יום רביעי, 25 ביולי 2012

מחוויותיה של יועצת ההנקה בקליניקה - שגית לב


פגישה עם אמא מאריתריאה

ביום שלישי לפני שבועיים, בעודי עובדת בקליניקה נקראתי לחדר האחות לעזור בקבלת אמא חדשה לטיפת חלב.

הקליניקה ליעוץ הנקה נמצאת בתוך טיפת חלב בשכונת קרית-שלום בתל אביב כמיזם של קודמתי בתפקיד, יועצת הנקה מוסמכת ז. גילת יחד עם אחראית טיפות החלב בעיריית תל-אביב.
בקליניקה אמהות יכולות לקבל יעוץ הנקה בחינם בתנאי שהן שייכות לטיפות החלב של דרום תל אביב (יפו, קרית שלום והתחנה המרכזית). הן פוגשות שם אותי ואת הסטודנטיות שלי שנמצאות במהלך קורס בסיסי בהנקה או בסיום הקורס כדי לצבור נסיון בעבודה עם אמהות.



בחזרה לאמא

צעירה בת 30 ממוצא אריתראי, דוברת טיגרנית בלבד, שהגיעה עם התאומים – חם ויפת וחברתה דוברת האנגלית שתהיה לה לעזר. כמובן המון טפסים לקרוא ולמלא תוך כדי הקבלה, אך גם קצת שאלות מצדי לגבי התינוקות, הלידה, ההנקה... ההליך היה ארוך ומתיש אך סיימנו אותו, שקלנו את התינוקות ונפרדנו לשלום.
לפני שבוע, בזמן הפסקה קלה בקליניקה עברתי במסדרון ופגשתי שם את האמא, הפעם ללא חברתה, יושבת על אחד הכסאות, תינוק אחד נמצא על כתפה בעוד היא מיניקה את התינוק השני. הזמנתי אותה להכנס לקליניקה.
היא הגיעה כעבור כמה דקות, דיברנו על חם ויפת, כמה הם גדלו בשבוע האחרון (200 גר' כל אחד), האם הם יונקים או מקבלים גם בקבוק. השאלה הבהילה אותה מאוד והיא מיד אמרה ש"רק הנקה". שוחחנו על ההריון, המעבר לישראל, בן הזוג שבארץ, הילד בן ה-10 שהשאירה באריתראה.
האמהות שהיו בקליניקה באותו הזמן התפעלו מהיכולת שלה להיניק את התינוקות שנולדו פגים בשבוע 35, כמה הכל ברור ומובן מאליו אצל האמא – את התינוקות מיניקים ולא מאכילים בבקבוק.

התקשורת עם האמא לא היתה קלה. היא מדברת אנגלית בסיסית בלבד, אך זה לא הפריע לה לפרוס בפנינו את מחשבותיה על ההבדלים בינינו לביניהם. לא אצטט, אך אביא את עיקר דבריה:
הבעיה אינה בצבע העור שלנו, אתם לבנים ואנחנו שחורים. הבעיה היא העבודה. אצלנו אמהות הולכות לעבודה עם התינוק. התינוקות לא נפרדים מאמא ונשארים כולם יחד עם אישה אחרת. אמא הולכת לעבודה עם התינוק. אמא עובדת, מדי פעם תינוק בוכה היא מניקה ואז שמה אותו בחזרה במיטה קטנה לידה. התינוק תמיד צמוד לאמא. קצת יונק וקצת נח. ואמא קצת מיניקה וקצת עובדת. ככה יותר קל לאמא וקל יותר לתינוק, כולם מרוויחים.
השיחה הזו חקוקה לי בראש. כיצד התאמצה במילים פשוטות מאוד באנגלית, לאט לאט להסביר לי את הבעייתיות שבדרך גידול התינוקות בעולמנו המערבי.
אין ספק שגידול ילדים בעולם המערבי מורכב יותר ולא תמיד מאפשר הבאת תינוק לעבודה, אך דרך ההסתכלות של אזרחי העולם השלישי על אזרחי העולם המפותח מעניינת ונשארת איתי בלב.

אסיפת איגוד יועצות ההנקה המוסמכות


בסוף חודש יוני התקיימה האסיפה השנתית של "האיגוד הישראלי ליועצות הנקה מוסמכות IBCLC".
האסיפה היא מקום נפלא להכרות בלתי פורמלית בין היועצות השונות- חדשות וותיקות, כמו גם מקום לשמור על קשר עם הקולגות שלנו. שהרי כל אחת מאיתנו גרה ועובדת באזור אחר בארץ ולא תמיד קל לנו להיות בקשר האחת עם השנייה, גם אם אנחנו נמצאות בקשרים מקצועיים- מפנות האחת לשנייה, מתייעצות, חושבות ביחד דרך האינטרנט או הטלפון.
תמיד טוב להפגש!



היו גם כמה החלטות חשובות לקחת, כמו לקבוע סופית מי תהיה יושבת ראש האיגוד לשנתיים הקרובות- ברכות לאלן שיין- יועצת הנקה ותיקה מת"א- על מינויה הרשמי לתפקיד.
נבחרו גם חברות הועד: יעל גנס,דונה רון, סיגל גולן ולימור פלד (השתיים האחרונות הפתיעו את כולנו בהתנדבותן ביום האסיפה ממש- כבר היה שווה לבוא!).

מעבר לעניינים המנהלתיים (והאוכל J ) שמענו שתי הרצאות מעניינות משתי יועצות הנקה מוסמכות מומחיות בתחומן.
ד"ר שרון ברנסבורג- צברי, שתמיד מהנה ומעשיר לשמוע את ההרצאות שלה, דברה על התמיכה שמקבלת אמא הראשית דרכה מתוך תוכה ממש, מהמערכת ההורמונאלית שלה. היה מרתק לשמוע ולהבין שככל שאנחנו הולכות עם הביולוגיה שלנו אנחנו אכן נתמכות, מלוות ואולי קל לנו קצת יותר בכל מיני אספקטים של האמהות (שינה, הירגעות, הרפיה, תקשורת, בריאות ועוד)



ד"ר דינה צימרמן דברה על מחלות אמהיות והתמקדה בסוכרת.
היא הזכירה לנו שישנן בעצם שלוש מחלות סוכרת שהן שונות ונפרדות האחת מהשנייה ויש להתייחס לכל אחת מהן בהתאם בהקשר של ההנקה.

אסיפות האיגוד הן , כאמור, הזדמנות מעולה להכרות עם הקולגות שלנו, אולם הן גם מקום מצויין לשמור את עצמנו מעודכנות מבחינה מקצועית ולצבור נקודות [cerps] לקראת ההסמכה מחדש אליה אנחנו מחוייבות אחת ל-5 שנים



להתראות במפגשים הבאים!