שחרור חלב דיספורי/ לילי עוזיאל

בטור זה אני מבקשת לשתף אתכן, יועצות הנקה נכבדות, נשים המלוות יולדות (בין כנשות מקצוע ובין מלוות אישיות) ודרככן אף את היולדות עצמן, בתופעה המכונה באנגלית 

D-MER: DYSPHORIC MILK EJECTION REFLEX

בעברית אכנה אותה שחרור חלב דיספורי ובקיצור: שח”ד.

אני מתקשה לזכור מתי היתה הפעם הראשונה בה נתקלתי בתופעה, אני זוכרת רק שהחשיפה אליה סחפה אותי בגלי אמפטיה. 

ככל שאני מתעמקת ומכירה יותר זוויות של הנקה, אני מבינה יותר שהנקה היא אנושיות צרופה, אשר ככזאת מקפלת בתוכה כל-כך הרבה זוויות. 

בחיי היומיום שלי אני פוגשת זוויות רבות של הנקה. רובן שכיחות ומוכרות: האושר, החיבור, הסיפוק, הקשיים, הייאוש, המשוכות, ההתגברות על משוכות, שוב סיפוק...

היכרות עם תופעות כמו שחרור חלב דיספורי מאירה גם את הצד האפלולי יותר של ירח ההנקה.

אני מבקשת לערוך היכרות עם שח"ד. 

זאת תופעה אנושית שאני חוששת שאם לא נכיר אותה ואם לא נסייע לנשים להכיר בה - יהיו סביבנו נשים שחווית האמהות שלהן תהיה פחות מעצימה ומספקת מכפי שיכלה להיות ומכך אני נעצבת מאוד.

למיטב ידיעתי אין בישראל בסיס מידע אשר להיקף הנשים החוות שחרור חלב דיספורי. 

אני מקווה שפתיחת שיח בנושא זה בין נשות מקצוע המלוות נשים לאחר לידה ובינינו הנשים לבין עצמנו, תזרה אור גם על היקף התופעה בישראל.

מהי דיספוריה? 

דיספוריה היא הפרעה במצב הרוח. הכוונה בדרך כלל היא למצב רוח ירוד, לא נעים, למשל תחושת עצב קשה, תחושת חרדה, רגזנות, או חוסר שקט. זהו המצב ההפוך מאופוריה.

מהי תופעת שחרור חלב דיספורי?

שחרור חלב דיספורי זו תופעה בה האשה המניקה חווה פרץ פתאומי של דיספוריה או של רגשות שליליים עזים ממש לפני התרחשות רפלקס ירידת החלב. הדיספוריה נמשכת לא יותר מאשר רגעים ספורים.

שח”ד היא תופעה אשר זכתה להכרה רק לפני שנים ספורות וזהו נושא המצוי במחקר. 

כבר כעת ידוע שזוהי תופעה שניתן לטפל בה. מחקר ראשוני מלמד כי מה שגורם לתופעה הוא כנראה פעילות דופמין לקויה במהלך רפלקס ירידת החלב.

בואו נבין מה תופעת השח"ד אינה:

תופעת שחרור חלב דיספורי אינה תגובה פסיכולוגית להנקה.

תופעת שחרור חלב דיספורי אינה ירידת חלב המלווה בבחילה, או בכאב ראש, או בכל אי נוחיות גופנית מבודדת אחרת.

תופעת שחרור חלב דיספורי אינה ביטוי של דכאון לאחר לידה או הפרעה במצב רוח לאחר לידה.

תופעת שחרור חלב דיספורי אינה תחושה של תיעוב הנקה.

תופעת שחרור חלב דיספורי אינה התופעה של חוסר חשק או סלידה מהנקה המתרחשת לעיתים אצל אמהות המניקות תוך שהן בהריון.

אז מה עובר על אמא הסובלת מתופעת שחרור חלב דיספורי?

·       תחושה של דיספוריה המופיעה לפתע לפני רפלקס שחרור החלב והנעלמת תוך 30 שניות עד 2 דקות.

·       היא תרגיש את הדיספוריה לפני שתרגיש את שחרור החלב בשדייה (ונזכור שלא כל האמהות מרגישות את התרחשות שחרור החלב).

·       לעיתים עוד לפני ששחרור החלב הראשון נגמר, תחושת הדיספוריה כבר חולפת והאמא מרגישה טוב.

·       הדיספוריה עשויה לקרות לפני שחרור החלב הראשון בהנקה בלבד, או לפני כל אחד מרפלקסי שחרור החלב המתרחשים במהלך ההנקה, בתלוי במידת העוצמה שבה התופעה מתבטאת אצל אותה אמא.

·       יתכן שתסבול משח”ד לפני שחרורי חלב בעת שאיבת חלב או בשחרור חלב ספונטני וגם זה תלוי בעוצמת התופעה אצלה.

·       שחרור חלב דיספורי זה רפלקס. ככזה הנשלט ע”י הורמונים השח"ד אינו בשליטתה של האמא. האמא אינה יכולה לשכנע את עצמה לצאת מהדיספוריה.

·       לשח”ד אין קשר לגירוי הפטמה. ברגע שעומד להתרחש רפלקס ירידת חלב האמא אינה צריכה אפילו לחשוב על הנקה (כמו שהיא יכולה להשפיע סוגסטיבית על התרחשות רפלקס ירידת החלב) כדי שהדיספוריה תתקוף אותה. 

·       כדי להבין את הרפלקס של השח”ד, צריך לדעת שכששחרור חלב מתרחש רמת הורמון הפרולקטין בגוף עולה עוד לפני שהחלב מתחיל לזרום בשדיים. הדופמין מסייע לשלוט בהפרשת הפרולקטין. על רמת הדופמין לצנוח במהירות כדי שרמת הפרולקטין תוכל לעלות. כאשר רמת הפרולקטין מתחילה לטפס רמת הדופמין מתאזנת. תהליך זה מתרחש אצל כל אשה שמניקה. 

·       ידוע כי לדופמין השפעה על מצב הרוח. אצל אשה הסובלת משח”ד הדופמין מתנהג בצורה שונה מהרגיל בעת שרמתו צונחת. באותו רגע של צניחת דופמין האשה הסובלת משח”ד חשה בדיספוריה. כאשר רמת הדופמין מתאזנת – תחושת הדיספוריה שלה נעלמת.

·       תופעת השח”ד משתנה מאשה לאשה, ויכולה לבוא לידי ביטוי בתחושות שונות כמו עצבות, ייאוש, חרדה או עצבנות. הדיספוריה תמצא את מקומה בקשת הרחבה של הרגשות שיכולות לנוע ממחשבות אובדניות רגעיות ומתחושה קשה של געגועים ועד לזעם עז.

·       מקובל לסווג את השח”ד לשלוש רמות עוצמה: קלה, מתונה וחמורה. העוצמה נקבעת על ידי פרשנות האשה לעוצמת תחושותיה, ע”י משך הזמן שלוקח לשח”ד לחלוף, בכמה מתוך ירידות החלב בכל הנקה האמא חשה את הדיספוריה וע”י קריטריונים נוספים.

·       אמהות אינן חוות שח”ד מכיוון שחוו תקיפה מינית, או בגלל חווית לידה טראומטית. יתכן שבעת הדיספוריה האשה הסובלת משח”ד תזכר בחוויות שליליות שכאלה אם חוותה אותן בחייה, אבל לא החוויות השליליות האלה הן שגורמות לה לסבול משח”ד.

התחושות השליליות שהאשה מרגישה בעת הדיספוריה מזכירות לה איך הרגישה בעת שחוותה את החוויות השליליות האלה והן גורמות לה לחשוב על אותן חוויות שליליות אשר גרמו אף הן לצניחה ברמת הדופמין בגופה כאשר התרחשו בעברה. ייתכן שבגלל שהשח”ד עצמה גורמת לצניחה ברמת הדופמין האשה חווה מעיין תחושת דז'ה-וו לחוויות שליליות בעברה שגרמו אף הן לצניחת דופמין.

דרכי טיפול

כאשר האשה סובלת משח”ד ברמה קלה או מתונה, לעיתים די בקבלת מידע אודות התופעה כדי שהיא תוכל להתמודד עם התרחשותה בצורה סבירה.

לנשים רבות קל יותר לקבל את מצבן מרגע להן למדות כי מדובר בהתרחשות גופנית, להבדיל מהתרחשות נפשית-רגשית.

נשים רבות מוסרות כי קל להן יותר לשלוט בתסמינים מרגע שהבינו שמדובר בתופעה גופנית.

חשוב לעודד את הנשים הסובלות משח”ד לערוך יומן תחושות והרגלים כדי לסייע להן לבודד גורמים אפשריים המחמירים את התופעה (למשל לחץ ודחק, מחסור בנוזלים, צריכת יתר של קפאין) ושינוי הרגלים אשר יכול לסייע בהפחתת תסמיני התופעה (יותר מנוחה, טכניקות הרפיה, שתייה מוגברת במודע, פעילות גופנית ועוד).

אמהות הסובלות משח”ד בדרגה חמורה עשויות להזדקק לטיפול תרופתי. 

בנסיון שהצטבר בטיפול בשח”ד עד כה, נמצא שטיפול בתרופות שמעלות את רמת הדופמין בגוף מסייעות ביעילות בטיפול בשח”ד. טיפול זה יכול להיות בתרופות המונעות ספיגה מחדש של הדופמין על ידי התאים ששחררו אותו (Dopamin reuptake inhibitors), דופמין אגוניסטים או תרופות אחרות התומכות ברמת הדופמין בגוף ואשר יימצאו כמתאימות לשימוש באם המניקה. מידע לגבי תרופות כנ”ל, למשל בופרופיון (זיבאן) ניתן למצוא בספר Medications and Mother's milk המוכר מאת Dr. Thomas Hale.

תרופות נוגדות דכאון נפוצות מקבוצת הSSRI לא נמצאו כיעילות לטיפול בשח”ד, ככל הנראה כיוון שאינן משפיעות בדרך של העלאת רמת הדופמין בגוף.

מידע נוסף לגבי הטיפול התרופתי בשח”ד ניתן למצוא באתר האינטרנט ובפרסומים השונים הנזכרים שם.

מידע

תופעת שח”ד אינה חדשה אולם עד לפני שנים בודדות לא ניתן היה למצוא מידע כתוב אודותיה. אמהות חששו ועדיין חוששות לדבר עליה בשל החרדה הברורה מהתגובות הסביבתיות לתחושותיהן הקשות. ההשלכה של תגובות כאלה על הדימוי העצמי של האשה כאמא היא ברורה מאליה והיא עלולה להיות חמורה מאוד. כאשר העזו ודיברו על הרגשות הקשות המלווית אותן בכל ירידת חלב – לעיתים פטרו אותן ולא נתנו אישור ללגיטימיות של תחושותיהן. מסיבות אלה, עד לאחרונה לא הובן היקפה הרחב של תופעה זאת.

ככל שניתן תחושת הכרה בתופעה ונפתח פתח לאמהות לשוחח על תחושותיהן הקשות – נוכל לסייע ליותר ויותר אמהות להתמודד עם התופעה הקשה.

דמיינו לעצמכן את ההקלה שיחושו אותן אמהות, בדומה להקלה שחשו אמהות כה רבות עם “היציאה מהארון” של תופעת הדכאון לאחר לידה.

התעוררות של הדיון בתופעת ירידת החלב הדיספורית תעזור לנו גם לאמוד את היקף התופעה באוכלוסייה שלנו, ולהכיר לממסד הרפואי את התופעה ואת דרכי הטיפול בה.

טור זה נכתב בהתבסס על המידע המופיע באתר האינטרנט www.d-mer.org

זהו אתר אינטרנט שמנוהל על-ידי יועצת הנקה IBCLC האמריקאית Alia Macrina Heise אשר סבלה בעצמה משח”ד. Alia מרצה בנושא זה ברחבי העולם.

ביחד עם יועצת ההנקה הותיקה והידועה Diane Wiessinger היא פרסמה מספר פרסומים בנושא אשר מסייעים להקנות ידע לכל המטפלים המלווים אמהות הסובלות משח”ד.

פרק בנושא נכלל במהדורה השמינית של הספר The womanly artof breastfeeding אשר ראה אור בהוצאת ליגת לה לצ'ה.

אני מודה לגב' Alia Macrina Heise על הרשות שנתנה לי לתרגם מידע מכתוביה לעברית, מתוך רצוני לשתף את האמהות, יועצות ההנקה, הצוות הרפואי לגווניו השונים וכל המטפלים התומכים באמהות בתקופה הרגישה שלאחר הלידה במידע החשוב אודות תופעת שחרור החלב הדיספורי.

הכרותינו כולנו עם התופעה ושיתוף המידע יוכל גם לסייע להעמיק את הידע ההולך ונרכש לגביה ולגבי דרכי הטיפול בה.

לכל תינוק יש זכות לינוק ולכל אמא שרוצה להניק ישנה זכות להניק ברווחה ובהנאה. מצוותנו היא לסייע לאמהות ולתינוקות להגשים את הזכות החשובה הזאת.

~~~~~~~~~~~~~~~~~

לילי עוזיאל היא יועצת הנקה מוסמכת IBCLC משנת 2011.

היא יועצת הנקה פרטית בקהילה, באזור המרכז וחברה בצוות המרכז הרפואי להנקה של ד"ר מירה ליבוביץ'.