יום ראשון, 26 באוגוסט 2012

מה דעתכם על גבר שמניק/ ורד לב

חנה כצמן, אחת מיועצות ההנקה המוסמכות בארץ, הפנתה את תשומת לבי לבלוג מעניין שמציג נושא שנוי במחלוקת.
הבלוג הוא של טרבור, בחור קנדי.
בעצם טרבור אינו בחור רגיל, הוא טרנסג'נדר.
מה זה אומר?
שהוא נולד אישה ובחר לשנות את מינו.
אבל... הוא לא עבר ניתוח לשינוי מין, אלא ערך שינויים בעזרת נטילת הורמונים גבריים (טסטוסטרון) וניתוח להסרת החזה.
כך שלמראית עין טרבור הוא אכן גבר לכל דבר.

בשלב כלשהו בחייו הוא פגש גבר, הם התאהבו והם רצו להביא ילדים- סיפור רגיל, לא?
הרעיון של אימוץ לא לגמרי הסתדר להם, בגלל אורך התהליך ואי הודאות הכרוכה בו ולכן הם חשבו על חלופה אחרת.
בהתייעצות עם הרופאים של טרבור הם הבינו שהוא יכול בעצם להרות וללדת תינוק, כי מערכת הרבייה הנשית שלו קיימת. הוא רק היה צריך להפסיק את הטיפול ההורמונלי.
ואכן הכניסה להריון הלכה כמתוכנן ואז התחיל טרבור לחשוב על האכלת התינוק.
פתאום הרעיון של הנקה והאכלת בנו בחלב אם הפך יותר ויותר רלוונטי וחשוב לו והוא ובן זוגו למדו את הנושא.
טרבור אף השתתף בקבוצת לה לצ'ה באזור מגוריו כדי ללמדו יותר על תהליך ההנקה ומיד אחרי הלידה המיילדת עזרה לו לחבר את התינוק, ג'ייקוב, לשד והוא קרא למדריכת לה לצ'ה שתמכה בו לבוא ולראות.
אחרי כמה ימים התברר שטרבור לא מייצר את כל כמות החלב לה זקוק ג'ייקוב ולכן הם החליטו להיעזר בתרומת חלב אם. וכך טרבור האכיל אותו בעזרת SNS מכשיר המאפשר הוספת חלב תוך כדי הנקה

טרבור מימין, עם התינוק ג'ייקוב, משמאלם ד"ר ג'ק ניומן


היום ג'ייקוב כבר בן שנה ועדיין יונק כשאין סימנים של גמילה באופק.
מתוך הסיפור שלו ועם כל התמיכה שהוא קבל בקבוצת לה לצ'ה המקומית שלו מנסה טרבור להבין איך יהיה הכי נכון עבורו לעזור ולתמוך בטרנסג'נדרים נוספים שעוברים תהליכים דומים לשלו, כי הוא מרגיש שזה משהו שנכון לו לעשות.
העדכון האחרון שאני ראיתי הוא על כך שהוא פותח קבוצת תמיכה לטרנסג'נדרים בסקייפ, בשיתוף עם יועצת הנקה מוסמכת מקנדה.

אפשר לקרוא את כל הסיפור של טרבור בבלוג המאד מעניין שלו ואף להמשיך לעקוב על קורותיהם של טרבור וג'ייקוב.
הנה, למשל, פוסט על איך טרבור עזר להניק את התינוקת של חברה שנכנסה לניתוח תוספתן חירום (אני רק חושבת על מגוון האפשרויות הכרוכות בזה ונדהמת).

אין לי ספק שנראה יותר ויותר נושאים אחרים ומאתגרים בעולם ההנקה בשנים הקרובות, עם ריבוי האפשרויות של קיום משפחות בימינו. כדאי להכיר את כל התחום הזה ולהבין איך אנחנו יכולות להמשיך ולתמוך בבחירות השונות של אנשים שונים.

נשמח לשמוע את דיעותיכם לגבי הנושא הזה

יום ראשון, 19 באוגוסט 2012

הגברת ייצור חלב- הצגת צמח המורינגה/ ורד לב


השפעתה הגלקטוגוגית של המורינגה- Moringa Oleifera/ Malunggay
ורד לב, נטורופתית N.D., יועצת הנקה מוסמכת IBCLC


מורינגה Moringa oleifera הוא עץ הגדל בהודו ובאזורים טרופיים נוספים. הוא בעל תכונות מרפא רבות, אם כי התכונה שאני רוצה להתעכב עליה, היא התכונה הגלקטוגוגית שלו- יכולתו לסייע בהגברת ייצור החלב בקרב נשים מניקות.
קיימים אזכורים לשימוש בצמח המורינגה,כצמח מסורתי שניתן לנשים לאחר לידה ולנשים מניקות, בהודו, במדינות שונות באפריקה, נפאל, תאילנד, הפיליפינים, אפגניסטן, הוואי, במדינות דרום אמריקה ועוד



מאחר וכל חלקי העץ משמשים לרפואות שונות, חשוב להבין שהתכונות הגלקטוגוגיות- המגבירות ייצור החלב- מתייחסות לעלי המורינגה, בצורתם הטרייה או המיובשת. השימוש בהם תורם להעלאת רמות הפרולקטין בדם האם. מחקרים רבים נעשו על שימוש רפואי בחלקי העץ השונים: שורש, קליפת העץ, התרמילים הירוקים, גבעולים, זרעים, פרחים ועלים (1). אלה קושרים את המורינגה בטיפול במחלות רבות ומגוונות, כמו סוכרת, דלקות פרקים, לופוס, סרטן, איידס ועוד (2).

המורינגה מכילה כמויות גדולות של ויטמינים, מינרלים ונוגדי חימצון חשובים, כמו קוורציטין. יש בה ברזל, סידן, מגנזיום וויטמין C, A ועוד, כמו גם חומצות שומן החיוניות לגוף והיא מכילה את כל חומצות האמינו החיוניות לגופנו על מנת לייצר חלבון איכותי בגוף. כך שניתן לראות שמעבר להיותה בעלת השפעה גלקטוגוגית על האם המניקה, היא תורמת להזנתה הישירה, וגם זו- אולי- דרך עקיפה לשמירה על ייצור החלב. לכן, זה בהחלט צמח בעל חשיבות עליונה במצבים של רעב ובמקומות שספגו אסונות טבע, ואכן ישנן תכניות תמיכה להכרות עם עץ המורינגה במדינות אפריקה השונות, בהן מלמדים את המקומיים להכיר את הצמח ואת השימושים התזונתיים- רפואיים בו. ישנן פורמולות מזון המיועדות לתינוקות באפריקה שמוסיפים להן מורינגה (3).

קיימים כמה וכמה מחקרים שנערכו על בעלי חיים שמצאו הגברת ייצור חלב בקרב פרות שקבלו תוספת של עלי מורינגה לתערובות שלהן (4,5).

מחקר כפול סמיות שנערך עם מורינגה בדק מתן 2 קפסולות של 350 מ"ג מורינגה, 3 פעמים ביום לנשים לפני לידה, החל משבוע 35 ועד ליום ה-3 לאחר הלידה. חלב נאסף מהאמהות מהשעה ה-6 לאחר הלידה, כל 4 שעות, עד השעה ה-46. המחקר תיעד את: 1. תחילת ייצור החלב. 2. כמות החלב שיוצרה. 3. השפעת משך הנטילה על הכמות ועל תחילת הייצור. נמצא כי לעומת קבוצת הביקורת, נוטלות המורינגה הראו התחלה מהירה יותר של ייצור חלב וכמות משמעותית גדולה יותר, כמו גם כמות משמעותית גבוהה יותר של חלב מרגע שהחל הייצור וממוצע גבוה בהרבה של ייצור החלב במשך יממה. המחקר מצא כי נטילה ממושכת יותר הובילה לכמות חלב גדולה ולהתחלת ייצור מהירה יותר (6).

לא מתועדת רעילות לשימוש בעלי המורינגה וכן לא נמצאו תופעות לוואי הקשורות באכילתה (7). אם כי בדומה לחילבה, גם למורינגה יכולת להוריד רמת סוכר.

בישראל מגדלים את המורינגה בערבה והיא משווקת ע"י חברת "מורינגה ערבה בע"מ".
ישנו אתר נוסף המוכר מורינגה שמגודלת באזור עמק חפר www.moringa.co.il.
כן אפשר להשיג גם מורינגה אצל הרבליסטים וחברות המשווקות צמחי מרפא למיניהם




צורות לקיחה

בישראל קיימות 3 צורות לקיחה למורינגה: כמוסות, אבקת העלים היבשים ושמן מהזרעים שאינו רלוונטי להנקה.

מינונים

אבקת העלים: 1/2כפית, 2 פעמים ביום במזון (לפזר על סלטים, תבשילים, להוסיף לשייק ועוד).
כמוסות: 2 כמוסות, 2 פעמים ביום.
ההשפעה יכולה להופיע כבר תוך מספר ימים. ניתן להגביר את המינון, לפי הצורך בליווי איש מקצוע




אשמח לקבל תגובות וחוויות מהשימוש במורינגה לצורכי הגברת ייצור חלב



References:



~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ורד לב היא יועצת הנקה מוסמכת IBCLC ונטורופתית.
עושה ביקורי בית בין חדרה לזכרון יעקב.
מלמדת, מרצה וכותבת על נושאים שקשורים בהנקה, תזונה ובריאות.

יום רביעי, 15 באוגוסט 2012

אמצעי מניעה הורמונליים והנקה/ הדי הרפז


במאמר זה אעסוק בהשפעת הגלולה למניעת הריון  Cerazette , המיועדת לנשים מניקות, על תהליך ייצור החלב



בזמן ההנקה משתחררים שני הורמונים חשובים: פרולקטין, ההורמון האחראי על ייצור חלב ואוקסיטוצין. בתקופה זו כל מעייניי האישה מכוונים לתהליך האימהות, הטיפול בגורים וההנקה. ההורמונים האחראים על תהליך ההנקה, עוזרים לה להתמודד עם המטלות התובעניות של היותה אם, וגורמים לה לרצות לטפל בגורים. התינוק הוא מושא אהבתה!

תקופה זו מיועדת גם לשיקום וחזרת הגוף למצבו הטרום הריוני. תחת השפעת הורמוני ההנקה, האישה נהנית מתקופת אל-ווסת ולא מאבדת דם. אודות לכך, מאגרי הברזל שלה לא מתדלדלים. המצב של אל-ווסת תורם לבריאותה בצורה משמעותית: הורדת הסיכון לסרטן השד והשחלות, מניעה של אוסטואופורוזיס וכו'. בנוסף, להנקה יש השפעה על פוריות האישה, וסביר שיקשה עליה להיכנס להריון בתקופה זו.

בחברות שבטיות, כשהתינוק נמצא עם אמו 24 שעות ביממה, ויונק לעיתים תכופות ביום ובלילה, יש סבירות גבוהה שיהיה רווח טבעי של 2-3 שנים בין ההריונות. עם זאת, עדיין על האישה להיות אקטיבית בנוגע למניעת הריון.
בתרבות המערבית, נשים רבות משתמשות באמצעי מניעה הורמונליים שנים רבות לפני הריונן הראשון. לאורח חיים זה יש מחיר פיסיולוגי, של דיכוי המערכת ההורמונלית. כמו כן, פעמים רבות מערכת זו נפגעת מן ההתערבויות בלידה, הכוללות שימוש בחומרים סינטטיים, המשבשים את ההפרשות הטבעיות של הגוף. מכאן עולה, שכאשר אישה נוטלת גלולה למניעת הריון בזמן הנקה, נמשך רצף השיבוש של המערכת ההורמונלית.

הגלולה למניעת הריון שניתנת לנשים מניקות, מכילה פרוגסטרון בלבד, ואינה הגלולה המשולבת של פרוגסטרון ואסטרוגן. הגלולה המשולבת אסורה בהנקה וידועה כפוגעת בכמות החלב.
מתן גלולת הפרוגסטרון לאישה מניקה, כאמצעי למניעת הריון, מבוססת על שילוב של השפעת הפרוגסטרון על רירית הרחם, עם הרמות הגבוהות של פרולקטין, שהינו הורמון מעכב ביוץ. הגלולה מותרת לשימוש בזמן הנקה, משום שכמות הפרוגסטרון שעוברת בחלב האם לתינוק, היא קטנה. אולם, לדעתי אין התחשבות מספקת באינטראקציה בין הורמון הפרוגסטרון להורמון הפרולקטין באם המניקה. גם אם נכונה הסברה שהפרוגסטרון, במינון מספיק נמוך, אינו פוגע בתינוק, עדיין יש פגיעה בתהליך ייצור החלב עצמו.

בניסיוני הקליני, כיועצת הנקה במשך שנים רבות, אני רואה את ההשפעה הדרמטית של שימוש בגלולה למניעת הריון הניתנת לנשים מניקות, על תהליך ההנקה. שישה שבועות לאחר הלידה, אישה מגיעה לביקורת אצל רופא/ת נשים. זהו זמן בו עוסקים בתכנון משפחה. אמצעי המניעה הפופולרי ביותר לנשים מניקות הינו הגלולה למניעת הריון, המבוססת על הורמון הפרוגסטרון. הרופא המטפל באישה, יודע שהיא מניקה, ומרגיע אותה לחלוטין שגלולה זו מותרת בהנקה. לדעתי, פה טמונה הבעייתיות.
הבעייתיות נוצרת כתוצאה מהפיצול בטיפול באם ובתינוק. התינוק מטופל על ידי אחיות טיפת חלב ואילו אימו מטופלת אצל רופא הנשים שלה. מצב זה, מביא לכך שכאשר רופא הנשים ממליץ למטופלת שלו ליטול גלולה למניעת הריון, אין לו אפשרות לעקוב אחר תוצאות ההמלצה הזו על התינוק ובכלל. יתר על כן, בדרך כלל, אין בכלל מי שיעקוב אחר השפעת הגלולה על ההנקה, מכיוון שהנוהג בטיפת חלב הוא, שתינוק שעד גיל חודש עלה היטב במשקל ונתוני הפתיחה שלו טובים (משקל לידה, קצב עלייה במשקל, הנקה מוצלחת), יוזמן לביקורת נוספת בטיפת חלב רק בגיל חודשיים, על מנת לקבל חיסון ראשון. כך שאם אימו נוטלת גלולה למניעת הריון, החל משישה שבועות לאחר הלידה, יתכן שייוצר מחסור בחלב, שלא יאובחן על ידי אף אחד מן הגורמים הרפואיים.
במקרים כאלה, התינוק השמח והמשגשג מתחיל לגלות סימני עצבנות ביניקה, לבכות ולהיות מתוסכל. ייתכן והרגלי היציאות שלו ישתנו, ויהיה קקי פעם בכמה ימים. האם המודאגת מתקשרת לרופא הילדים, לטיפת חלב, ליועצת הנקה, וכולם "מרגיעים" אותה בטלפון שילד יונק יכול לעשות קקי פעם בכמה ימים, שהבכי הוא סימן לכאבי בטן וגזים, והתחושה שפחתה לה כמות החלב היא רק בראש שלה והיא סתם דואגת. הם מתבססים על השקילה שנעשתה בטיפת חלב בגיל חודש ואומרים "עובדה שהוא עלה במשקל!".
וכך, עוברים עוד כמה ימים, ובשקילה של גיל חודשיים ניכרת האטה מסוימת בקצב העלייה במשקל של התינוק, ביחס לעצמו, אבל שום פעמון אזהרה עדיין לא מצלצל. האם המתוסכלת, בטוחה שאין לה מספיק חלב, במיוחד לקראת סוף היום, זמן בו התינוק עצבני במיוחד, מחפשת פתרון למצוקתה. במקרה כזה ישנן כמה אפשרויות: האם תפנה ליועצת הנקה אחרת, שתדע לשאול אותה את השאלות הנכונות, או שתתחיל לתת תמ"ל בסוף היום על מנת להרגיע את התינוק וכך תרד כמות החלב שלה עוד יותר, או שהיא תתחיל לשאוב חלב כדי לראות "כמה חלב יש לה". בשקילה הבאה, לאחר שבוע או שבועיים, אם המצב לא יטופל, ככל הנראה תחול פגיעה קשה בכמות החלב.

יועצת הנקה טובה, צריכה לדעת לשאול את השאלות הנכונות, על מנת לנסות ולהבין את התלונה של האם. עליה לברר את משקל הלידה של התינוק, את קצב העלייה במשקל של התינוק ביחס לעצמו בגיל חודש ובגיל חודשיים (בלי שום קשר לגרפים של טיפת חלב), את מהלך הלידה ובאיזה שבוע הריון היא התרחשה, האם היה שינוי משמעותי באורח החיים שלה לאחרונה והאם היא החלה נוטלת גלולה למניעת הריון. רק משילוב הנתונים האלו, ניתן להבין מתי התחיל השיבוש בייצור החלב. אל לנו לומר לאישה המתלוננת על מחסור בחלב שהכל בסדר, אלא לפעול על מנת לקבל תמונה שלמה של הלידה, מהלך ההנקה והעלייה במשקל התינוק, ביחס לעצמו.

אישה שהבינה שתפוקת החלב שלה התדלדלה בעקבות הגלולה, בדרך כלל לא מעוניינת להמשיך לקחת גלולה זו, ואף מביעה כעס רב על כך שלא ניתן לה מלוא המידע על ההשפעות האפשריות של הגלולה, למרות שהתעניינה ושאלה את רופא הנשים שלה. כיועצת הנקה, עליך לוודא שהאם מבינה שהנקה אינה אמצעי מניעה ולדאוג לכך שהיא תדע שעליה להשתמש באמצעי מניעה לא הורמונליים, אם אינה מעוניינת להיכנס להריון נוסף. עם זאת, כמובן שבמקרה שבו האישה מתלוננת על מחסור בחלב, שלא על רקע נטילת גלולות, יש להמשיך לחקור מה הסיבה לשינוי.
הפגיעה בייצור החלב יכולה להיות הפיכה, ויש מקום לתהליך שיקום. יש להמליץ על מתן צמחים המגבירים ייצור חלב וכן הוספת שאיבות מספר פעמים ביום. אני ממליצה לאימהות, שמתמודדות עם מחסור בחלב, לתת לתינוק כ- cc60-80 חלב שאוב בשעות הצהריים המאוחרות. זאת מכיוון שבמקרים רבים, כאשר אישה סובלת ממחסור בחלב, בשעות הבוקר עדיין התינוק יונק ברוגע יחסי, אך לקראת הערב כמות החלב פוחתת.

בנוסף להשפעות של הגלולה למניעת הריון על כמות חלב האם, יש לתת את הדעת על השלכות אפשריות נוספות של נטילת גלולות בהנקה, על האם והתינוק. כל תרופה, תכשיר ומזון שאישה מניקה צורכת עוברים בחלב לתינוק. אין בידינו היום מספיק מידע לגבי מעבר של ההורמונים לתינוק היונק והשפעתם לטווח הארוך. רות לורנס בספרה "Breastfeeding – A guide to the Medical profession", טוענת שמוקדם מידי בהיסטוריה הקצרה של אמצעי המניעה ההורמונליים, לקבוע שהשימוש בהם בטוח לחלוטין ושאין שום השפעות לטווח הארוך. 

יועצות הנקה בימינו חייבות להיות מודעות להשפעה האפשרית של הגלולה למניעת הריון, המיועדות במיוחד לנשים מניקות, על תהליך ייצור החלב וההנקה.


יום רביעי, 8 באוגוסט 2012

פעילויות לכבוד שבוע ההנקה הבינ"ל- במאמי ליס/ יעל פנחסי


במועדון היולדות "מאמיליס" חוגגים את שבוע ההנקה הבינלאומי. 
ביום ב' התכנסנו במועדון לבוקר פתוח, בו האמהות קיבלו ייעוצים פרטניים. במפגש השתתפו סגל יועצות ההנקה המוסמכות IBCLC של מועדון היולדות : אסתר גרוניס, רויטל הררי, הילה סטרול ואנכי, יעל פנחסי



בחרתי סיפור אחד מרגש משלל הייעוצים שהיו בבוקר הזה שמסמל בעיני את חשיבות התהליך בטיפול באתגרים השונים שעולים בהנקה.
דנה (שם בדוי)  ילדה את ביתה אלה (שם בדוי) בביה"ח ליס והגיעה אלינו למלונית כשהיא אינה מניקה כלל. במהלך הלידה הסבוכה קיבלה דנה זירוז (פיטוצין) שככל הנראה יצר עיכוב בשחרור החלב. בימי האשפוז במחלקה ניסתה דנה להניק את ביתה ללא הצלחה בשל קשיי התחברות לשד. דנה פנתה לייעוץ במחלקה והודרכה לסחוט את הקולוסטרום לכפיות. תחילה לא הצליחה לסחוט אף טיפה, אך מסחיטה לסחיטה חל שיפור. בינתיים, האכילה את אלה בהאכלת אצבע באמצעות צינורית סיליקון דקיקה, שיטה שמטרתה לשמר את המציצה המולדת של התינוק כדי להמנע מקשיים בהמשך.
ביום השלישי, היום בו הקולוסטרום משנה את הרכבו לחלב המעבר והכמות גדלה, התעוררה דנה בבוקר כשהיא מתארחת במלונית עם שד גדוש ובצקת בעטרה. היתה זו שימחה גדולה מהולה בכאב. מיד נרשמה לקבל ייעוץ הנקה, שם נפגשנו לראשונה. הצטברות הנוזלים בעטרה חסמה את דרכו של החלב ביציאה, טיפלתי בה באמצעות עיסוי מתאים לבצקת שמטרתו לפנות את הנוזלים מהעטרה ולאפשר לחלב לזרום החוצה. לאחר העיסוי החלב החל לזרום ודנה החלה בשיגרת שאיבות. שיחררתי את דנה מן המלונית עם תכנית מסודרת של שאיבה והדרכה להאכלה קצובה מבקבוק (דרך האכלה שמסייעת בשימור המציצה המולדת של התינוק). בנוסף, אובחנה אצל אלה לשון קשורה אחורית שהיתה הגורם לקשיי ההתחברות.
לאחר ששבו הביתה המשיכה דנה בליווי המקצועי ובצעדים קטנים כבשו השתיים הצלחה אחר הצלחה. בגיל 4 ימים אלה הצליחה לראשונה להתחבר באמצעות פטמת סיליקון ולינוק הנקה מלאה, אך ההנקות שהגיעו אחריה היו מלוות בקשיים. דנה פנתה אל רופא המשפחה וקיבלה הפנייה להתרת הלשון הקשורה. לאחר ההתרה נסיונות ההנקה לא הצליחו, אך דנה לא התייאשה. היא המשיכה לנסות בנינוחות וההנקות באמצעות פטמת הסיליקון הפכו נוחות ורגועות יותר בהדרגה. הפעם הבאה בה פגשנו את דנה היתה במפגש במועדון "מאמיליס" בו חוותה עוד הצלחה בדרכה להנקה מלאה. בעזרתה האדיבה והמנוסה של אסתר גרוניס אלה ינקה לראשונה ישירות מן השד.
היה זה רגע מרגש לכולנו לראות כיצד תינוקת שלא הצליחה כלל להתחבר לשד ולינוק בימים הראשונים, עברה כברת דרך מלאת תלאות, צעד אחר צעד, בליווי מקצועי ועבודת צוות מדהימה עם אמא מלאת מוטיבציה, הצליחו השתיים לחוות הנקה נעימה וזורמת, מלאה ונטולת כאב כשבועיים וחצי לאחר הלידה. 

חלק מהאתגרים העולים בהנקה דורשים טיפול מתמשך, ולא ניתנים לפתרון מיידי. מפאת הקושי האופייני לימים שלאחר הלידה אין זה פשוט לאמא להתמודד עם האתגרים הללו. אבל כשמסתכלים לאחור ממרומי הנקה ממושכת מהם שבועיים וחצי לעומת שנה? שנתיים? שלוש?

יום שני, 6 באוגוסט 2012

שבוע ההנקה הבין לאומי 2012

שבוע ההנקה הבינ"ל נחגג באופן מסורתי בשבוע הראשון של אוגוסט ברחבי העולם.
זו הזדמנות לעידוד הנקה בתחומים רבים, להגברת המודעות לחשיבות ההנקה והתמיכה בה עבור אמהות ותינוקות.

ארגונים שונים ברחבי העולם פועלים בצורות מגוונות כדי להעלות את המודעות להנקה ואף מציינים זאת בבתי נבחרים ברחבי העולם ובמסגרות רשמיות נוספות.

זהו כר פורה ליוזמות מעניינות.
הנה כמה מהן:

"ליגת לה לצ'ה ישראל" מעלה את קמפיין "הטיפ היומי לכבוד שבוע ההנקה הבינ"ל". אפשר לעקוב אחריו בדף הפייסבוק של ליגת לה לצ'ה ואם את חברה פעילה באחת הקבוצות אולי גם תקבלי את הטיפים במייל מהמדריכה של הקבוצה שלך.

ב"מאמי ליס" יש מגוון פעילויות בשיתוף עם יועצות ההנקה של המרכז.

בבית החולים "זיו" שבצפת יהיו מגוון הרצאות לאורך השבוע וגם חנוכה של חדר ההנקה החדש.

בסניפי קופ"ח "כללית" ברחבי הארץ יהיו שפע של פעילויות בנושא הנקה לאורך השבוע.

אתר "מאקו" מעלה גם הוא כתבות מיוחדות לשבוע ההנקה הבינלאומי.

ב"וואלה" נפתח סיקור מיוחד לרגל שבוע ההנקה הבינ"ל.

לוקחים חלק בפעילות ייחודית לשבוע ההנקה הבינלאומי?
יודעים על ארוע מעניין שקורה השבוע בהקשר הזה?

ספרו לנו, שנדע גם!

________________________________________

ולכבוד שבוע ההנקה הבינ"ל הנה כמה מלים שכתבה נינה בתאשוילי- יועצת הנקה מוסמכת ואחות טיפת חלב




לכבוד שבוע ההנקה הבינלאומי אני רוצה לשתף אתכן ברגשותיי בנוגע למקצוע ייעוץ ההנקה:

אני יועצת הנקה מוסמכת IBCLC  מזה 5 שנים, גרה ועובדת בבאר שבע.
אני גם אחות טיפת חלב משנת 1989 (ממש עתיקה) וכאחות ותיקה ואם מניקה מנוסה (הנקתי את ארבעת ילדיי) תמיד תמכתי בהנקה, אך הייתי מודעת לחוסר הידע המספיק שלי בתחום זה, והרגשתי שאני מוגבלת ביכולת לעזור למטופלות שלי בהנקה.

חיפשתי קורס להנקה ומצאתי את הקורס של גב' בתיה דיויס באסף הרופא (תודות לאילנה שרתוק ) מחזור 2006/2007 . פתאום נפתח לי עולם חדש של ידע ומיומניות. הכרתי אנשי מקצוע  מהארץ ומהעולם בהשתלמיות וימי עיון בתחום ההנקה.

הכרתי נשים מקסימות בכל הארץ שהשתתפו בקורס ולמדתי מהן המון. התגובה של המטופלות שלי, של המשפחה,  ושל אנשי מקצוע  לרצוני ללמוד ייעוץ הנקה הייתה "יועצת מה " מה זה המקצוע הזה? ואת בתור אחות כל כך ותיקה ,את עוד צריכה ללמוד????

ואחרי 5 שנות ניסיון ואישור מחדש של התואר יועצת הנקה מוסמכת IBCLC  (תואר הדורש למידה מתמשכת ובחינה כל 10 שנים) אני יכולה לענות :

יועצת הנקה זה מקצוע הדורש ידע נרחב, למידה מתמשכת, אהבה למקצוע וגישה לנשים לתינוקות ולאנשים.

יש לי הזכות והכבוד לעזור ולסייע לנשים שהן גיבורות בעיניי, הן מתמודדות עם קשיים עצומים על מנת להעניק לילדיהן את הטוב ביותר עבורם. נשים ובני זוגם חווים לידה והורות והתמודדות עם הנקה ביחד, ולעיתים הם צריכים עזרה עם הקשיים בהנקה. גם היום בעידן האינטרנט והמידע הזמין יש בורות, חוסר ידע מלא או מידע מוטעה. התפקיד שלנו הוא לספק את הידע המעשי, המיומנות והמידע הרלוונטי ביותר לדיאדה אם- תינוק.

אם כן, מה אני עושה?

מזה 4 שנים מנהלת קליניקה פרטית להנקה.
מרכזת קורס הכנה ללידה רב מקצועי בו יש הכנה להנקה והכנה לטיפול בתינוק אחרי הלידה.
יועצת ההנקה (בהתנדבות) של פרויקט "אם לאם" באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע (מפגשים של אמהות לאחר לידה).
יועצת הנקה במכבי שרותי בריאות סניף נווה זאב, באר שבע (חדש! חדש! ).






יום ראשון, 5 באוגוסט 2012

הפעם שיתוף של פוסטים חשובים

זהו אמנם בלוג בעברית, אולם יש בין יועצות ההנקה גם דוברות אנגלית, ערבית, רוסית ושפות אחרות כשפות אם. חלקן עבדו במקצוע עוד טרם עלו לארץ וחלקן רכשו אותו בישראל.
הפעם רצינו לשתף בשני פוסטים שעלו לרשת השבוע, שניהם פוסטים באנגלית המתארים את מצב התמיכה בהנקה בישראל מזוויות שונות. שניהם נכתבו ע"י יועצות הנקה ישראליות.

את הפוסט הראשון כתבה אלן שיין, יו"ר המכהנת של האיגוד הישראלי ליועצות הנקה מוסמכות והוא פורסם בבלוג של האתר של ILCA- האיגוד הבינ"ל של יועצות ההנקה המוסמכות.
אלן היא יועצת הנקה שעובדת באופן פרטי ומתארת בפוסט את מצב ההנקה מבחינת החקיקה בישראל, על רקע החוק החדש שהועבר בנוגע לתמ"ל בבתי החולים שהוביל חבר הכנסת דני דנון. חוק שעורר דיונים רבים בתקשורת ומחוצה לה.

הפוסט השני מתאר גם הוא את הפן של ההנקה בבתי החולים ותמ"ל, אולם מזווית קצת אחרת.
הוא נכתב ע"י נועה חוריץ, יועצת הנקה מוסמכת שעובדת בבית החולים הדסה עין כרם. נועה משתפת בחוויותיה כאחות ויועצת הנקה בבית חולים בו מחזיקים את התמ"ל ביחד עם התרופות, בארון נעול ולא מאפשרים גישה חופשית אליו ככה סתם. אין זה אומר שמונעים מאמהות שמעוניינות להשתמש בו את הגישה אליו, אולם כל ההתייחסות אל התמ"ל משתנה כאשר רואים בו "תרופה" ולא "מזון".
הפוסט של נועה חוריץ מתארח בבלוג של חנה כצמן, יועצת הנקה מוסמכת נוספת שמקדמת הנקה גם דרך כתיבת בלוג שההתייחסות להנקה בו היא מדרך השגרה.