יום שני, 29 באוקטובר 2012

סיעור מוחות מקצועי לגבי שדיים עם "כוויות"/ ענת יערי


י' פנתה אליי טלפונית וסיפרה שהשדיים שלה מאוד פצועים וכאובים, היא ממש על סף ייאוש. היא ציינה שזהו בנה השלישי ועברו כשבועיים מהלידה.
כשהגעתי לביתה, נדהמתי לראות ששני השדיים מכוסים בפריחה והעור נראה מאוד מגורה, מזכיר במראה כוויות קשות


שאלתי אותה האם היא רגישה לחומר מסויים? האם שינתה  אבקת כביסה? האם היא  משתמשת במשחה מסויימת? היא סיפרה שהתחילה להשתמש בקרם לנולין שקיבלה בבית החולים וכעת היא מורחת אותו מספר פעמים ביום כדי להקל  על הצריבה והכאב. בנוסף היא נוטלת משככי כאבים כדי שתוכל להתמודד עם הכאב ולהמשיך להניק את בנה.
המראה היה באמת יוצא דופן. העור פגוע ורגיש ביותר, ולכן הדבר הראשון שהצעתי היה להפסיק מיידית את השימוש במשחה ולהשאיר את השדיים במצב מאוורר ככל האפשר


בערב, החלטתי להתייעץ עם הקולגות שלי דרך קבוצת הדיון הסגורה שלנו בפייסבוק. האם הסכימה שאצלם את השדיים כדי שאוכל לשתף את התמונות.  עשינו "סיעור מוחות".  גם שאר היועצות חשבו שנכון היה להפסיק מיידית את השימוש במשחה וזאת מכיוון שלא נמצא גורם אחר ואף המליצו להפנות את האם לרופא עור.  ואכן כך היה.
רופא העור איבחן שקיימת אלרגיה חמורה אצל האם ורשם לה מרשם למשחות לריפוי ושיקום העור.

כעבור שלושה ימים התקשרה אליי י' וסיפרה בשמחה רבה: "העור חלק  וורוד,  אין לי כבר צורך לקחת משככי כאבים, סוף סוף אני נהנית להניק  את הבן שלי!".

חשוב לי לציין שאלרגיה למשחת לנולין היא נדירה אך כמובן אפשרית ולכן כל שינוי במצב עור השדיים שבא בעקבות מריחת המשחה, חייב בירור מעמיק יותר.
משחת לנולין טהור מתאימה לטיפול וריכוך עור יבש וסדוק. היא מופקת מצמר כבשים ומריחתה על הפטמות מסייעת בהפחתת תחושת כאב וחוסר נוחות .
לנולין בדרגת נקיון רפואית, נחשבת לחומר היפואלרגני, בטוח לשימוש חיצוני ע"י ה -FDA.
מן הצמר של כבשה  מזן מרינו למשל,  ניתן להפיק כ 250-300 מיליליטר של לנולין.



~~~~~~~~~~~~~


ענת יערי- יועצת הנקה מוסמכת IBCLC משנת 2008 ומדריכת הכנה ללידה, גרה בקרית ביאליק.
מעבירה הרצאות בנושאי הנקה  בקורסים שונים ועורכת ביקורי בית באיזור הקריות, חיפה והסביבה.

יום ראשון, 21 באוקטובר 2012

אספקת חלב אצל אימהות לפגים במשקל נמוך מאד/ הדי הרפז

על פי הרצאה של דר' ג'יין מורטון מאוניברסיטת סטנפורד בארה"ב

אמהות רבות מתקשות לבסס את כמות החלב הדרושה לתינוקן לאורך זמן.  במחקרים שבדקו את הסיבות להפסקת הנקה אצל אמהות שילדו במועד ואצל אמהות שילדו  פגים נמצא שהסיבה העיקרית היא בעיה באספקת החלב.  גם כשבדקו את הסיבות להפסקת הנקה בין השבוע הראשון לששי לאחר הלידה, וגם במהלך השנה הראשונה לחיים, הסיבה העיקרית היא מחסור בחלב (milk supply). כמות החלב הינה הגורם החזק ביותר המשפיע על משך ההנקה ועל בלעדיותה.

ישנם גורמים נוספים שאנו נוטים "להאשים" כמשפיעים על יצור החלב כמו: הרגלי תזונה, מתח, שינה, כמות הנוזלים שהאם שותה וכדומה.  גורמים אלה לא קשורים לכמות החלב.  גורמים ידועים הקשורים להתבססות מוקדמת של כמות חלב גבוהה אצל אמהות שילדו לפני הזמן הם:

·         התחלת שאיבה מוקדמת, פחות מ-6 שעות לאחר הלידה
·         תדירות שאיבה מעל 5 פעמים ביממה
·         מגע עור בעור

הקשיים באספקת חלב בקרב אמהות שילדו פגים במשקל נמוך מאד:

·         רקמת שד פחות מפותחת
·         מצב בריאותי רעוע במהלך ההריון
·         עיכוב בהתחלת שאיבה לאחר הלידה ( מעל 6 שעות)
·         מספר מועט של שאיבות (פחות מ-5) ביום שלאחר הלידה ובהמשך התקופה לאחר הלידה
·         סיבות פסיכולוגיות, רגשיות

הסיבות להפסקת הנקה אצל אמהות לפגים:

·         חוסר בהספקת חלב
·         קושי בהעברת הפג ליניקה מהשד
·         קושי בהאכלה "משולשת"

המחקר מראה שתדירות גבוהה של שאיבה אצל אמהות לפגים משפיעה על כמות החלב בגיל שבועיים, אבל עדין קיים קושי בשמירת היתרון הזה בגיל שמונה שבועות.

אמהות לפגים התלויות במשאבה חשמלית לביסוס כמות החלב, יכולות לסחוט ידנית טיפות קולוסטרום בימים הראשונים, אבל מתקשות לאסוף כמות משמעותית בשאיבה.  לאחר ש"נכנס החלב" עדין נתן להוציא עוד כמות של חלב ידנית לאחר השאיבה



במחקר שנערך באוניברסיטת סטנפורד בדקו הוספת שתי טכניקות ידניות בנוסף לשאיבה במשאבה חשמלית, כגורם משפיע על כמות החלב:

1.      סחיטה ידנית (hand expression) בנוסף לשאיבה במשאבה להוצאת הקולוסטרום.
2.      שאיבת חלב תוך כדי פעולה ידנית על השד (hands-on-pumping) כמו:  מסג' לשד, לחיצה על השד (compression) וסחיטה ידנית בשלב שכבר נכנס החלב (lactogenesis).

האמהות למדו את הטכניקות הידניות לריקון טוב יותר של השד, ולא רק שאבו בצורה פסיבית. בהדרכה, האמהות למדו לעשות עיסוי לשד, לאחר מכן לשאוב את שני הצדדים בו זמנית, ולאחר מכן לשאוב או לסחוט ידנית כל צד בנפרד



כמות החלב הממוצעת באמהות שהוסיפו את הטכניקות הידניות לשאיבה החשמלית הייתה גבוהה יותר בהשוואה לכמות מדווחת של אמהות לפגים ששאבו בלבד באותה תדירות .

אמהות לפגים שסחטו את השד 5 פעמים ויותר בשלושת היממות הראשונות לאחר  הלידה, הצליחו לשאוב כמויות גדולות מהממוצע של חלב לאחר שבועיים.

אמהות לפגים הצליחו להגיע לכמות רצויה של חלב ולשמור אותה לאורך זמן ע"י הוספת טכניקות ידניות לשאיבה החשמלית .

פוטנציאל יצור החלב מושפע מהוצאת קולוסטרום בשלושת הימים הראשונים ולא רק מוויסות הורמונלי. מה שנעשה או לא נעשה בשלושת הימים הראשונים יכול להשפיע על כל מהלך ההנקה.  גירוי של מישוש ומגע מגביר את שחרור החלב. הוצאת קולוסטרום יעילה יותר עם היד. יתכן והקולוסטרום צמיגי מדי להוצאה במשאבה בלבד. חשוב לזכור שיש לעשות את פעולת השאיבה החשמלית ביחד עם הטכניקות הידניות. השילוב הזה הוכח כמשמעותי ביותר בהגברת כמות החלב יותר מאשר רק הארכת משך או הגברת התדירות של השאיבה.

לאור המידע שתואר כאן והניסיון המעשי מהשטח, ראוי לציין ששימוש בטכניקות האלה מומלץ גם לאמהות שילדו במועד שהן בסיכון לבעיה בהספקת חלב.

אמהות בסיכון לבעיה באספקת  חלב :

·         מצבים בהם חלה הפרדה בין האם לתינוק אחרי הלידה
·         אמהות שעברו ניתוחים בשד
·         אמהות  לתינוקות עם קשיים בהתלבשות על השד והעברת החלב
·         אמהות לתינוקות על גבול הפגות העליון late preterm  שבוע 35-38
·         אמהות לתינוקות קטנים לגיל הריון
·         אמהות לתינוקות עם צהבת ילודים ברמה גבוהה, או היפוגליסמיה
·         אמהות  לאחר לידה עם התערבויות

מכיון שאופן ריקון השד ביממות הראשונות הוא כה משמעותי להמשך תהליך ההנקה מומלץ לאם לסחוט ידנית לכפית, ולהוסיף לתינוק שלה ישירות לפיו לאחר כל הנקה. כך התינוק יתוגמל בעוד קלוריות, והתהליך לא יפגע. אם התינוק לא מצליח להעביר חלב, כמובן שעל האם לשלב את השאיבה והסחיטה הידנית.

סחיטה ידנית מתאימה לכל האמהות!

קישור לוידאו קליפ על הטכניקות הידניות

~~~~~~~~~~~~~~~~~

הדי הרפז היא יועצת הנקה מוסמכת IBCLC משנת 1999, עובדת באזור חיפה. מרכזת ביחד עם סיגל גולן את קורס ניהול ההנקה של ביה"ס "ללדת"



יום ראשון, 14 באוקטובר 2012

חגיגה של אוקסיטוצין/ יוליה רבינוביץ'

לפעמים קורה שיש פגישת ייעוץ הנקה שבה נהנים מתוצאה מיידית. כך קרה הפעם. קיבלתי טלפון מסבתא מודאגת של תינוק בן חודש שרצתה להתייעץ טלפונית לגבי כאב בשד של בתה המניקה. היא רצתה הנחיות מדוייקות לטיפול, אך כשניסיתי לדובב אותה ואח"כ את בתה לא הייתי סגורה על מקור הבעיה, העליתי אפשרויות בהסתייגות שכל זה מבלי לראות את המקרה בעיניים. ייתכן שזאת סתימת צינורית וייתכן שזאת שלפוחית החלב (פתח צינורית שנסגר מבחוץ) וגם אלה אינם סיבות אלא תוצאות ויש לבדוק מה מקור הבעיה. גיליתי גם שזאת הייתה לידה קשה שהסתיימה בואקום כושל ואחריו ניתוח קיסרי ואמא שמניקה עם פטמת סיליקון כי "אין לה פטמות".

כשהגעתי אליהם שמחתי לראות תינוק שגדל יפה ואמא שופעת חלב. היא אמרה שבבית חולים המליצו לה להניק עם פטמות סיליקון עקב פטמות שטוחות. ראיתי את ההנקה שנראתה כך: תינוק שתופס את קצה פטמת הסיליקון שבכל זאת מצליח לקבל חלב הודות לרפלקס שחרור החלב שפעל להפליא. קיבלתי גם מידע נוסף ששתי לילות אחרונים ניסתה אמו לגרום לו לישון יותר רצוף בלילה ונתנה לו בקבוק עם חלב שאוב לפני השינה.

לאחר שהוא קיבל מענה לרעב הראשוני הורדנו את פטמת הסיליקון והחזרנו את התינוק בזריזות לשד. השד היה גמיש עם פטמה קטנה - מה שהכי נוח להנקה! הוא התחבר וינק יפה מאוד.  הראיתי לאמא ולסבתא את הבליעות הנאות של חלב (לא תמיד תינוק שמחובר לשד אכן יונק ומעביר חלב). כשהוא סיים גילתה אמו שכבר לא כואב לה השד. כשלחצתי על השד ראינו שחלב זורם בחופשיות בשפריצים מרשימים. התגובה של גוף האם למגע ומציצה ישירים של בנה (עם תפיסה נכונה, כמובן) היתה מיידית והיא זאת שעשתה את העבודה - הקסם של אוקסיטוצין, הורמון האהבה.

יצאתי משם בהתרוממות רוח, זכיתי לראות תוצאה מיידית וכל כך מספקת. פתרנו שתי בעיות במקום. כמובן שנתתי גם הכוונה להניק לפי דרישת התינוק, גם בלילה, עכשיו זה יהיה יותר קל בלי התעסקות עם פטמת סיליקון.


~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

יוליה רבינוביץ' היא יועצת הנקה מוסמכת IBCLC משנת 2007
מנהלת מרכז "אימהות בגליל", מצפה אבי"ב (הפתיחה בקרוב).




יום ראשון, 7 באוקטובר 2012

יום ביומנה של אחות טיפת חלב שהיא גם יועצת הנקה/ איילת דגן


בכל יום בדרך מהעבודה הביתה אני שואלת את עצמי כמה זמן הקדשתי היום לנושא ההנקה? את מי הדרכתי? למי ייעצתי? ובכל יום אני מוצאת את עצמי סופרת לא מעט דקות ואף שעות.

היום למשל, התקשרה אמא שגרה באחד המושבים בסביבה בקרבת תחנת טיפת החלב בה אני עובדת. מספרת על כאב בשד, חום מאתמול ולא מצליחה להבין איך ייתכן שהיא נתקלת בקושי בהנקה דווקא עם הילד השלישי...אני מזמינה אותה לחדר ההנקה המפואר במרפאתי (מוצג בתמונה: ובו 2 כורסאות הנקה מוגנות בוילון לשמירת הפרטיות, כרית, משקל לתינוק, משקל לאם, שידת החתלה) ומבקשת ממנה שתסמס לי ברגע שמגיעה עם התינוק. אני מתפנה אליה בין מטופלת למטופלת, למס' דקות ייעוץ, בודקת, צופה ומאבחנת דלקת בשד (וגם לשון קשורה אחורית...מסבירה שגם בזה יתכן וצריך לטפל בנפרד ושאולי זה הגורם לדלקת...) ומיד מארגנת לה טיפול בעזרת רופא הנשים הזמין במרפאה. הבחורה יוצאת מרוצה שהבעיה אובחנה ומודה על הטיפול היעיל והזמינות הגבוהה



בהמשך היום מתקבלת אם עם תינוק בן חודש שמספרת לי שלאחר לידה קודמת היה לה רושם ש"אין לה מספיק חלב" (???) ושהתינוקת שלה לא עלתה מספיק טוב במשקל. גם כרגע, היא מוסיפה, התינוק יונק לעיתים קרובות והיא חושבת ש"נגמר לה החלב". אני צופה בהנקה, עושה הערכה לוקחת אנמנזה מבצעת אומדן מלאות השד, שוקלת את התינוק (עלה 400 ג' בשבוע) וחושבת על "קפיצת גדילה"... ועוברים לבדיקת התפתחות, הדרכה, חיסון והביקור מסתיים.

ובסוף היום מגיעה מטופלת שלי ובן זוגה (שהיו אצלי במעקב הריון) שניהם חרשים אילמים, כעת יומיים לאחר לידה. הגיעו לשקילה. לאם פטמה שקועה - שאיננה יוצאת גם לאחר גירוי. בדרך של הדגמה, עם קצת שימוש בשפת הסימנים, כמעט בלי מילים ובעזרת התכתבות הסברתי על תנוחות הנקה, שימוש בטכניקה של צביטת הפטמה והכנסתה לפה התינוקת ותגבור ע"י שאיבת חלב והשלמתו בבקבוק, כוס וכו'. לאחר כמה דקות התינוקות מצליחה להתחבר לפטמה והשמחה גדולה. היא מוזמנת לעוד יומיים לשקילה נוספת.

ב- 19:00 בערב אני מכנסת במרפאה 12 נשים הרות מטופלות התחנה (לקראת סוף הריונן) למפגש "הכנה להנקה" - סדנא אותה אני מקפידה לקיים אחת לחודש. בשקופית הראשונה במצגת שלי מופיעה הכותרת "לכל תינוק יש את הזכות לקבל את חלב אימו". אני מכריזה ומבקשת מהנוכחות לספר איפה המשפט הזה פוגש אותן ומה הן חושבות עליו. מתפתח דיון סוער (מסכימה/לא מסכימה - זה קיצוני מידי...)המשתתפות מביעות עניין, משתוקקות לעוד ועוד מידע והופ... עברו להן שעתיים - ככה זה כשנהנים...

בדרך הביתה בסופו של יום ארוך אני חושבת לעצמי על כך שבעצם רוב היום אני מדברת הנקה, שהשקפת העולם שלי כאחות טיפת חלב בנושא השתנתה לגמרי ושהתפקיד הזה הפך להיות חלק ניכר מעולמי...

קצת על התהליך שעברתי בדרך להתמחות בהנקה...
ב- 2010 כמה חודשים לאחר לידת בני הצעיר, עם חזרתי לעבודה לאחר חופשת הלידה, ראיתי במקרה פרסום של בית הספר לסיעוד קפלן בדבר קורס לייעוץ הנקה - על בסיסי לאחיות מטעם משרד הבריאות. מזה שנים רציתי להעמיק בתחום ועכשיו ההזדמנות הייתה לידי. סיימתי את הקורס והבנתי שלא ארגיש שלמה עם עצמי אם לא אמשיך לפסגה ואעבור את המבחן הבינלאומי. מאז התמחותי, חברות התמ"ל מגיעות למרפאתי אך לא משאירות שום  פרסומות/דוגמיות/מתנות לאחיות כפי שהיה קודם לכן. האחיות בתחנה מעודדות הנקה, בישיבות צוות אני מעבירה עדכונים בתחום ודלתי פתוחה לכל לקוחה שמעוניינת להניק ולקבל ליווי ברצף עד גמילה.


~~~~~~~~~~

איילת דגן, יועצת הנקה IBCLC משנת 2011, אחות בריאות הציבור וטיפת חלב. אחראית תחנה של טיפת חלב בקרית מלאכי של "כללית" . נותנת שירותי ייעוץ הנקה גם למושבים וקיבוצים בסביבה.
בוגרת הקורס הראשון ליועצות הנקה מורשות של משרד הבריאות ובוגרת קורס בריאות הציבור.
מעבירה פעם בחודש סדנת הכנה להנקה במסגרת סדנאות קידום בריאות ב "כללית".