צריכת האנרגיה של תינוקות שמוזנים בתמ"ל לעומת תינוקות יונקים בימים הראשונים, ומה אפשר ללמוד מכך?

יועצות הנקה מוסמכות IBCLCs (International Board Certified Lactation Consultants) נדרשות להקפיד על רמה מקצועית גבוהה ביותר, גם לאחר שעברו את מבחני ההסמכה הבינלאומיים. מעבר לצבירת נסיון מעשי, יועצת הנקה IBCLC נדרשת להמשיך ולהתעדכן ע"י לימוד, קריאה, והשתתפות בכנסים מקצועיים, וכן צריכה לעבור מבחן הסמכה חוזר כל 5 או 10 שנים. היתרון המשמעותי של שיטה זאת הוא בכך שליועצת אין ברירה: חייבים להמשיך ללמוד ולהתעדכן, גם אם קשה למצוא זמן פנוי... 

אז בעודי עוברת על אחד המאמרים, חשבתי לשתף אתכם (אנשי המקצוע בתחום הריון ולידה, נשים בהריון ואמהות טריות) במאמר מעניין שקראתי החודש.

מחקר[1] שפורסם בעיתון Journal of Nutrition and Metabolism בחודש ספטמבר בחן את צריכת האנרגיה של תינוקות, עם דגש על הימים הראשונים.

ידוע כי להנקה יתרונות של הגנה מפני השמנת יתר ומחלות קרדיו-וסקולריות אך הגורמים לא ברורים.

הבדלים בקצב העליה במשקל בימים הראשונים - תינוקות יונקים עולים במשקל פחות מתינוקות שאוכלים תמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות, הנקראת גם פורמולה) - יכולים לתרום להסבר. הבדלים אלו נובעים מפער בהרכב חלב אם לעומת תמ"ל וכן בכמות החלב שצורכים התינוקות.

מחקר זה מתמקד בהרכב החלב והכמויות הנצרכות בימים הראשונים, ע"י תינוקות בריאים, בהנקה מלאה, לעומת צריכת תמ”ל.

·        הרכב התמ”ל נשאר קבוע במשך החודשים הראשונים בחיי התינוק, בעוד שהקולוסטרום והחלב משנים את הרכבם באופן משמעותי במשך חיי התינוק.
במחקר נמצא כי כמות השומנים והפחמימות בחלב אם בכל השלבים (קולוסטרום, חלב מעבר וחלב בשל) הינה נמוכה לעומת הכמות הנמצאת בתמ”ל. לדוגמה בתמ”ל יש כ-25% יותר שומנים ופחמימות לעומת חלב אם.

·        נפח החלב שהתינוק צורך בהזנה של תמ”ל בבקבוק הוא גבוה באופן ניכר בימים הראשונים לעומת הנפח שצורך תינוק יונק. למשל ביום הראשון תינוק צורך יותר מפי-5 כמות של תמ”ל לעומת הכמות שתינוק צורך בהנקה.

השילוב של שני נתונים אלו (תמ”ל מכיל יותר שומנים ופחממות, ותינוק צורך כמות גדולה יותר של תמ”ל מאשר חלב אם בהנקה) גורם לכך סך האנרגיה שתינוק צורך בהזנה בתמ”ל גבוה באופן משמעותי לעומת הנקה, החל מפי 9 ביום הראשון, וממשיך לפער של פי 1.2 בגיל 2-6 שבועות.

יתכן שתינוקות שניזונים בתמ”ל, עוברים האכלת יתר בימים הראשונים, בתקופת צמיחה שהיא כנראה קריטית, דבר העלול להשפיע על הסיכון להשמנת יתר בטווח הרחוק.

עד כאן סיכום המחקר.

ומהן התובנות שאני לוקחת ממנו?

1.) לא תמיד מתאפשר לכל צמד של אמא ותינוק, להנות מהיתרונות של הנקה, מסיבות שונות ומגוונות, בין אם מתוך בחירה או בשל אילוץ. אך כדאי לדעת שלהנקה בימים הראשונים השלכות ארוכות טווח, ולכן – אם ניתן – מומלץ לנסות להתמודד עם הקשיים/הסתיגויות מהנקה, לפחות לנסות להניק בשבוע הראשון. לעיתים נדמה לאמהות שמאחר וכמות הקולוסטרום בימים הראשונים היא מעטה – אין תועלת בהנקה הנמשכת פרק זמן קצר (למשל שבוע). אך בקולוסטרום יש ריכוז גבוה של נוגדנים (פי 10 יותר מאשר בחלב בשל), חלבונים, ויטמין A ו – D  (פי 3 יותר מאשר בחלב בשל) פפטידים המגינים על המעיים של התינוק, ועוד מרכיבים חיונים להתפתחות התינוק [2]

מחקר זה מהווה רק דוגמה אחת מבין רבות – למה כאשר יולדת טריה לא בטוחה ברצונה/יכולתה להניק, עדיף להניק למשך זמן קצר, מאשר לא להניק בכלל.

2.) מסקנה אחרת שלי מהמחקר היא חשיבות של לימוד הזנה מבקבוק בשיטה שנקראת paced feeding = האכלה קצובה מבקבוק***
שיטה זאת מקובלת בין היתר כאשר אמא רוצה להניק אך צריכה לתת תוספת בבקבוק. מטרת השיטה היא לדמות את קצב ההאכלה מבקבוק לקצב שבו תינוק יונק, כדי לאפשר לו לווסת את צריכת החלב שלו, להגיע לתחושת שובע תוך הימנעות מהאכלת יתר.

בעולם אידאלי, כדאי שכל מי שמאכיל תינוק בבקבוק – ידע להשתמש בטכניקת האכלה קצובה (אמהות, אבות, אחיות בי"ח, הסבתות הדודות) כבר מהיום הראשון לחייו של התינוק, בין אם הוא מקבל רק תמ"ל או ניזון בהנקה עם שילוב של בקבוקים.

ולראיה – במחקר אחר [3] שהתמקד באוכלוסיה מסוימת בארה"ב - בה האכלת יתר מאוד נפוצה - ניסו החוקרים לבדוק האם ע"י הדרכת ההורים להמנעות מהאכלת יתר (בגיל 1-2 חודשים) ניתן להפחית את התופעה (בגיל 4-5) חודשים. החוקרים מצאו כי למרות שהתאוריה הובנה היטב ע"י המשפחות, במציאות לא היה כל שינוי בהרגלי ההאכלה של התינוקות.

לאור הממצאים של המחקר הראשון שהזכרתי (הימים הראשונים הם משמעותיים ביותר מבחינת יצירת הרגלי אכילה נכונים) ניתן להבין שתינוק שעבר האכלת יתר במשך 1-2 חודשים, קשה לו לווסת בצורה יותר טובה את הכמויות שהוא צורך, גם אם הוריו מבינים ומודעים לחסרונות שבהאכלת יתר.

*** הסבר על האכלה קצובה ניתן לקרוא במאמריהן של שתי יועצות הנקה מוסמכות IBCLC
באתר של יעל פנחסי
ובאתר של רווית שוחט

מקורות:

[1] קישור למחקר: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23056929

J Nutr Metab. 2012 Sep 27.

Is the macronutrient intake of formula-fed infants greater than breast-fed infants in early infancy? / Hester SN, Hustead DS, Mackey AD, Singhal A, Marriage BJ.

[2]    Breast feeding management for the clinician /Marsha Walker 2^nd edition p. 5

[3] קישור למחקר: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18565465

J Nutr Educ Behav. 2008 Jul-Aug;40(4):244-50.

Educational intervention to modify bottle-feeding behaviors among formula-feeding mothers in the WIC program: impact on infant formula intake and weight gain / Kavanagh KF, Cohen RJ, Heinig MJ, Dewey KG.

לימור פלד היא יועצת הנקה מוסמכתIBCLC   משנת 2010, בוגרת מסלול הכשרה של אוניברסיטת סן-דיגו בקליפורניה.

לימור מתגוררת ברמת השרון, ועורכת ביקורי בית באזור השרון והמרכז, הרצאות ומפגשי הכנה להנקה.

לפרטים נוספים: www.yankut.co.il

יעוץ שנגמר אחרת/ הדס אזולאי גביש

הטלפון לא הפסיק לנדנד  ולבסוף חצי ישנה עניתי .

זה היה האבא – כבר מההפתעה התעוררתי כולי:

'היא רוצה להניק' הוא אומר לי

'אבל זה לא הולך. תוכלי לבוא עכשיו ?'

'כבר 11 בלילה' אני אומרת 'אני חושבת שנפגש בבוקר', עניתי.

בבוקר השכם הטלפון שוב צלצל, "היא לא  מצליחה , אשמח שתבואי" ,

אפשר לשוחח עם האם?אני שואלת , 

'היא נחה עכשיו אבל זה בסדר היא מחכה לך'

משונה, חשבתי, אבל התחלתי להתארגן לנסיעה.

הגעתי לבית כפרי  אחד מיני רבים בסביבה שלי, בית אחורי שצמוד לבית ההורים הגדול. וכמו שתיארתי לעצמי בסלון חיכו לי סבא סבתא,  אבא, תינוק חמוד וגם אמא אחת חיוורת במיוחד.

ברכתי את כולם לשלום, התבוננתי בתינוק שישן שנת ישרים  היישרתי מבט אל האמא ושאלתי : מה קורה ? איך את מרגישה? 

'אולי את יכולה להתחיל את היעוץ' הסבתא שואלת, 'אני אעיר את התינוק'. וכבר היא מעירה אותו, מקלפת את בגדיו ומגלה גוף שמנמן ובריא של תינוק אחרי לידה , נראה מבטיח.

התינוק מתחיל לבכות. האבא ברקע מספר לי על חויות ההנקה של אשתו. ואילו היא יושבת בשקט, חיוורת מרגע לרגע,

אני מניחה יד עליה, שואלת בעיניים – מה קורה? והיא עונה בשקט, הוא רעב בואי ננסה.

התחלנו ביעוץ  - לאורך כל הדרך כל באי הבית התערבו וכמעט שלא נתנו לאם לדבר ולמרות זאת, אחרי הדרכה מתאימה התינוק נצמד ואכל ברעבתנות, הסבא נרגע ויצא מהחדר, הסבתא אחריו.

התינוק נרדם מבושם מההנקה, ואני ניצלתי את האווירה הטובה ובקשתי מהאב מעט פרטיות עם אשתו – שנוכל  לשוחח על ההמשך בשקט.

כשהחדר התפנה , שאלתי שוב – ספרי לי, איך את מרגישה? בקול חלוש סיפרה לי על לידה ארוכה שהסתבכה, על חשש לזיהום שבגללו לא התחילה להניק מיד ועל השחרור המפתיע כמה שעות לאחר מכן.

זיהום? החשד הלך לנקר במוחי? קבלת כבר את התוצאות מבית החולים?

לא, היא אמרה, שחררו אותי והנחתי שהכל בסדר.

כעת החלו הדברים מתחברים בראשי , הקול החלש, החיוורון, הישיבה הפסיבית שלה כל היעוץ- נגעתי תוך רשות במצחה וראיתי שהיא בוערת.

"כמה זמן את ככה, שאלתי? " מאתמול,  שעה אחרי שהגעתי הביתה, זה מנסיונות ההנקה של הלילה.  לא שתיתי מספיק, היא ממלמלת.

האבא, חזר לוקח את התינוק בעדינות, מחייך לאשתו – "יאללה, תתעודדי" הוא אומר לה – "הנה הוא אכל. הדיכאון, הוא שואל אותי ? זה אצל כל הנשים?"

"זה לא  נראה טוב", אני אומרת "תיקח אותה  למיון, יש לה חום, היא חלשה, הסימנים לא נראים טוב ".

"לא", הוא מתעקש. "בדקו אותה ושחררו הכל בסדר". וכך מצאתי את עצמי, פעם ראשונה ביעוץ, קצת מאבדת את שלוות רוחי – "זה בסדר? היא נראית לך בסדר?  ברור שקורה פה משהו? או שאתם הולכים יחד למיון או שאני מתקשרת  שיפנו אותה".

האב הלך להתייעץ עם הוריו שהקשיבו בחדר השני, שמעתי אותם מתווכחים ולא ידעתי מה לעשות. מצד אחד רפואה זה לא המקצוע שלי , מצד שני ראיתי הרבה נשים אחרי לידה כדי שכל האורות האדומים ידלקו ובגלל שכבר אבחנתי את האמא  הרגשתי שיש לי אחריות .

הסתכלתי על האם בצד , במבט קל ניתן היה לחשוב שהיא מנמנמת על הספה , אבל מבט שני הבהיר לי שהיא קרובה לעלפון – "זה הזמן אמרתי". עכשיו אנא קחו אותה לפני שיהיה מאוחר".

יצאתי מהבית מבולבלת, דואגת ומתפללת לשלומה.

בשעת לילה מאוחרת, קבלתי שוב טלפון. "תודה" הוא אמר, "הצלת אותה.  הזיהום התפשט, הייתה פאשלה ולא ממש הסתכלו על הבדיקות. היא מחוברת לאנטיביוטיקה חזקה וכבר לא תניק."

השיחה נסגרה, ורק מאוחר יותר נזכרתי שאפילו לא שלמו לי על הביקור –  אחרי שבוע קבלתי מהם צ'ק עם פתק קטן: "ליועצת ההנקה שהפעם  העניקה לאם"

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

הדס אזולאי – גביש, יועצת הנקה מוסמכת IBCLC משנת  ויועצת מוסמכת במוח אחד (קינסולוגיה) משנת 2008.

בעלת מאטה –  בית לנשים בכל תקופת הפוריות. 

מקבלת בביתה בשעלבים (מועצת גזר,  דקות ממודיעין ) ועורכת ביקורי בית באזור -  מודיעין רמלה וישובי הסביבה.