צריכת האנרגיה של תינוקות שמוזנים בתמ"ל לעומת תינוקות יונקים בימים הראשונים, ומה אפשר ללמוד מכך?

יועצות הנקה מוסמכות IBCLCs (International Board Certified Lactation Consultants) נדרשות להקפיד על רמה מקצועית גבוהה ביותר, גם לאחר שעברו את מבחני ההסמכה הבינלאומיים. מעבר לצבירת נסיון מעשי, יועצת הנקה IBCLC נדרשת להמשיך ולהתעדכן ע"י לימוד, קריאה, והשתתפות בכנסים מקצועיים, וכן צריכה לעבור מבחן הסמכה חוזר כל 5 או 10 שנים. היתרון המשמעותי של שיטה זאת הוא בכך שליועצת אין ברירה: חייבים להמשיך ללמוד ולהתעדכן, גם אם קשה למצוא זמן פנוי... 

אז בעודי עוברת על אחד המאמרים, חשבתי לשתף אתכם (אנשי המקצוע בתחום הריון ולידה, נשים בהריון ואמהות טריות) במאמר מעניין שקראתי החודש.

מחקר[1] שפורסם בעיתון Journal of Nutrition and Metabolism בחודש ספטמבר בחן את צריכת האנרגיה של תינוקות, עם דגש על הימים הראשונים.

ידוע כי להנקה יתרונות של הגנה מפני השמנת יתר ומחלות קרדיו-וסקולריות אך הגורמים לא ברורים.

הבדלים בקצב העליה במשקל בימים הראשונים - תינוקות יונקים עולים במשקל פחות מתינוקות שאוכלים תמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות, הנקראת גם פורמולה) - יכולים לתרום להסבר. הבדלים אלו נובעים מפער בהרכב חלב אם לעומת תמ"ל וכן בכמות החלב שצורכים התינוקות.

מחקר זה מתמקד בהרכב החלב והכמויות הנצרכות בימים הראשונים, ע"י תינוקות בריאים, בהנקה מלאה, לעומת צריכת תמ”ל.

·        הרכב התמ”ל נשאר קבוע במשך החודשים הראשונים בחיי התינוק, בעוד שהקולוסטרום והחלב משנים את הרכבם באופן משמעותי במשך חיי התינוק.
במחקר נמצא כי כמות השומנים והפחמימות בחלב אם בכל השלבים (קולוסטרום, חלב מעבר וחלב בשל) הינה נמוכה לעומת הכמות הנמצאת בתמ”ל. לדוגמה בתמ”ל יש כ-25% יותר שומנים ופחמימות לעומת חלב אם.

·        נפח החלב שהתינוק צורך בהזנה של תמ”ל בבקבוק הוא גבוה באופן ניכר בימים הראשונים לעומת הנפח שצורך תינוק יונק. למשל ביום הראשון תינוק צורך יותר מפי-5 כמות של תמ”ל לעומת הכמות שתינוק צורך בהנקה.

השילוב של שני נתונים אלו (תמ”ל מכיל יותר שומנים ופחממות, ותינוק צורך כמות גדולה יותר של תמ”ל מאשר חלב אם בהנקה) גורם לכך סך האנרגיה שתינוק צורך בהזנה בתמ”ל גבוה באופן משמעותי לעומת הנקה, החל מפי 9 ביום הראשון, וממשיך לפער של פי 1.2 בגיל 2-6 שבועות.

יתכן שתינוקות שניזונים בתמ”ל, עוברים האכלת יתר בימים הראשונים, בתקופת צמיחה שהיא כנראה קריטית, דבר העלול להשפיע על הסיכון להשמנת יתר בטווח הרחוק.

עד כאן סיכום המחקר.

ומהן התובנות שאני לוקחת ממנו?

1.) לא תמיד מתאפשר לכל צמד של אמא ותינוק, להנות מהיתרונות של הנקה, מסיבות שונות ומגוונות, בין אם מתוך בחירה או בשל אילוץ. אך כדאי לדעת שלהנקה בימים הראשונים השלכות ארוכות טווח, ולכן – אם ניתן – מומלץ לנסות להתמודד עם הקשיים/הסתיגויות מהנקה, לפחות לנסות להניק בשבוע הראשון. לעיתים נדמה לאמהות שמאחר וכמות הקולוסטרום בימים הראשונים היא מעטה – אין תועלת בהנקה הנמשכת פרק זמן קצר (למשל שבוע). אך בקולוסטרום יש ריכוז גבוה של נוגדנים (פי 10 יותר מאשר בחלב בשל), חלבונים, ויטמין A ו – D  (פי 3 יותר מאשר בחלב בשל) פפטידים המגינים על המעיים של התינוק, ועוד מרכיבים חיונים להתפתחות התינוק [2]

מחקר זה מהווה רק דוגמה אחת מבין רבות – למה כאשר יולדת טריה לא בטוחה ברצונה/יכולתה להניק, עדיף להניק למשך זמן קצר, מאשר לא להניק בכלל.

2.) מסקנה אחרת שלי מהמחקר היא חשיבות של לימוד הזנה מבקבוק בשיטה שנקראת paced feeding = האכלה קצובה מבקבוק***
שיטה זאת מקובלת בין היתר כאשר אמא רוצה להניק אך צריכה לתת תוספת בבקבוק. מטרת השיטה היא לדמות את קצב ההאכלה מבקבוק לקצב שבו תינוק יונק, כדי לאפשר לו לווסת את צריכת החלב שלו, להגיע לתחושת שובע תוך הימנעות מהאכלת יתר.

בעולם אידאלי, כדאי שכל מי שמאכיל תינוק בבקבוק – ידע להשתמש בטכניקת האכלה קצובה (אמהות, אבות, אחיות בי"ח, הסבתות הדודות) כבר מהיום הראשון לחייו של התינוק, בין אם הוא מקבל רק תמ"ל או ניזון בהנקה עם שילוב של בקבוקים.

ולראיה – במחקר אחר [3] שהתמקד באוכלוסיה מסוימת בארה"ב - בה האכלת יתר מאוד נפוצה - ניסו החוקרים לבדוק האם ע"י הדרכת ההורים להמנעות מהאכלת יתר (בגיל 1-2 חודשים) ניתן להפחית את התופעה (בגיל 4-5) חודשים. החוקרים מצאו כי למרות שהתאוריה הובנה היטב ע"י המשפחות, במציאות לא היה כל שינוי בהרגלי ההאכלה של התינוקות.

לאור הממצאים של המחקר הראשון שהזכרתי (הימים הראשונים הם משמעותיים ביותר מבחינת יצירת הרגלי אכילה נכונים) ניתן להבין שתינוק שעבר האכלת יתר במשך 1-2 חודשים, קשה לו לווסת בצורה יותר טובה את הכמויות שהוא צורך, גם אם הוריו מבינים ומודעים לחסרונות שבהאכלת יתר.

*** הסבר על האכלה קצובה ניתן לקרוא במאמריהן של שתי יועצות הנקה מוסמכות IBCLC
באתר של יעל פנחסי
ובאתר של רווית שוחט

מקורות:

[1] קישור למחקר: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23056929

J Nutr Metab. 2012 Sep 27.

Is the macronutrient intake of formula-fed infants greater than breast-fed infants in early infancy? / Hester SN, Hustead DS, Mackey AD, Singhal A, Marriage BJ.

[2]    Breast feeding management for the clinician /Marsha Walker 2^nd edition p. 5

[3] קישור למחקר: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18565465

J Nutr Educ Behav. 2008 Jul-Aug;40(4):244-50.

Educational intervention to modify bottle-feeding behaviors among formula-feeding mothers in the WIC program: impact on infant formula intake and weight gain / Kavanagh KF, Cohen RJ, Heinig MJ, Dewey KG.

לימור פלד היא יועצת הנקה מוסמכתIBCLC   משנת 2010, בוגרת מסלול הכשרה של אוניברסיטת סן-דיגו בקליפורניה.

לימור מתגוררת ברמת השרון, ועורכת ביקורי בית באזור השרון והמרכז, הרצאות ומפגשי הכנה להנקה.

לפרטים נוספים: www.yankut.co.il

יעוץ שנגמר אחרת/ הדס אזולאי גביש

הטלפון לא הפסיק לנדנד  ולבסוף חצי ישנה עניתי .

זה היה האבא – כבר מההפתעה התעוררתי כולי:

'היא רוצה להניק' הוא אומר לי

'אבל זה לא הולך. תוכלי לבוא עכשיו ?'

'כבר 11 בלילה' אני אומרת 'אני חושבת שנפגש בבוקר', עניתי.

בבוקר השכם הטלפון שוב צלצל, "היא לא  מצליחה , אשמח שתבואי" ,

אפשר לשוחח עם האם?אני שואלת , 

'היא נחה עכשיו אבל זה בסדר היא מחכה לך'

משונה, חשבתי, אבל התחלתי להתארגן לנסיעה.

הגעתי לבית כפרי  אחד מיני רבים בסביבה שלי, בית אחורי שצמוד לבית ההורים הגדול. וכמו שתיארתי לעצמי בסלון חיכו לי סבא סבתא,  אבא, תינוק חמוד וגם אמא אחת חיוורת במיוחד.

ברכתי את כולם לשלום, התבוננתי בתינוק שישן שנת ישרים  היישרתי מבט אל האמא ושאלתי : מה קורה ? איך את מרגישה? 

'אולי את יכולה להתחיל את היעוץ' הסבתא שואלת, 'אני אעיר את התינוק'. וכבר היא מעירה אותו, מקלפת את בגדיו ומגלה גוף שמנמן ובריא של תינוק אחרי לידה , נראה מבטיח.

התינוק מתחיל לבכות. האבא ברקע מספר לי על חויות ההנקה של אשתו. ואילו היא יושבת בשקט, חיוורת מרגע לרגע,

אני מניחה יד עליה, שואלת בעיניים – מה קורה? והיא עונה בשקט, הוא רעב בואי ננסה.

התחלנו ביעוץ  - לאורך כל הדרך כל באי הבית התערבו וכמעט שלא נתנו לאם לדבר ולמרות זאת, אחרי הדרכה מתאימה התינוק נצמד ואכל ברעבתנות, הסבא נרגע ויצא מהחדר, הסבתא אחריו.

התינוק נרדם מבושם מההנקה, ואני ניצלתי את האווירה הטובה ובקשתי מהאב מעט פרטיות עם אשתו – שנוכל  לשוחח על ההמשך בשקט.

כשהחדר התפנה , שאלתי שוב – ספרי לי, איך את מרגישה? בקול חלוש סיפרה לי על לידה ארוכה שהסתבכה, על חשש לזיהום שבגללו לא התחילה להניק מיד ועל השחרור המפתיע כמה שעות לאחר מכן.

זיהום? החשד הלך לנקר במוחי? קבלת כבר את התוצאות מבית החולים?

לא, היא אמרה, שחררו אותי והנחתי שהכל בסדר.

כעת החלו הדברים מתחברים בראשי , הקול החלש, החיוורון, הישיבה הפסיבית שלה כל היעוץ- נגעתי תוך רשות במצחה וראיתי שהיא בוערת.

"כמה זמן את ככה, שאלתי? " מאתמול,  שעה אחרי שהגעתי הביתה, זה מנסיונות ההנקה של הלילה.  לא שתיתי מספיק, היא ממלמלת.

האבא, חזר לוקח את התינוק בעדינות, מחייך לאשתו – "יאללה, תתעודדי" הוא אומר לה – "הנה הוא אכל. הדיכאון, הוא שואל אותי ? זה אצל כל הנשים?"

"זה לא  נראה טוב", אני אומרת "תיקח אותה  למיון, יש לה חום, היא חלשה, הסימנים לא נראים טוב ".

"לא", הוא מתעקש. "בדקו אותה ושחררו הכל בסדר". וכך מצאתי את עצמי, פעם ראשונה ביעוץ, קצת מאבדת את שלוות רוחי – "זה בסדר? היא נראית לך בסדר?  ברור שקורה פה משהו? או שאתם הולכים יחד למיון או שאני מתקשרת  שיפנו אותה".

האב הלך להתייעץ עם הוריו שהקשיבו בחדר השני, שמעתי אותם מתווכחים ולא ידעתי מה לעשות. מצד אחד רפואה זה לא המקצוע שלי , מצד שני ראיתי הרבה נשים אחרי לידה כדי שכל האורות האדומים ידלקו ובגלל שכבר אבחנתי את האמא  הרגשתי שיש לי אחריות .

הסתכלתי על האם בצד , במבט קל ניתן היה לחשוב שהיא מנמנמת על הספה , אבל מבט שני הבהיר לי שהיא קרובה לעלפון – "זה הזמן אמרתי". עכשיו אנא קחו אותה לפני שיהיה מאוחר".

יצאתי מהבית מבולבלת, דואגת ומתפללת לשלומה.

בשעת לילה מאוחרת, קבלתי שוב טלפון. "תודה" הוא אמר, "הצלת אותה.  הזיהום התפשט, הייתה פאשלה ולא ממש הסתכלו על הבדיקות. היא מחוברת לאנטיביוטיקה חזקה וכבר לא תניק."

השיחה נסגרה, ורק מאוחר יותר נזכרתי שאפילו לא שלמו לי על הביקור –  אחרי שבוע קבלתי מהם צ'ק עם פתק קטן: "ליועצת ההנקה שהפעם  העניקה לאם"

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

הדס אזולאי – גביש, יועצת הנקה מוסמכת IBCLC משנת  ויועצת מוסמכת במוח אחד (קינסולוגיה) משנת 2008.

בעלת מאטה –  בית לנשים בכל תקופת הפוריות. 

מקבלת בביתה בשעלבים (מועצת גזר,  דקות ממודיעין ) ועורכת ביקורי בית באזור -  מודיעין רמלה וישובי הסביבה.

מה, ייעוץ הנקה עולה כסף? כמה?! / עדי יותם

מדי פעם אני נתקלת בפורומים בשאלה שבכותרת.
"אם כל כך חשוב לכן שנשים יניקו," שאלה מישהי לא מזמן, "למה אתן לוקחות על זה כסף? ועוד כל כך הרבה!" 

אז שואלת יקרה, הנה התשובה שלי:

ראשית, נכון: ייעוץ ההנקה מאופיין בכך שלעוסקות בו יש בדרך כלל זיקה רגשית לנושא. כך הדבר במקצועות טיפוליים רבים. ביקור מוצלח שהביא לשיפור חוויית ההנקה של אמא ותינוק מעניק סיפוק שאינו דומה (להערכתי. לא מניסיון אישי) לסיפוק של איש מכירות שמכר לך טויוטה ולא סובארו. יועצות הנקה עוסקות במקצוען לא מתוך מחשבה שכך יוכלו להתעשר, אלא מתוך הידיעה והאמונה שחוויית הנקה מוצלחת טובה לבריאות התינוק ואמו, טובה לקשר בין השניים, וטובה לחברה כולה (מבחינת בריאות הציבור, איכות הסביבה, הקלת נטל הוצאות הבריאות, פחות אובדן ימי מחלה להורים עובדים, ושחרור הורמונים מרגיעים שביכולתם להפוך את העולם לטוב יותר...). 

אבל האם העובדה שאנחנו אוהבות את המקצוע שלנו ושואבות ממנו סיפוק, די בה כדי לפטור אותנו מן הצורך להתפרנס?

לא ממש. די בכך שנחשוב על רופאים, פסיכולוגים ומורים - גם אלה עוסקים במקצועות שיש בהם שליחות, אך מתוגמלים גם כספית על עבודתם.

יש עדיין אנשים שחושבים שייעוץ הנקה פירושו שהיועצת מלטפת את ראשה של האם הסובלת ומעודדת אותה להמשיך ולהניק בכל מחיר, גם אם כואב לה וגם אם התינוק רעב. המציאות רחוקה מן הדימוי הזה. יועצות הנקה מוסמכות מסייעות לאמהות לשפר את טכניקת ההנקה, כך שהכאבים והפצעים ייעלמו; מנחות בכלים מעשיים להגברת כמות החלב אם יש בכך צורך; מאתרות מצבים רפואיים שונים ומפנות לטיפול של בעלי מקצוע אחרים במידת הצורך; מעריכות את טכניקת ההנקה ובונות עם האם תכנית לשיפור; מתרגלות עם האם מגוון של תנוחות שיקלו עליה במגוון מצבים; ועוד ועוד.

כדי לקבל את ההסמכה הבינלאומית IBCLC יועצות ההנקה עוברות קורסים שנבדקו ואושרו על ידי הוועד הלאומי המסמיך אותנו, כולל קורסים באנטומיה ובפיזיולוגיה; וצוברות אלפי שעות קליניות כדי שיוכלו לגשת לבחינת ההסמכה הבינלאומית. עליהן לחדש את ההסמכה הזו מדי כמה שנים (להבדיל מרואה חשבון, עורך דין או רופא, שעוברים בחינת הסמכה אחת בחייהם) ולהציג הוכחות שנכחו בימי עיון, הרצאות וכנסים כדי לשמור על הידע שלהן עדכני ומקצועי. הלימודים הנדרשים הן ברמה של לימודי תעודה או תואר ראשון. כמעט כל היועצות המוסמכות בארץ הן בעלות תואר אקדמי קודם. אלה שאין להן השכלה אקדמית רשמית, נדרשו להכשרה ארוכה יותר לפני שיכלו לגשת לבחינת ההסמכה.

מסלול ההכשרה הארוך הזה עולה כסף. וההוצאות לא נגמרות עם קבלת ההסמכה: יש לנו ביטוח אחריות מקצועית, הוצאות על מכשור ועל ציוד מתכלה, על נסיעות לביקורי הבית, הוצאות טלפון, הנהלת חשבונות ועוד ועוד. וכמובן - גם הזמן שלנו שווה כסף. 

הגיוני לחשוב שמערכת הבריאות תישא בעלויות ייעוץ ההנקה. ככלות הכל, לא משלמים מאות שקלים באופן פרטי על טיפול בדלקת אוזניים או בדלקת ריאות, אז למה מערכת הבריאות לא מממנת את מניעת המחלות האלה ועוד רבות אחרות? זה לא מפני שהמערכת לא יודעת שתינוקות שאינם יונקים עולים לה הרבה כסף; היא מודעת לכך היטב והדבר מתבטא בהמלצות משרד הבריאות הישראלי באשר להנקה. ועדיין, מקצוע ייעוץ ההנקה הוא צעיר יחסית ולא מוסדר עדיין. חלק מקופות החולים מממנות באופן חלקי או מלא ייעוץ הנקה, כך גם חלק מביטוחי הבריאות הפרטיים, אך הדרך להכנסת שירותיי יעוץ הנקה לסל הבריאות עדיין ארוכה. ובינתיים, האמהות משלמות.

ולמה כל כך הרבה? אפילו אם זוכרים שההוצאה על תינוקות שאינם יונקים גדולה פי כמה מן ההוצאה על ייעוץ הנקה, עדיין מדובר בהוצאה לא מבוטלת. אבל כשמביאים בחשבון את הדברים שפירטתי לעיל - משך ועלות ההכשרה, והשמירה על ההסמכה - לא מדובר בתעריף יוצא דופן יחסית לשירותים דומים. 

~~~~~~~~~~~~

עדי יותם היא יועצת הנקה מוסמכת IBCLC משנת 2008 ומדריכה בליגת לה לצ'ה מאז שנת 2000. עובדת באזור השרון והמרכז. מחברת שותפה של "לחזור לעבודה, להמשיך בהנקה" – מדריך לאמהות מניקות החוזרות לעבודה, ובעלת הבלוג "קפה על חלב" - פייסבוק 

הנקה בתקופות חירום ודחק- מתוך האתר שלנו

לאור המצב הבטחוני בארץ בימים האחרונים, ראינו לנכון להזכיר את המידע החשוב הזה בנוגע להנקה.

מידע זה נערך והותאם ע"י סוזן דויטש וגבי פישמן-פוסברי יועצות הנקה מוסמכות IBCLC, אחיות טיפת חלב, מחוז צפון, משרד הבריאות ומפורסם באופן קבוע גם באתר הבית של איגוד יועצות ההנקה הישראלי.

 ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

אנו חשופים בימים אלו למצבי דחק וחרדה אשר הגורם המשותף להם הוא שיבוש שגרת החיים העלול להתבטא במקרים מסוימים בשיבוש אספקת שרותים חיוניים, בצורך בעזיבת הבית או בהערכות של שהיה ממושכת במקלטים.

האיום המרכזי עבור ההורים הוא מידת האיום על השלמות הנפשית והפיזית של ילדיהם.

להלן מספר נקודות העשויות לסייע  בהבהרת סוגיות באשר לתהליך ההנקה בזמני חשיפה לארועי דחק וחרדה:

• ההנקה היא הדרך הטובה ביותר להמשיך ולשמור על הבריאות הנפשית והפיזית של התינוק. תהליך ייצור החלב אינו נפגע בשל אירוע הדחק. בעת חשיפה לאירוע יש השפעה זמנית בלבד על יכולת שחרור החלב. אנו מכירים את התחושות הפיזיות המלוות פחד כגון: יובש בפה, דופק מהיר, רעד בגוף, כפות רגליים וידיים קרירות וכד'. סימנים אלו מתמתנים כעבור זמן קצר, גם אם גורם הדחק ממשיך. כך באופן דומה פועל גם רפלקס שחרור החלב, אשר עלול להפסיק לשחרר חלב בזמן בהלה באופן זמני, אך רק לזמן קצר (דקות). חשוב לזכור כי זרימת החלב וייצורו ימשיכו כל  עוד תמשיכו להצמיד את התינוק לשד וזאת מאחר ומערכת ייצור החלב היא מערכת הסתגלותית, שנועדה לספק את צרכיו של התינוק גם במצבי דחק.
• בכל תקופות הדחק, יש חשיבות עליונה לא לעצור את זרימת החלב. אם בכל זאת את מרגישה שאינך יכולה להיניק את תינוקך באופן זמני, חשוב להוציא את החלב מהשד באמצעות משאבה או באופן ידני בתכיפות השווה למספר ההנקות אותן יונק התינוק בדרך כלל. אל תתני לשד לנוח, כי מתן מנוחה לשד עלול לגרום להיווצרות גודש, חסימות שד דלקות שדיים ומורסות בשד.
• מגע עור-לעור מסייע לתינוק לחוש בטוח ועשוי להפחית את מידת הנזק הרגשי בשל החשיפה לטראומה או לדחק. בנוסף מסייעים הורמוני ההנקה המופרשים, לאם לחוש רגועה יותר.
•  גם אמהות שאינן אוכלות באופן מאוזן או אוכלות כמויות מופחתות בשל המתח והחרדה, עדיין יכולות להיניק באופן תקין ויעיל.
• בתקופות מתח וחרדה עלולה המערכת החיסונית שלנו לסבול מירידה מסוימת בתנגודת הגופנית, ולכן יש חשיבות להמשיך להיניק כדי לאפשר לתינוק הגנה מרבית בפני מחוללי מחלה גם במקומות בהם תנאי ההיגיינה ירודים יותר כגון מקלטים ומרחבים צפופים באנשים.

עקרונות להנקה שמחה

ודאי שההנקה אינה מכאיבה = עיקרון ההצמדה הנכונה

תני לתינוק לינוק בתדירות גבוהה על פי בקשתו = עקרון הביקוש וההיצע

דעי שאת מסוגלת לייצר מספיק חלב שיספק את תינוקך באופן מלא לפחות 6 חודשים = עקרון הביטחון בגופך

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

נקודות אלו לוקטו, נערכנו והותאמו מתוך מסמכים שנכתבו ע"י  הWHO, (ארגון הבריאות העולמי) ארגון הUNICEF וILCA (הארגון הבין לאומי של יועצות ההנקה)

 http://www.ilca.org/katrina/InfantFeeding-EmergPP.pdf

http://www.unicef.org/nutrition/files/Emergency_WHO_U_RC_IFRC_rev.DOC

http://whqlibdoc.who.int/euro/1994-97/EUR_ICP_LVNG_01_02_08.pdf

שחרור חלב דיספורי/ לילי עוזיאל

בטור זה אני מבקשת לשתף אתכן, יועצות הנקה נכבדות, נשים המלוות יולדות (בין כנשות מקצוע ובין מלוות אישיות) ודרככן אף את היולדות עצמן, בתופעה המכונה באנגלית 

D-MER: DYSPHORIC MILK EJECTION REFLEX

בעברית אכנה אותה שחרור חלב דיספורי ובקיצור: שח”ד.

אני מתקשה לזכור מתי היתה הפעם הראשונה בה נתקלתי בתופעה, אני זוכרת רק שהחשיפה אליה סחפה אותי בגלי אמפטיה. 

ככל שאני מתעמקת ומכירה יותר זוויות של הנקה, אני מבינה יותר שהנקה היא אנושיות צרופה, אשר ככזאת מקפלת בתוכה כל-כך הרבה זוויות. 

בחיי היומיום שלי אני פוגשת זוויות רבות של הנקה. רובן שכיחות ומוכרות: האושר, החיבור, הסיפוק, הקשיים, הייאוש, המשוכות, ההתגברות על משוכות, שוב סיפוק...

היכרות עם תופעות כמו שחרור חלב דיספורי מאירה גם את הצד האפלולי יותר של ירח ההנקה.

אני מבקשת לערוך היכרות עם שח"ד. 

זאת תופעה אנושית שאני חוששת שאם לא נכיר אותה ואם לא נסייע לנשים להכיר בה - יהיו סביבנו נשים שחווית האמהות שלהן תהיה פחות מעצימה ומספקת מכפי שיכלה להיות ומכך אני נעצבת מאוד.

למיטב ידיעתי אין בישראל בסיס מידע אשר להיקף הנשים החוות שחרור חלב דיספורי. 

אני מקווה שפתיחת שיח בנושא זה בין נשות מקצוע המלוות נשים לאחר לידה ובינינו הנשים לבין עצמנו, תזרה אור גם על היקף התופעה בישראל.

מהי דיספוריה? 

דיספוריה היא הפרעה במצב הרוח. הכוונה בדרך כלל היא למצב רוח ירוד, לא נעים, למשל תחושת עצב קשה, תחושת חרדה, רגזנות, או חוסר שקט. זהו המצב ההפוך מאופוריה.

מהי תופעת שחרור חלב דיספורי?

שחרור חלב דיספורי זו תופעה בה האשה המניקה חווה פרץ פתאומי של דיספוריה או של רגשות שליליים עזים ממש לפני התרחשות רפלקס ירידת החלב. הדיספוריה נמשכת לא יותר מאשר רגעים ספורים.

שח”ד היא תופעה אשר זכתה להכרה רק לפני שנים ספורות וזהו נושא המצוי במחקר. 

כבר כעת ידוע שזוהי תופעה שניתן לטפל בה. מחקר ראשוני מלמד כי מה שגורם לתופעה הוא כנראה פעילות דופמין לקויה במהלך רפלקס ירידת החלב.

בואו נבין מה תופעת השח"ד אינה:

תופעת שחרור חלב דיספורי אינה תגובה פסיכולוגית להנקה.

תופעת שחרור חלב דיספורי אינה ירידת חלב המלווה בבחילה, או בכאב ראש, או בכל אי נוחיות גופנית מבודדת אחרת.

תופעת שחרור חלב דיספורי אינה ביטוי של דכאון לאחר לידה או הפרעה במצב רוח לאחר לידה.

תופעת שחרור חלב דיספורי אינה תחושה של תיעוב הנקה.

תופעת שחרור חלב דיספורי אינה התופעה של חוסר חשק או סלידה מהנקה המתרחשת לעיתים אצל אמהות המניקות תוך שהן בהריון.

אז מה עובר על אמא הסובלת מתופעת שחרור חלב דיספורי?

·       תחושה של דיספוריה המופיעה לפתע לפני רפלקס שחרור החלב והנעלמת תוך 30 שניות עד 2 דקות.

·       היא תרגיש את הדיספוריה לפני שתרגיש את שחרור החלב בשדייה (ונזכור שלא כל האמהות מרגישות את התרחשות שחרור החלב).

·       לעיתים עוד לפני ששחרור החלב הראשון נגמר, תחושת הדיספוריה כבר חולפת והאמא מרגישה טוב.

·       הדיספוריה עשויה לקרות לפני שחרור החלב הראשון בהנקה בלבד, או לפני כל אחד מרפלקסי שחרור החלב המתרחשים במהלך ההנקה, בתלוי במידת העוצמה שבה התופעה מתבטאת אצל אותה אמא.

·       יתכן שתסבול משח”ד לפני שחרורי חלב בעת שאיבת חלב או בשחרור חלב ספונטני וגם זה תלוי בעוצמת התופעה אצלה.

·       שחרור חלב דיספורי זה רפלקס. ככזה הנשלט ע”י הורמונים השח"ד אינו בשליטתה של האמא. האמא אינה יכולה לשכנע את עצמה לצאת מהדיספוריה.

·       לשח”ד אין קשר לגירוי הפטמה. ברגע שעומד להתרחש רפלקס ירידת חלב האמא אינה צריכה אפילו לחשוב על הנקה (כמו שהיא יכולה להשפיע סוגסטיבית על התרחשות רפלקס ירידת החלב) כדי שהדיספוריה תתקוף אותה. 

·       כדי להבין את הרפלקס של השח”ד, צריך לדעת שכששחרור חלב מתרחש רמת הורמון הפרולקטין בגוף עולה עוד לפני שהחלב מתחיל לזרום בשדיים. הדופמין מסייע לשלוט בהפרשת הפרולקטין. על רמת הדופמין לצנוח במהירות כדי שרמת הפרולקטין תוכל לעלות. כאשר רמת הפרולקטין מתחילה לטפס רמת הדופמין מתאזנת. תהליך זה מתרחש אצל כל אשה שמניקה. 

·       ידוע כי לדופמין השפעה על מצב הרוח. אצל אשה הסובלת משח”ד הדופמין מתנהג בצורה שונה מהרגיל בעת שרמתו צונחת. באותו רגע של צניחת דופמין האשה הסובלת משח”ד חשה בדיספוריה. כאשר רמת הדופמין מתאזנת – תחושת הדיספוריה שלה נעלמת.

·       תופעת השח”ד משתנה מאשה לאשה, ויכולה לבוא לידי ביטוי בתחושות שונות כמו עצבות, ייאוש, חרדה או עצבנות. הדיספוריה תמצא את מקומה בקשת הרחבה של הרגשות שיכולות לנוע ממחשבות אובדניות רגעיות ומתחושה קשה של געגועים ועד לזעם עז.

·       מקובל לסווג את השח”ד לשלוש רמות עוצמה: קלה, מתונה וחמורה. העוצמה נקבעת על ידי פרשנות האשה לעוצמת תחושותיה, ע”י משך הזמן שלוקח לשח”ד לחלוף, בכמה מתוך ירידות החלב בכל הנקה האמא חשה את הדיספוריה וע”י קריטריונים נוספים.

·       אמהות אינן חוות שח”ד מכיוון שחוו תקיפה מינית, או בגלל חווית לידה טראומטית. יתכן שבעת הדיספוריה האשה הסובלת משח”ד תזכר בחוויות שליליות שכאלה אם חוותה אותן בחייה, אבל לא החוויות השליליות האלה הן שגורמות לה לסבול משח”ד.

התחושות השליליות שהאשה מרגישה בעת הדיספוריה מזכירות לה איך הרגישה בעת שחוותה את החוויות השליליות האלה והן גורמות לה לחשוב על אותן חוויות שליליות אשר גרמו אף הן לצניחה ברמת הדופמין בגופה כאשר התרחשו בעברה. ייתכן שבגלל שהשח”ד עצמה גורמת לצניחה ברמת הדופמין האשה חווה מעיין תחושת דז'ה-וו לחוויות שליליות בעברה שגרמו אף הן לצניחת דופמין.

דרכי טיפול

כאשר האשה סובלת משח”ד ברמה קלה או מתונה, לעיתים די בקבלת מידע אודות התופעה כדי שהיא תוכל להתמודד עם התרחשותה בצורה סבירה.

לנשים רבות קל יותר לקבל את מצבן מרגע להן למדות כי מדובר בהתרחשות גופנית, להבדיל מהתרחשות נפשית-רגשית.

נשים רבות מוסרות כי קל להן יותר לשלוט בתסמינים מרגע שהבינו שמדובר בתופעה גופנית.

חשוב לעודד את הנשים הסובלות משח”ד לערוך יומן תחושות והרגלים כדי לסייע להן לבודד גורמים אפשריים המחמירים את התופעה (למשל לחץ ודחק, מחסור בנוזלים, צריכת יתר של קפאין) ושינוי הרגלים אשר יכול לסייע בהפחתת תסמיני התופעה (יותר מנוחה, טכניקות הרפיה, שתייה מוגברת במודע, פעילות גופנית ועוד).

אמהות הסובלות משח”ד בדרגה חמורה עשויות להזדקק לטיפול תרופתי. 

בנסיון שהצטבר בטיפול בשח”ד עד כה, נמצא שטיפול בתרופות שמעלות את רמת הדופמין בגוף מסייעות ביעילות בטיפול בשח”ד. טיפול זה יכול להיות בתרופות המונעות ספיגה מחדש של הדופמין על ידי התאים ששחררו אותו (Dopamin reuptake inhibitors), דופמין אגוניסטים או תרופות אחרות התומכות ברמת הדופמין בגוף ואשר יימצאו כמתאימות לשימוש באם המניקה. מידע לגבי תרופות כנ”ל, למשל בופרופיון (זיבאן) ניתן למצוא בספר Medications and Mother's milk המוכר מאת Dr. Thomas Hale.

תרופות נוגדות דכאון נפוצות מקבוצת הSSRI לא נמצאו כיעילות לטיפול בשח”ד, ככל הנראה כיוון שאינן משפיעות בדרך של העלאת רמת הדופמין בגוף.

מידע נוסף לגבי הטיפול התרופתי בשח”ד ניתן למצוא באתר האינטרנט ובפרסומים השונים הנזכרים שם.

מידע

תופעת שח”ד אינה חדשה אולם עד לפני שנים בודדות לא ניתן היה למצוא מידע כתוב אודותיה. אמהות חששו ועדיין חוששות לדבר עליה בשל החרדה הברורה מהתגובות הסביבתיות לתחושותיהן הקשות. ההשלכה של תגובות כאלה על הדימוי העצמי של האשה כאמא היא ברורה מאליה והיא עלולה להיות חמורה מאוד. כאשר העזו ודיברו על הרגשות הקשות המלווית אותן בכל ירידת חלב – לעיתים פטרו אותן ולא נתנו אישור ללגיטימיות של תחושותיהן. מסיבות אלה, עד לאחרונה לא הובן היקפה הרחב של תופעה זאת.

ככל שניתן תחושת הכרה בתופעה ונפתח פתח לאמהות לשוחח על תחושותיהן הקשות – נוכל לסייע ליותר ויותר אמהות להתמודד עם התופעה הקשה.

דמיינו לעצמכן את ההקלה שיחושו אותן אמהות, בדומה להקלה שחשו אמהות כה רבות עם “היציאה מהארון” של תופעת הדכאון לאחר לידה.

התעוררות של הדיון בתופעת ירידת החלב הדיספורית תעזור לנו גם לאמוד את היקף התופעה באוכלוסייה שלנו, ולהכיר לממסד הרפואי את התופעה ואת דרכי הטיפול בה.

טור זה נכתב בהתבסס על המידע המופיע באתר האינטרנט www.d-mer.org

זהו אתר אינטרנט שמנוהל על-ידי יועצת הנקה IBCLC האמריקאית Alia Macrina Heise אשר סבלה בעצמה משח”ד. Alia מרצה בנושא זה ברחבי העולם.

ביחד עם יועצת ההנקה הותיקה והידועה Diane Wiessinger היא פרסמה מספר פרסומים בנושא אשר מסייעים להקנות ידע לכל המטפלים המלווים אמהות הסובלות משח”ד.

פרק בנושא נכלל במהדורה השמינית של הספר The womanly artof breastfeeding אשר ראה אור בהוצאת ליגת לה לצ'ה.

אני מודה לגב' Alia Macrina Heise על הרשות שנתנה לי לתרגם מידע מכתוביה לעברית, מתוך רצוני לשתף את האמהות, יועצות ההנקה, הצוות הרפואי לגווניו השונים וכל המטפלים התומכים באמהות בתקופה הרגישה שלאחר הלידה במידע החשוב אודות תופעת שחרור החלב הדיספורי.

הכרותינו כולנו עם התופעה ושיתוף המידע יוכל גם לסייע להעמיק את הידע ההולך ונרכש לגביה ולגבי דרכי הטיפול בה.

לכל תינוק יש זכות לינוק ולכל אמא שרוצה להניק ישנה זכות להניק ברווחה ובהנאה. מצוותנו היא לסייע לאמהות ולתינוקות להגשים את הזכות החשובה הזאת.

~~~~~~~~~~~~~~~~~

לילי עוזיאל היא יועצת הנקה מוסמכת IBCLC משנת 2011.

היא יועצת הנקה פרטית בקהילה, באזור המרכז וחברה בצוות המרכז הרפואי להנקה של ד"ר מירה ליבוביץ'.

סיעור מוחות מקצועי לגבי שדיים עם "כוויות"/ ענת יערי

י' פנתה אליי טלפונית וסיפרה שהשדיים שלה מאוד פצועים וכאובים, היא ממש על סף ייאוש. היא ציינה שזהו בנה השלישי ועברו כשבועיים מהלידה.

כשהגעתי לביתה, נדהמתי לראות ששני השדיים מכוסים בפריחה והעור נראה מאוד מגורה, מזכיר במראה כוויות קשות

שאלתי אותה האם היא רגישה לחומר מסויים? האם שינתה  אבקת כביסה? האם היא  משתמשת במשחה מסויימת? היא סיפרה שהתחילה להשתמש בקרם לנולין שקיבלה בבית החולים וכעת היא מורחת אותו מספר פעמים ביום כדי להקל  על הצריבה והכאב. בנוסף היא נוטלת משככי כאבים כדי שתוכל להתמודד עם הכאב ולהמשיך להניק את בנה.

המראה היה באמת יוצא דופן. העור פגוע ורגיש ביותר, ולכן הדבר הראשון שהצעתי היה להפסיק מיידית את השימוש במשחה ולהשאיר את השדיים במצב מאוורר ככל האפשר

בערב, החלטתי להתייעץ עם הקולגות שלי דרך קבוצת הדיון הסגורה שלנו בפייסבוק. האם הסכימה שאצלם את השדיים כדי שאוכל לשתף את התמונות.  עשינו "סיעור מוחות".  גם שאר היועצות חשבו שנכון היה להפסיק מיידית את השימוש במשחה וזאת מכיוון שלא נמצא גורם אחר ואף המליצו להפנות את האם לרופא עור.  ואכן כך היה.

רופא העור איבחן שקיימת אלרגיה חמורה אצל האם ורשם לה מרשם למשחות לריפוי ושיקום העור.

כעבור שלושה ימים התקשרה אליי י' וסיפרה בשמחה רבה: "העור חלק  וורוד,  אין לי כבר צורך לקחת משככי כאבים, סוף סוף אני נהנית להניק  את הבן שלי!".

חשוב לי לציין שאלרגיה למשחת לנולין היא נדירה אך כמובן אפשרית ולכן כל שינוי במצב עור השדיים שבא בעקבות מריחת המשחה, חייב בירור מעמיק יותר.

משחת לנולין טהור מתאימה לטיפול וריכוך עור יבש וסדוק. היא מופקת מצמר כבשים ומריחתה על הפטמות מסייעת בהפחתת תחושת כאב וחוסר נוחות .

לנולין בדרגת נקיון רפואית, נחשבת לחומר היפואלרגני, בטוח לשימוש חיצוני ע"י ה -FDA.

מן הצמר של כבשה  מזן מרינו למשל,  ניתן להפיק כ 250-300 מיליליטר של לנולין.

~~~~~~~~~~~~~

ענת יערי- יועצת הנקה מוסמכת IBCLC משנת 2008 ומדריכת הכנה ללידה, גרה בקרית ביאליק.

מעבירה הרצאות בנושאי הנקה  בקורסים שונים ועורכת ביקורי בית באיזור הקריות, חיפה והסביבה.

אספקת חלב אצל אימהות לפגים במשקל נמוך מאד/ הדי הרפז

על פי הרצאה של דר' ג'יין מורטון מאוניברסיטת סטנפורד בארה"ב

אמהות רבות מתקשות לבסס את כמות החלב הדרושה לתינוקן לאורך זמן.  במחקרים שבדקו את הסיבות להפסקת הנקה אצל אמהות שילדו במועד ואצל אמהות שילדו  פגים נמצא שהסיבה העיקרית היא בעיה באספקת החלב.  גם כשבדקו את הסיבות להפסקת הנקה בין השבוע הראשון לששי לאחר הלידה, וגם במהלך השנה הראשונה לחיים, הסיבה העיקרית היא מחסור בחלב (milk supply). כמות החלב הינה הגורם החזק ביותר המשפיע על משך ההנקה ועל בלעדיותה.

ישנם גורמים נוספים שאנו נוטים "להאשים" כמשפיעים על יצור החלב כמו: הרגלי תזונה, מתח, שינה, כמות הנוזלים שהאם שותה וכדומה.  גורמים אלה לא קשורים לכמות החלב.  גורמים ידועים הקשורים להתבססות מוקדמת של כמות חלב גבוהה אצל אמהות שילדו לפני הזמן הם:

·         התחלת שאיבה מוקדמת, פחות מ-6 שעות לאחר הלידה

·         תדירות שאיבה מעל 5 פעמים ביממה

·         מגע עור בעור

הקשיים באספקת חלב בקרב אמהות שילדו פגים במשקל נמוך מאד:

·         רקמת שד פחות מפותחת

·         מצב בריאותי רעוע במהלך ההריון

·         עיכוב בהתחלת שאיבה לאחר הלידה ( מעל 6 שעות)

·         מספר מועט של שאיבות (פחות מ-5) ביום שלאחר הלידה ובהמשך התקופה לאחר הלידה

·         סיבות פסיכולוגיות, רגשיות

הסיבות להפסקת הנקה אצל אמהות לפגים:

·         חוסר בהספקת חלב

·         קושי בהעברת הפג ליניקה מהשד

·         קושי בהאכלה "משולשת"

המחקר מראה שתדירות גבוהה של שאיבה אצל אמהות לפגים משפיעה על כמות החלב בגיל שבועיים, אבל עדין קיים קושי בשמירת היתרון הזה בגיל שמונה שבועות.

אמהות לפגים התלויות במשאבה חשמלית לביסוס כמות החלב, יכולות לסחוט ידנית טיפות קולוסטרום בימים הראשונים, אבל מתקשות לאסוף כמות משמעותית בשאיבה.  לאחר ש"נכנס החלב" עדין נתן להוציא עוד כמות של חלב ידנית לאחר השאיבה

במחקר שנערך באוניברסיטת סטנפורד בדקו הוספת שתי טכניקות ידניות בנוסף לשאיבה במשאבה חשמלית, כגורם משפיע על כמות החלב:

1.      סחיטה ידנית (hand expression) בנוסף לשאיבה במשאבה להוצאת הקולוסטרום.

2.      שאיבת חלב תוך כדי פעולה ידנית על השד (hands-on-pumping) כמו:  מסג' לשד, לחיצה על השד (compression) וסחיטה ידנית בשלב שכבר נכנס החלב (lactogenesis).

האמהות למדו את הטכניקות הידניות לריקון טוב יותר של השד, ולא רק שאבו בצורה פסיבית. בהדרכה, האמהות למדו לעשות עיסוי לשד, לאחר מכן לשאוב את שני הצדדים בו זמנית, ולאחר מכן לשאוב או לסחוט ידנית כל צד בנפרד

כמות החלב הממוצעת באמהות שהוסיפו את הטכניקות הידניות לשאיבה החשמלית הייתה גבוהה יותר בהשוואה לכמות מדווחת של אמהות לפגים ששאבו בלבד באותה תדירות .

אמהות לפגים שסחטו את השד 5 פעמים ויותר בשלושת היממות הראשונות לאחר  הלידה, הצליחו לשאוב כמויות גדולות מהממוצע של חלב לאחר שבועיים.

אמהות לפגים הצליחו להגיע לכמות רצויה של חלב ולשמור אותה לאורך זמן ע"י הוספת טכניקות ידניות לשאיבה החשמלית .

פוטנציאל יצור החלב מושפע מהוצאת קולוסטרום בשלושת הימים הראשונים ולא רק מוויסות הורמונלי. מה שנעשה או לא נעשה בשלושת הימים הראשונים יכול להשפיע על כל מהלך ההנקה.  גירוי של מישוש ומגע מגביר את שחרור החלב. הוצאת קולוסטרום יעילה יותר עם היד. יתכן והקולוסטרום צמיגי מדי להוצאה במשאבה בלבד. חשוב לזכור שיש לעשות את פעולת השאיבה החשמלית ביחד עם הטכניקות הידניות. השילוב הזה הוכח כמשמעותי ביותר בהגברת כמות החלב יותר מאשר רק הארכת משך או הגברת התדירות של השאיבה.

לאור המידע שתואר כאן והניסיון המעשי מהשטח, ראוי לציין ששימוש בטכניקות האלה מומלץ גם לאמהות שילדו במועד שהן בסיכון לבעיה בהספקת חלב.

אמהות בסיכון לבעיה באספקת  חלב :

·         מצבים בהם חלה הפרדה בין האם לתינוק אחרי הלידה

·         אמהות שעברו ניתוחים בשד

·         אמהות  לתינוקות עם קשיים בהתלבשות על השד והעברת החלב

·         אמהות לתינוקות על גבול הפגות העליון late preterm  שבוע 35-38

·         אמהות לתינוקות קטנים לגיל הריון

·         אמהות לתינוקות עם צהבת ילודים ברמה גבוהה, או היפוגליסמיה

·         אמהות  לאחר לידה עם התערבויות

מכיון שאופן ריקון השד ביממות הראשונות הוא כה משמעותי להמשך תהליך ההנקה מומלץ לאם לסחוט ידנית לכפית, ולהוסיף לתינוק שלה ישירות לפיו לאחר כל הנקה. כך התינוק יתוגמל בעוד קלוריות, והתהליך לא יפגע. אם התינוק לא מצליח להעביר חלב, כמובן שעל האם לשלב את השאיבה והסחיטה הידנית.

סחיטה ידנית מתאימה לכל האמהות!

קישור לוידאו קליפ על הטכניקות הידניות

http://newborns.stanford.edu/Breastfeeding/HandExpression.html

http://newborns.stanford.edu/Breastfeeding/MaxProduction.html

~~~~~~~~~~~~~~~~~

הדי הרפז היא יועצת הנקה מוסמכת IBCLC משנת 1999, עובדת באזור חיפה. מרכזת ביחד עם סיגל גולן את קורס ניהול ההנקה של ביה"ס "ללדת"