בבריאותנו, ואינו מענייננו - פשוט נפנה מבט, נתרחק, נתעלם, ונקבל את זה שלא כולם חייבים להתיישר לפי הסטנדרטים שלנו. קוראים לזה מדינה חופשית.

ובמיוחד, רובנו לא נעיר לגברים זרים שהמראה, הריח או המעשים שלהם לא נראים לנו. אולי מי שאעיר לו יתחיל לצעוק עליי, לאיים, להרים יד? אבל אשה שיושבת ומניקה את התינוק שלה, לא תגיב באלימות, פיזית או מילולית, להערות מזרים. גם כי כך חינכו אותה, להבליג, גם כי היא יושבת, לעומת המעיר העומד מעליה, ולכן פגיעה יותר. גם כי יד אחת שלה, לפחות, לא פנויה, וגם ובעיקר - היא עכשיו אחראית לגור שלה, ולא יכולה להרשות לעצמה להסתבך. גם אם היא כועסת, גם אם נעלבה או חשה מושפלת.במודע או שלא במודע, אנשים שמעירים למניקות, בין אם בעדינות ובין אם בגסות, מסתמכים על אופן התגובה הזה ויודעים שהם מוגנים. לאמצעי התקשורת מגיעים המקרים של הנשים שקמו, התלוננו ועשו מעשה. הן לא הרוב.

לפעמים עולה הדרישה "שיניקו, אבל בצניעות". רוב המניקות עושות זאת ממילא, אבל זו בחירה אישית ולפעמים גם טכנית. יש כאלה שהתינוקות שלהן מסכימים להסתתר מאחורי מנשאים וצעיפים וסינרים וחולצות הנקה ייעודיים. הרבה תינוקות לא מסכימים לכך. מי שלא רוצה לראות אשה מניקה, מוזמן לרכוש לו סינר הנקה ולכסות את ראשו הפרטי אם ייחשף למראה. אל תהפכו את הבעיה שלכם לבעיה של המניקה, ובטח לא לבעיה של התינוק.

כיועצת הנקה, אני נתקלת באמהות שבוחרות – מרצונן החופשי, כביכול – להמעיט ביציאות מן הבית, מחשש שייאלצו להניק במקום פומבי. כמה זמן אפשר לחיות ככה? כתוצאה מכך, משך ההנקה מתקצר. האם זו בעיה? כן. לא רק של התינוק, לא רק של האמא, אלא של כולנו, כחברה. יש לנו אינטרס, כחברה, שתינוקות יינקו ואמהות יניקו. זה כלכלי למערכת הבריאות, זה אקולוגי לכדור הארץ, זה יעיל למעסיקי ההורים.

הכלל, מבחינתי, פשוט: בכל מקום שבו מקבלים בברכה אמהות ותינוקות, צריך לקבל בברכה אמהות מניקות ותינוקות יונקים. אם יש כאן בעיה, היא בכך שיש פחות מדי מקומות – ציבוריים ופרטיים – שבהם מקבלים בברכה תינוקות, יונקים או לא.  

רוצים לעשות משהו כדי לקדם את ההנקה בציבור? בפעם הבאה שתראו אשה מניקה, חייכו אליה. תגידו לה מלה טובה. כמה יפה לראות אותה ככה עם התינוק שלה. אתם בעלי עסק ומעוניינים בנוכחות של לקוחות, של נשים, של אמהות בעסק שלכם? אתם יכולים אפילו להציע כוס מים או כיסא נוח. אתם מארחים לחג? תודיעו מראש לאורחות שהן רצויות, ומוזמנות להניק גם ליד השולחן. באופן כללי, כדאי לנסות להיות נחמדים. מתרגלים לזה.

_________________________

עדי יותם היא יועצת הנקה מוסמכת IBCLC, 

מחברת שותפה של "לחזור לעבודה, להמשיך בהנקה" – מדריך לאמהות מניקות החוזרות לעבודה, ובעלת הבלוג "קפה על חלב". וגם בפייסבוק.

ד"ר ג'ק ניומן על ירידה במשקל התינוק בימים הראשונים/ כרמית חוטר

נתקלתי בסטטוס שכתב ד"ר ג'ק ניומן בדף הפייסבוק שלו וחשבתי שהוא יסייע לדייק שאלה שעולה פעמים רבות.
אני נפגשת עם יולדות שמספרות שכבר בבית החולים לא היה להן חלב ואפילו הצוות הרפואי אמר להן זאת והמליץ לתת תוספות רק בימים הראשונים עד שיסתדר, מה שכמובן מטעה ומקשה על התחלת והמשך ההנקה. אז ביקשתי מד"ר ג'ק ניומן רשות לתרגם ולפרסם את הסטטוס הבא שלו שהוא פוסט שלם לכל דבר:

יכול להיות שהעליתי כבר בעבר פוסט בנושא ירידה במשקל של 10%, אולם זה נושא ששווה לחזור עליו שוב ושוב בכדי לחדד ולדייק.
בבתי חולים רבים בצפון אמריקה (וגם בישראל כ.ח),מתייחסים ל 10% ירידה ממשקל התינוק כמדד מדויק של איך הולכת ההנקה בימים הראשונים לאחר לידה. למעשה, זו טעות מוחלטת. לא רק שזה צעד חסר תועלת, זה יותר גרוע מחסר תועלת, כי זה גורם לכך שלעתים קרובות מדי תינוקות מקבלים תוספת מיותרת והאם והתינוק לא מקבלים את העזרה הנדרשת להם בכדי להצליח בהנקה.

הנה כמה סיבות:

1.     הרוב המכריע של הנשים מקבלות כמויות גדולות של נוזלים בעירוי במהלך הלידה. חלק מנוזלים אלו מועברים אל התינוק ברחם , כך שהתינוק נולד  " overhydrated " – "כבד מאוד". כשהוא נולד, הוא מתחיל להפטר מהנוזלים האלה החוצה דרך השתן ורק לאחר מכן מתחיל לתת שתן בצורה "נורמלית". כך שהתינוק לא ממש מאבד משקל, ואין זה מתאים פשוט לשקול במשקל בכדי לקבוע אם הוא יונק היטב, או אם הוא צריך תוספת.

2.     משקלים שונים שוקלים באופן שונה. ראיתי שני משקלים ששקלו בהבדל של 400 גרם עבור תינוק שנשקל בהפרש של מספר דקות. ברוב המשקלים אין הבדלים כל כך גדולים, אולם יצא לי לראות שני משקלים בדיוק אותו הדבר שיוצרו על ידי אותו היצרן ושקלו תינוק בהבדל של 85 גרם בין השקילות(!!!) וזה כנראה לא יוצא דופן . 85 גרם אצל תינוק ששוקל 3 ק"ג הם  כמעט 3% , כך שעוד לפני שהתינוק מתחיל את חייו הוא עלול "לאבד" 3% ממשקל הלידה שלו. שימו לב שרוב התינוקות יישקלו בפעם הראשונה בחדר הלידה ולאחר מכן, בתינוקייה במכשיר שונה.

3.      אפילו אם התינוק נשקל באותו מכשיר שקילה בדיוק, עלולה להתרחש שגיאה בקריאת המשקל או ברישום ותיעוד המשקל. שגיאות אלו נעשות לעיתים תכופות. אנחנו תיעדנו תינוק אחד ששקל בלידה 2.58 ק"ג ו 5 שעות מאוחר יותר שקל 3.1 ק"ג. בדרך כלל, תינוקות לא נשקלים כל 5 שעות, אבל ללא ספק מה שקרה הוא שמישהו הסתכל על התינוק במהלך 5 השעות הראשונות של חייו וחשב "לא יכול להיות שהתינוק הזה שוקל רק 2.58 ק"ג". אולם מה היה מתרחש במקרה הפוך של שגיאה בשקילה? ממשקל של 3.1 ק"ג בלידה ל 2.58 ק"ג למחרת, זהו אובדן של 17% ממשקלו של התינוק. האם תוכלו לדמיין  את הפאניקה שתתרחש?

4.      ישנה אפשרות שבה התינוק אכן אינו מקבל מספיק חלב בהנקה. כאשר יולדת מקבלת הרבה נוזלים במהלך הצירים, הלידה ובהתאוששות אחרי. קורה לעתים קרובות שכמויות גדולות של נוזלים בגוף גורמים לכך שלא רק הרגליים והאצבעות של האם נפוחות (בצקת) לאחר הלידה, אלא גם הפטמה וההילה. כתוצאה מכך, לתינוק יש קושי להתחבר לשד ולכן הוא אינו מקבל את הקולוסטרום שזמין לו.

מה שהתינוק זקוק לו אינו בהכרח נתינה אוטומטית של תוספת, אלא בראש ובראשונה התינוק זקוק לעזרה בהשגת הצמדה וחיבור טובים יותר לשד בהנקה. זה דורש עזרה טובה מצוות בית החולים והמיילדות , לעיתים טכניקת "לחץ הפוך"  "reverse pressure" תעזור לריכוך סביב הפטמה וההילה, וכך יתאפשר לתינוק להתחבר טוב יותר ולקבל חלב מהשד בהנקה.

למרבה הצער, בבתי חולים רבים מדי, הדבר הראשון שנעשה הוא לתת לתינוק בקבוק של פורמולה. וזה בהחלט לא עוזר לשפר את ההצמדה והחיבור של התינוק בהנקה

נכתב על ידי ד"ר ג'ק ניומן. 

______________________________

כרמית חוטר יועצת הנקה מוסמכת IBCLC אמא ל5 ילדים ואישה לספי. גרה בכרמיאל. עובדת בכל אזור הגליל והצפון, כרמיאל, משגב, מעלות, עכו, נהריה, צפת, קריות. עובדת גם עם לקוחות כללית מושלם.
הדף של כרמית בפייסבוק